|
שינוי האקלים כבר משפיע על החקלאות בישראל ובעולם. העלייה בטמפרטורות, החורפים החמים, המחסור במים והשינויים בכמות המשקעים ובמועדם מקשים על גידולים חקלאיים להתפתח ולהניב יבול. גלי חום, בצורות והתפשטות של מזיקים ומחלות עלולים לפגוע בכמות התוצרת ובאיכותה, להגדיל
את עלויות הגידול ולהשפיע על זמינות המזון ועל מחירו. תהליכים אלה עלולים לערער את ביטחון המזון העולמי, כלומר את היכולת להבטיח לכלל האוכלוסייה אספקה יציבה ונגישה של מזון, וכן לפגוע בביטחון התזונתי, המתייחס לא רק לכמות המזון אלא גם לאיכותו, לערכו התזונתי ולמגוון שלו.
לנוכח התנאים המשתנים, חקלאים עומדים לעיתים חסרי אונים, נאלצים להעביר גידולים לאזורים גבוהים וקרירים יותר, להתאים את מועדי הזריעה והקטיף ולבחור זנים העמידים יותר לחום וליובש.
אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם אתגרים אלה היא אגרוטק - שילוב בין ידע חקלאי לבין טכנולוגיות מתקדמות. התחום כולל השקיה מדויקת, חיישנים המודדים את מצב הצמח והקרקע, מערכות בינה מלאכותית, צילומי לוויין, רחפנים וניתוח נתונים. כלים אלה מאפשרים
לחקלאים לזהות מצוקה בצמחים בשלב מוקדם, לקבוע מתי וכמה להשקות ולדשן, לצמצם את השימוש במשאבים ולשמור על יציבות היבולים גם בתנאי אקלים משתנים. |
כדי שפתרונות חדשניים יגיעו לשדות וישפיעו בפועל, נדרש שיתוף פעולה בין חוקרים, יזמים, חקלאים, חברות, משקיעים ומקבלי החלטות. לשם כך מקדמת רשות החדשנות תוכניות המחברות בין האקדמיה, התעשייה, הממשלה והחברה האזרחית ומסייעות להפוך ידע מדעי לפתרונות שניתן ליישם ולמסחר. בשיתוף משרד החקלאות היא מפעילה מסלול התומך בתוכניות מחקר, פיתוח והרצה של טכנולוגיות חקלאיות אצל חקלאים בישראל במטרה לבחון
את יישומם של פתרונות חדשניים בתנאי אמת, לסייע לחברות להתקרב לשלב המסחור ולקדם את צמיחתן של חברות אגרוטק ישראליות. כיום, ישראל היא מוקד חשוב של חדשנות חקלאית. החקלאות הישראלית התפתחה במשך שנים בתנאים של אקלים חם, מחסור במים וקרקעות מאתגרות, ולכן נוצר בה בסיס רחב של ידע וניסיון בפיתוח פתרונות המאפשרים לגדל יותר מזון באמצעות פחות מים, דשנים ואנרגיה. בין החברות הישראליות הפועלות בתחום נמצאת נטפים, מחלוצות ההשקיה בטפטוף, המפתחת מערכות השקיה ודישון מדויקות המעבירות מים וחומרי הזנה ישירות לאזור השורשים. החברה משלבת גם נתוני אקלים ומודלים של
מאזן המים בקרקע, כדי לסייע בקביעת מועדי השקיה וכמות המים הדרושה. פתרונות אלה נועדו לשפר את היבול ואת איכותו תוך חיסכון במים ובמשאבים.
חברת N-Drip פיתחה מערכת מיקרו-השקיה הפועלת באמצעות כוח הכבידה ונועדה להחליף השקיה מסורתית בהצפה. המערכת אינה דורשת משאבות בלחץ גבוה ומאפשרת לספק מים בצורה מדויקת יותר לגידולי שדה נרחבים, תוך צמצום השימוש במים,
באנרגיה ובדשנים.
חברת SupPlant משתמשת בחיישנים המותקנים בצמח ובקרקע ומשלבת את המידע המתקבל מהם עם נתונים מטאורולוגיים. אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנתחים את הנתונים ומתרגמים אותם להמלצות ולפקודות השקיה,
בהתאם לצרכים המשתנים של הצמח.
