|
שינוי האקלים מגביר את תדירותם, את עוצמתם ואת משכם של גלי החום, ומעלה את השאלה עד כמה גוף האדם מסוגל להתמודד עם התנאים המשתנים. מחקר חדש מצביע על כך שהגבול שבו הגוף מתקשה לווסת את
הטמפרטורה נמוך מכפי שסברו בעבר. הסיכון אינו תלוי רק בטמפרטורת האוויר, אלא גם בשיעור הלחות: כאשר הלחות גבוהה, הזיעה מתאדה באיטיות ויכולת הקירור הטבעית של הגוף נפגעת. בשילוב מסוים של חום ולחות, טמפרטורת הגוף עלולה להמשיך לעלות ולהוביל בתוך שעות
למכת חום. הסיכון גבוה במיוחד בקרב מבוגרים, תינוקות, נשים בהיריון, אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות ועובדים השוהים שעות רבות בחוץ. עם זאת, הפגיעה אינה מתחלקת באופן שווה. אוכלוסיות מוחלשות, שאינן יכולות תמיד להימנע משהייה בחוץ או להרשות לעצמן קירור
מתאים, חשופות יותר לסכנות החום. לכן, שינוי האקלים עלול להעמיק לא רק את הסיכון הבריאותי, אלא גם פערים חברתיים וסביבתיים.
בערים עומס החום מחמיר בשל ריבוי מבנים, כבישים, חניונים ומשטחים כהים הקולטים ואוגרים חום. רחובות, מדרכות ותחנות תחבורה ציבורית שאינם מוצלים נעשים קשים לשימוש בשעות החמות, והדבר פוגע בבריאות הציבור, באיכות החיים וביכולת להתנייד ברגל, באופניים או בתחבורה
ציבורית. הצללה אינה רק תוספת נופית, אלא תשתית עירונית חיונית להתמודדות עם ההתחממות. ככל שהעולם מתחמם, האתגר אינו רק לקרר מבנים, אלא בראש ובראשונה לתכנן ערים ומרחבים ציבוריים שיאפשרו חיים בטוחים ונוחים גם בתנאי אקלים קיצוניים.
נטיעת עצים במרחב העירוני כחלק מתכנון עירוני עצים וצמחייה מספקים צל, מקררים את סביבתם ומשפרים את איכות המרחב הציבורי. אולם, נטיעת עצים לבדה אינה מספיקה, ולכן, יש לשלב את ההצללה כבר בתכנון הרחובות והשכונות, באמצעות התאמת כיוון הרחובות, גובה הבניינים והמרווחים ביניהם כך שהבינוי עצמו יספק צל. לצד זאת,
נדרשים שימור עצים בוגרים, בחירת מינים המתאימים לאקלים המקומי, הקצאת מרחב מספק להתפתחות השורשים והצמרות, תחזוקה ארוכת טווח ושילוב אמצעי הצללה נוספים.
מחקר חדש,
שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים שבטכניון, עוסק בפיתוח שיטה חדשה לחישוב ולמיפוי ברזולוציה גבוהה של פוטנציאל נטיעת עצים בסביבות עירוניות, ומציע כלי דיגיטלי שעשוי לסייע לרשויות המקומיות לזהות היכן חסרים עצים, כמה עצים יש לנטוע ובאילו אזורים ההצללה
נחוצה ביותר. הכלי מבוסס על נתוני מיפוי של צמרות עצים ועל מודל חישובי המעריך את מספר העצים, את מיקומם ואת מידת התפתחותם. כך ניתן לבחון תרחישים שונים, להעריך את צורכי ההצללה ולתעדף אזורים שבהם החשיפה לחום גבוהה במיוחד.
