|
בשבוע שעבר נערך בטכניון יום עיון בנושא "קמפוס חי - ממחקר אקדמי לתפעול סביבתי", שעסק בשילוב בין מחקר אקדמי ליישום עקרונות הקיימות והניהול הסביבתי במוסדות להשכלה גבוהה. במרכזו עמדה תפיסת הקמפוס כ"מעבדה חיה" - מרחב לחקר אתגרים סביבתיים, לפיתוח פתרונות וליישומם
בתפעול השוטף של הקמפוס.
|
במהלך יום העיון הוצגו מחקרים ויוזמות מהטכניון וממוסדות אקדמיים נוספים, שעסקו בין היתר בהצללה, בתחבורה מקיימת, בשימור שטחים טבעיים ומגוון ביולוגי, במחזור פסולת, בהתייעלות אנרגטית, בבנייה ירוקה ובצמצום טביעת הרגל הפחמנית.
יום העיון משקף מגמה שבה מוסדות אקדמיים תורמים להתמודדות עם אתגרי הסביבה ושינוי האקלים, לא רק באמצעות מחקר ופיתוח ידע, אלא גם באמצעות יישום עקרונות הקיימות והתאמה לשינוי האקלים במרחב הקמפוס. כך הופך הקמפוס למרחב להתנסות ולפיתוח פתרונות מעשיים,
העשויים לשמש מודל גם למוסדות חינוך ולמרחבים עירוניים.
יישום עקרונות הקיימות והתאמה לשינוי האקלים במרחב הקמפוס משלב תכנון סביבתי של המבנים והשטחים הפתוחים עם תפעול ותחזוקה שוטפים, ויכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים:
שמירה על הסביבה הטבעית: שימור עצים, טיפוח צמחייה מקומית ושטחים ירוקים, להפחתת עומסי חום, לשיפור המיקרו־אקלים ולשמירה על המגוון הביולוגי.
תפעול ותחזוקה סביבתיים: ניטור צריכת אנרגיה ומים, ניהול פסולת, שימוש חוזר בציוד, תחזוקה יעילה של מערכות המבנים ועידוד התנהלות סביבתית אחראית בקרב משתמשי הקמפוס.
יישום פעולות אלה עשוי לתרום הן למיטיגציה - הפחתת פליטות גזי חממה באמצעות התייעלות אנרגטית ושימוש מושכל במשאבים, והן לאדפטציה - התאמת המבנים והמרחבים הפתוחים להשפעות שינוי האקלים, ובהן עלייה בטמפרטורות ועומסי חום.
החיבור בין ידע מדעי קיים לבין עשייה סביבתית אינו מוגבל למוסדות אקדמיים. הוא עומד גם בבסיסו של יום הפעולה הבינלאומי למען האקלים, המצוין ב-24 באוקטובר, ומדגיש את החשיבות של תרגום הידע על שינוי האקלים לפעולות מעשיות ברמה המקומית והעולמית. |
יום הפעולה הבינלאומי למען האקלים ( International Day of Climate Action) נועד להעלות את המודעות לשינוי האקלים ולעודד פעולה משותפת להתמודדות עם הגורמים
לו ועם השלכותיו. מקורו ביוזמה עולמית שהוביל ארגון הסביבה 350.org בשנת 2009, לקראת ועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן. במסגרת היוזמה התקיימו אלפי פעילויות ברחבי העולם, ובהן צעדות, אירועי הסברה, פעילויות חינוכיות
ויוזמות קהילתיות, שקראו לקידום צעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי חממה.
שמו של הארגון, 350.org, מתייחס לריכוז של 350 חלקיקים למיליון (ppm) של פחמן דו־חמצני באטמוספרה, שהוצע במחקרים מדעיים כיעד לצמצום הסיכון לשינוי אקלים מסוכנים. המספר הפך לסמל של המאבק בהתחממות הגלובלית ושל הקריאה לפעולה אקלימית.
ממודעות אקלימית לפעולה במערכת החינוך יום הפעולה למען האקלים מהווה הזדמנות לחבר בין הידע המדעי על שינוי האקלים לבין עשייה מעשית במרחב הבית-ספרי. תלמידים יכולים לחקור את מקורות פליטות גזי החממה, לבחון את השפעות שינוי האקלים בסביבתם וליזום פעולות כגון צמצום צריכת האנרגיה, קידום תחבורה מקיימת,
הפחתת פסולת, נטיעת עצים ושיפור ההצללה בחצר בית הספר.
בדומה לתפיסת "הקמפוס כמעבדה חיה", גם בית הספר יכול לשמש מרחב לחקר סביבתי ולהתנסות. התלמידים יכולים לאסוף נתונים על צריכת משאבים ותנאים סביבתיים, לזהות בעיות, להציע פתרונות ולבחון את השפעתם. בדרך זו ניתן לשלב פיתוח אוריינות אקלימית ומיומנויות חקר וחשיבה
ביקורתית עם טיפוח תחושת מסוגלות, מעורבות ואחריות סביבתית.
יום הפעולה למען האקלים מזכיר כי ידע ומודעות הם בסיס חשוב להתמודדות עם שינוי האקלים, אך השינוי עצמו מחייב גם עשייה. החיבור בין מחקר, חינוך ופעולה, כפי שבא לידי ביטוי גם ביוזמות הקיימות בקמפוס הטכניון, ממחיש כיצד מוסדות וקהילות יכולים להפוך את המרחבים שבהם הם פועלים למוקדים של למידה, חדשנות וקידום פתרונות סביבתיים.
הצעה לפעילות
מקורות ומידע נוסף |
|
| |
|
|
דיוור אלקטרוני