חברת CropX, שנוסדה בישראל, מפעילה מערכת דיגיטלית לניהול חקלאי המרכזת נתונים מחיישני קרקע, תחנות מזג אוויר, מקורות מידע חקלאיים ואמצעים נוספים. המערכת מסייעת בקבלת החלטות בנושאים כגון השקיה, דישון, בריאות הקרקע,
מחלות ומעקב אחר מצב הגידולים.
חברת Saturas פיתחה חיישן המותקן בתוך גזע העץ ומודד ישירות את מצב המים בצמח. המידע מאפשר לזהות מצוקת מים ולהחליט מתי ובאיזו כמות להשקות מטעים וכרמים, במקום להסתמך
רק על לחות הקרקע או על הערכות כלליות.
חברת Cooling Crops מפתחת חומרים חדשניים הניתנים לריסוס על הקרקע ועל הצמחים ויוצרים שכבת הגנה מפני עומסי חום. הטכנולוגיה מסייעת להפחית את טמפרטורת הצמח והקרקע, לשמור מים בקרקע ולשפר את עמידות הגידולים
בתנאי חום ובצורת.
חברת Seed-X משתמשת בראייה ממוחשבת ובבינה מלאכותית כדי לבדוק ולמיין זרעים בנפרד על פי מדדים כגון איכות וסיכויי נביטה. טכנולוגיות מסוג זה עשויות להפחית בזבוז של זרעים ומשאבים, לשפר את איכות חומר הריבוי ולסייע
בהפקת יבולים יציבים יותר.
שינוי האקלים פוגע גם בתנאי המחיה ובמחזורי הפעילות של דבורים מאביקות. עלייה בטמפרטורות, בצורות, אירועי מזג אוויר קיצוניים ושינויים בעונות הפריחה עלולים לצמצם את זמינות הצוף והאבקה, לשבש את התיאום בין מועד פריחת הצמחים לפעילות הדבורים ולפגוע בבריאותן
ובהישרדותן. ירידה במספר הדבורים מפחיתה את ההאבקה של גידולים חקלאיים רבים, ועלולה להוביל לירידה בכמות היבול ובאיכותו.
חברת Beewise מפתחת כוורות חכמות ואוטונומיות המשלבות חיישנים, רובוטיקה, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. המערכת עוקבת ברציפות אחר מצב הדבורים והכוורת, מזהה מזיקים, מחלות ותנאי אקלים מסוכנים ומעניקה טיפול בזמן אמת,
במטרה לצמצם את אובדן מושבות הדבורים ולשמור על ההאבקה ועל ייצור המזון.
החדשנות הישראלית, אמנם אינה יכולה למנוע את שינוי האקלים, אולם היא יכולה לסייע לחקלאים להסתגל למציאות המשתנה. באמצעות ניהול מדויק של המים והקרקע, זיהוי מוקדם של מצוקת הצמח ופיתוח גידולים ושיטות עבודה עמידים יותר, האגרוטק עשוי לתרום לשמירה על החקלאות המקומית, לחיזוק ביטחון המזון ולהמשך ייצור מזון גם בתנאים של אי-ודאות אקלימית. על בסיס זאת, ישראל מקדמת שיתופי פעולה חקלאיים עם מדינות שונות בעולם באמצעות העברת ידע, הכשרת חקלאים והטמעת טכנולוגיות אגרוטק. לדוגמה: ב הודו הוקמו מרכזי מצוינות המציגים שיטות ישראליות להשקיה,
דישון וגידול בחממות; בקניה ובאתיופיה מתקיימים מיזמים בתחום ההשקיה החכמה והחקלאות
באזורים צחיחים; וב גאורגיה משולבות טכנולוגיות ושיטות גידול מתקדמות במטרה לשפר את ייצור הירקות ולהפחית את התלות ביבוא. שיתופי פעולה אלה תורמים לחיזוק החקלאות המקומית, לשימוש יעיל יותר
במים ובקרקע ולשיפור ביטחון המזון במדינות השותפות.
הצעה לפעילות צפייה משותפת ב כתבה בנושא מערוץ 11 וערכו דיון לגבי עתיד החקלאות בעידן משבר האקלים והחיבור בין טכנולוגיה וחקלאות. משקיעים בטכנולוגיה - פעילות בה התלמידים נחשפים לטכנולוגיות ישראליות הנותנות מענה לשינוי האקלים בהקשרים שונים, כולל אגרוטק.
מקורות ומידע נוסף |
|
| |
|
|
דיוור אלקטרוני
