בתחילת החודש, ספטמבר 2026, אושפז בבית החולים רמב"ם ילד בן תשע לאחר שלקה בדלקת מוחית שנגרמה מהאמבה Naegleria fowleri, המכונה לעיתים "אמבה אוכלת מוח". בחקירה אפידמיולוגית עלה כי כשבוע לפני אשפוזו הילד רחץ באחד מחופי הכנרת. זהו המקרה הרביעי של תחלואה באמבה שאובחן בישראל מאז 2022; שניים מהמקרים הקודמים, שאירעו בקיץ 2024, נקשרו גם הם לרחצה במקורות מים.

Naegleria fowleri היא אמבה חד-תאית החיה באופן טבעי במים מתוקים וחמים ובקרקע. ההדבקה נדירה מאוד ומתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים לאף, ומשם היא עלולה להגיע למוח ולגרום למחלה קשה. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם ואין חשש להדבקה כתוצאה מבליעת מים בעת הרחצה בכנרת. בעקבות המקרה המליץ משרד הבריאות למתרחצים בכנרת לצמצם חדירת מים לאף בעת הרחצה במקווי מים - להשתמש באטם אף, להימנע מצלילה ומקפיצה למים וכן להימנע מערבול הקרקעית באזורים רדודים. עם זאת, החופים עצמם נותרו פתוחים.

אחד הגורמים המשפיעים על האמבה הוא טמפרטורת המים. היא משגשגת במים מתוקים חמים, ומרכז הבריאות לבקרת מחלות ומניעתן האמריקאי  (CDC) מציין במפורש כי שינוי האקלים עשוי להיות גורם התורם להגדלת הסיכון: ככל שטמפרטורת האוויר עולה, מתחממים גם אגמים ומקווי מים מתוקים ונוצרים תנאים נוחים יותר להתפתחות Naegleria fowleri. זיהומים מתרחשים בעיקר בחודשי הקיץ ובתקופות ממושכות של חום, שבהן טמפרטורת המים גבוהה ולעיתים גם מפלסי המים נמוכים.

משרד הבריאות התייחס גם הוא במקרה הנוכחי לחשיבות הטמפרטורה. צליחת הכנרת, שתוכננה לספטמבר, נדחתה לנובמבר, בין היתר מתוך הערכה שעם התקררות מי האגם יפחת הסיכון. 

התחממות מי הכינרת אינה תהליך המתרחש במנותק מהשינויים האקלימיים באזור. השירות המטאורולוגי הישראלי מצא כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בין 1950 ל־2017, וכי ההתחממות צפויה להימשך. במקביל חלה בעשורים האחרונים ירידה מסוימת בכמויות המשקעים, הבולטת במיוחד בצפון־מזרח הארץ ובאגן הניקוז של הכנרת. לפי התחזיות, עד סוף המאה צפויה הפחתה ממוצעת של כ-15%–25% בכמות המשקעים בישראל.

שילוב של עליית הטמפרטורה המאיצה את קצב אידוי המים, יחד עם מיעוט המשקעים משפיע על מאזן המים של הכנרת - פחות משקעים באגן ההיקוות פירושם פחות זרימה מהירדן ומהנחלים המזינים את האגם, בעוד שטמפרטורות גבוהות יותר תורמות להתחממות המים ולאובדן מים באידוי. לפי נתונים של רשות המים , נכון לספטמבר 2026 עמד מפלס הכנרת על כ- 213- מטר, כלומר, סדר גודל של 41 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון. הקו האדום התחתון מציין מפלס נמוך שבו מצבה של הכנרת נחשב מדאיג מבחינה הידרולוגית וסביבתית, בעוד שהקו האדום העליון מסמן את המפלס המרבי הרצוי של האגם. עם זאת, חשוב להדגיש שמפלס הכנרת מושפע גם מתנודות עונתיות ומניהול משק המים, ולכן אין לייחס את מפלס המים בנקודת זמן מסוימת לשינוי האקלים בלבד. 

גם טמפרטורת המים ומבנה האגם משתנים בהתאם לעונות. הכנרת אמנם אינה גוף של "מים עומדים" כיוון שרוחות וזרמים גורמים לתנועה ולערבול של המים. אולם, במשך מרבית השנה מתקיים בה שיכוב תרמי, שבו שכבת המים העליונה חמה יותר מהמים שבעומק. במחקר שנערך בכנרת נמדדו בקיץ טמפרטורות של כ-30 מעלות צלזיוס בשכבה העליונה של המים, לעומת כ-15–17 מעלות במים העמוקים. מחקר נוסף בחן באמצעות מודלים את השפעת שינוי האקלים על הכנרת. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמשך התחממות האוויר צפוי להביא לעלייה בטמפרטורת מי האגם, לשינויים במאפייני השיכוב התרמי ולשינויים משמעותיים בתהליכים הביוגאוכימיים. בין היתר צפויים ירידה בריכוז החמצן המומס, שינויים בריכוזי זרחן ואמוניום ושינויים בהרכב הפיטופלנקטון, ובהם עלייה בשכיחות ציאנובקטריות.

לכן, יש מקום סביר להניח כי שינוי האקלים הוביל לתנאים סביבתיים בכנרת שבהם האמבה עשויה לשגשג: התחממות האוויר מובילה להתחממות מקווי מים מתוקים, שינויים בכמות ובפיזור המשקעים עלולים להפחית את כמויות המים המגיעות לכינרת, ובתקופות של מפלס נמוך גדל היקפם של אזורי חוף רדודים, היכולים להתחמם במהירות. שילוב של מים מתוקים וחמים ותנאים מתאימים בקרקעית עשוי ליצור סביבה נוחה יותר ל-Naegleria fowleri. עם זאת, אין הוכחה חד משמעית לקשר שכזה. לכן, יהיה יותר נכון בשלב זה לראות במקרה זה תזכורת לכך ששינוי האקלים אינו משפיע רק על הטמפרטורה ועל כמות המים הזמינה לנו, אלא עשוי לשנות גם מערכות אקולוגיות ותנאים סביבתיים – ובכך להשפיע בעקיפין גם על סיכונים לבריאות האדם.

זיהום נהרות ושינוי אקלים - הצעה לפעילות, בידינו.

מחלת העכברת בנחלים - הצעה לפעילות, בידינו.

ישראל מתייבשת - הצעה לפעילות, בידינו.

אמבה בכנרת: החופים יישארו פתוחים - "כל אחד יחליט מה הוא רוצה לעשות" - ynet, ספטמבר 2026.

האמבה המסוכנת בכנרת: משרד הבריאות לא סוגר את החופים – "כל אחד יחליט מה הוא רוצה לעשות" - N12 , ספטמבר 2026.

אמבה נגלריה פאולרי Naegleria fowleri - משרד הבריאות.

מגמות היסטורית ומגמות חזויות בדפוסי המשקעים בישראל עד סוף המאה הנוכחית - דו"ח מסכם רשות המים, 2021. 

ב-21 בספטמבר מצוין ברחבי העולם יום אפס פליטות – Zero Emissions Day. מטרת היום היא להעלות את המודעות להשפעת פליטות גזי החממה ולעודד צמצום השימוש בדלקים מאובנים ומעבר לאנרגיה נקייה. גזי חממה הנפלטים מפעילות האדם מצטברים באטמוספרה ולוכדים חום, הם הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית (IPCC) . צמצום ריכוז גזי החממה באטמוספירה עשוי להביא למיתון העלייה בטמפרטורה ולהפחתת הסיכונים הנלווים לשינוי האקלים, ובהם גלי חום, בצורות, שריפות, הצפות, פגיעה במערכות אקולוגיות ועליית מפלס הים. 

מעבר לרעיון של מתן "יום חופש" לכדור הארץ מפליטות, יום זה מזמין אנשים, ארגונים, רשויות ועסקים לחשוב כיצד ניתן להפחית פליטות כחלק משינוי ארוך טווח באופן שבו אנו מייצרים אנרגיה, מתניידים, צורכים ומייצרים.

אפס פליטות (Zero Emissions) מתאר מצב שבו פעילות מסוימת אינה פולטת גזי חממה. לדוגמה, מכונית חשמלית אינה פולטת פחמן דו-חמצני מצינור הפליטה בזמן הנסיעה. עם זאת, הדבר אינו אומר בהכרח שלכל מחזור החיים שלה אין פליטות – ייצור החשמל, הסוללה וחומרי הגלם עשויים להיות כרוכים בפליטות. 

לכן, נהוג להשתמש במושג מאזן אפס פליטות – Net Zero. זהו מצב שבו כמות גזי החממה הנפלטת כתוצאה מפעילות האדם מאוזנת על ידי כמות גזי החממה שמסולקת מן האטמוספרה. במילים אחרות, המטרה אינה בהכרח להפסיק לחלוטין כל פליטה, דבר שקשה מאוד להשיג בתחומים כמו חקלאות, תעופה או תעשיות מסוימות, אלא להפחית את הפליטות ככל האפשר, ואת הכמות הקטנה שנותרת לאזן באמצעות סילוקה מהאטמוספרה – למשל באמצעות יערות ומערכות אקולוגיות הקולטות פחמן או באמצעות טכנולוגיות להסרת פחמן מהאטמוספירה. חשוב לזכור - כל עוד נפלט יותר פחמן דו-חמצני מכפי שמסולק, ההתחממות נמשכת.

הדרך למאזן אפס מחייבת בראש ובראשונה הפחתה מהירה ומשמעותית של הפליטות. ככל שהפעולה מתעכבת, גדלה התלות בעתיד בפתרונות הנדסת אקלים יקרים ולא ודאיים להסרת פחמן מהאטמוספרה.

במסגרת הסכם פריז, מדינות מגישות ומעדכנות תוכניות לאומיות להפחתת פליטות (NDCs), ויותר מ־7- מדינות כבר הציבו יעד להגיע ל־-Net Zero, ובהן כמה מהכלכלות ופולטות גזי החממה הגדולות בעולם. הצעדים המרכזיים כוללים מעבר מדלקים מאובנים לאנרגיות מתחדשות, חשמול התחבורה והרחבת התחבורה הציבורית, התייעלות אנרגטית, הפחתת פליטות מתאן, מעבר לתהליכי ייצור דלי פחמן, שמירה ושיקום של מערכות אקולוגיות ופיתוח פתרונות הנסיים להסרת פחמן. באיחוד האירופי אף עוגנו היעדים בחקיקה: ניטרליות אקלימית עד 2050, הפחתה של לפחות 55% בפליטות נטו עד 2030 ו-90% עד 2040, ביחס ל-1990.

בישראל נקבעו יעדים להפחתת פליטות של לפחות 27% עד 2030 ו-85% עד 2050, ביחס ל-2015, והוצהר גם על  יעד של Net Zero עד 2050. לשם כך מקודמים מעבר לאנרגיות מתחדשות, חשמול התחבורה, התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות מתעשייה ומפסולת. בין היתר נקבע יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. עם זאת, ישראל עדיין אינה נמצאת במסלול של עמידה ביעד 2030. דו"ח מבקר המדינה מ-2026 מצביע כי הצעדים הקיימים צפויים להביא להפחתה של כ-19% בלבד, לעומת היעד של 27%, וכי הליך חקיקת חוק האקלים טרם הושלם.

יום אפס פליטות אינו יכול לבדו לפתור את משבר האקלים, אך הוא מדגיש את הכיוון הנדרש. צמצום נסיעות ברכב פרטי, חיסכון באנרגיה ומעבר למקורות אנרגיה נקיים למשך יום אחד הם צעדים סמליים; משמעותם האמיתית היא בעידוד שינוי מתמשך בהרגלים ובמערכות שמייצרות את הפליטות.

לתחבורה תפקיד מרכזי במעבר למאזן אפס. צמצום השימוש ברכב פרטי, הרחבת התחבורה הציבורית, מעבר לכלי רכב דלי פליטות ועידוד הליכה ורכיבה על אופניים יכולים להפחית הן פליטות גזי חממה והן זיהום אוויר, ובמקביל לתרום לערים בריאות ונעימות יותר.

ימים סביבתיים העוסקים בתחבורה ומצוינים ברחבי העולם בחודש ספטמבר מעבירים גם הם את המסר החשוב של הפחתת פליטות: היום הבינלאומי לתחבורה ציבורית מקדם תחבורה עירונית נקייה ובת-קיימא, תוך עידוד העדפת אוטובוסים, רכבות ואמצעי תחבורה משותפים על פני הרכב הפרטי, ו יום ללא מכוניות (World Car-Free Day) שבמסגרתו ערים ברחבי העולם מעודדות הליכה, רכיבה על אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית, ולעיתים אף סוגרות רחובות לתנועת כלי רכב. 

יום כיפור בישראל מספק מדי שנה מעין "ניסוי טבעי" המדגים כיצד צמצום חד בשימוש בכלי רכב המונעים בדלקים מאובנים משפיע על רמות הפליטות וזיהום האוויר. במשך כיממה תנועת כלי הרכב בכבישים פוחתת באופן דרמטי, ומחקר מ-2013 הצביע ירידה של עד 83%–98% בריכוזי תחמוצות החנקן (גז חממה) באזורים תחבורתיים. גם נתוני משרד התחבורה מצביעים על כך. מאחר ששריפת דלק במנועי שריפה פנימית בכלי תחבורה ממונעים היא גם מקור משמעותי לפליטת פחמן דו-חמצני, הפסקת הנסיעות במהלך יום כיפור מפחיתה למשך אותו יום גם את פליטות הפחמן הדו חמצני. מזהמי אוויר הנפלטים בתהליך שריפת הדלק בכלי תחבורה, הביאו את ארגון איגוד ערים חיפה והמשרד להגנת הסביבה לפעול בשיתוף פעולה לצמצום התופעה.

כמובן שיום אחד אינו משפיע באופן משמעותי על מגמת שינוי האקלים, אך הוא ממחיש כיצד הפחתה מתמשכת בשימוש ברכב פרטי ומעבר לתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה יכולים לתרום להפחתת פליטות גזי חממה.

חשוב לזכור! הגעה למאזן אפס דורשת פעולה בכל הרמות – מהפרט והקהילה ועד למדינות, לערים ולמערכות האנרגיה, התחבורה והתעשייה. מעבר לאנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית, תחבורה מקיימת, הפחתת צריכה ובזבוז ושמירה על מערכות טבעיות הם כולם חלק מאותה מטרה: לצמצם באופן מתמשך את פליטות גזי החממה ולבלום את המשך ההתחממות הגלובלית.

בעקבות צופן הפחמן - משחק בריחה דיגיטלי בנושא טביעת רגל פחמנית בית ספרית + מדריך למורה, בידינו.

איך להגיע לבית הספר? - הצעה לפעילות ביחידת ההוראה  פתרונות לשינוי אקלים, שיעור 5, הצעה 3 (עמוד 92), בידינו.

חפש את הפחמן - הצעה לפעילות, בידינו. 

טכנולוגיות לכידת פחמן והנדסת אקלים - הרצאת מבוא ומפגש עם מובילי סטרטאפים - פרופ' יואב יאיר, דן דבירי, ענבל קן-טור. הרצאה מוקלטת ומצגות מלוות, בידינו. 

הפחתת פליטות גזי חממה בישראל - המשרד להגנת הסביבה, 2025.

הפחתת פליטות מזהמות בישראל ובמדינות מפותחות – תמונת מצב - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022.

כלי רכב מנועיים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2023.