המחקר עצמו חשף פערים משמעותיים בין ערים ושכונות. רשויות מבוססות מצליחות יותר להכין תוכניות הצללה, לגייס תקציבים ולתחזק עצים לאורך זמן. לעומת זאת, ברשויות חלשות מספר העצים עשוי להיות קטן יותר, ולעיתים גם העצים הקיימים אינם מתפתחים במידה שתאפשר להם לספק
צל משמעותי. לכן, ההחלטה היכן להשקיע בהצללה אינה רק שאלה של גינון, אלא החלטה חברתית ותכנונית. יש לתת עדיפות לשכונות צפופות ומוחלשות, לדרכי גישה לבתי ספר, לתחנות תחבורה ציבורית ולאזורים שבהם התושבים נאלצים לשהות בחוץ ללא הגנה מספקת. |
גלי החום מובילים לעלייה בשימוש במזגנים דיווחים עדכניים מצביעים על כך שגלי החום המתגברים ברחבי אירופה, שבה השימוש במיזוג אוויר עדיין פחות נפוץ מבאזורים חמים אחרים, מובילים לעלייה בביקוש למזגנים. עם זאת, השימוש הנרחב בהם כרוך במחיר סביבתי: המזגנים צורכים כמויות גדולות של חשמל, פולטים חום אל
הסביבה ומשתמשים בגזי קירור, שחלקם תורמים בעוצמה רבה לאפקט החממה.
כדי לצמצם את הנזק הסביבתי של מערכות המיזוג הקיימות, חוקרים מפתחים טכנולוגיות קירור שאינן משתמשות בגזי קירור. אחת מהן היא טכנולוגיית קירור אלסטוקלורי,
המבוססת לרוב על סגסוגת של ניקל וטיטניום. זוהי שיטת קירור במצב מוצק (Solid-State Cooling), שבה מנצלים שינוי בצורה ובמבנה של חומר מוצק כדי לקלוט ולפלוט חום. בניגוד למזגן רגיל, שבו גז קירור נדחס ומתפשט, במערכת אלסטוקלורית מפעילים לחץ או מתיחה על החומר.
כאשר החומר נמתח או נדחס הוא מתחמם ופולט חום, וכאשר הלחץ משתחרר והוא חוזר למצבו המקורי, הוא מתקרר וקולט חום מן הסביבה. חזרה מחזורית על התהליך מאפשרת לקרר אוויר או חלל סגור. בניסויי אב-טיפוס הצליחו מערכות מסוג זה להפחית את טמפרטורת החדר בכעשר מעלות, ובעתיד הן עשויות להיות יעילות ושקטות יותר ממזגנים רגילים. עם זאת, הטכנולוגיה עדיין נמצאת ברובה בשלבי מחקר ופיתוח. האתגרים המרכזיים כוללים את הכוח המכני הדרוש להפעלת החומר, שמירה
על עמידותו לאורך מספר רב של מחזורי פעולה, העברת חום יעילה והגדלת המערכות להספק המתאים למיזוג חדרים ומבנים.
הצעה לפעילות
מקורות ומידע נוסף |
אנו נמצאים בעיצומו של החופש הגדול - תקופה שבה רבים יוצאים לטייל, לבלות בחיק הטבע ולהכיר את נופיה של ישראל, כמובן בשעות ובימים שבהם עומס החום מאפשר זאת. הטבע מעניק לנו מרחבים לפנאי וללמידה, תורם לבריאותנו ולאיכות חיינו ומספק מערכות חיוניות, ובהן מקורות
מים, קרקע ובתי גידול למגוון רחב של יצורים חיים. לכן, השמירה עליו נועדה לא רק להגנת הסביבה, אלא גם לרווחת האדם ולמען הדורות הבאים.
בהמשך להישגים בתחום הגנת הסביבה שפורסמו בניוזלטר בשבוע שעבר, אנו שמחים להציג הישג נוסף למען הסביבה והטבע בישראל: המאבק נגד מאגרי פסולת של תעשיית הפוספטים בנגב.
בנגב נמצאים מאגרים ישנים שבהם מצטברים תוצרי פסולת מתעשיית הפוספטים. חומרים אלה עלולים לחלחל לקרקע ולזהם מקורות מים, ולכן המשך השלכת פסולת למאגרים אלו מעורר חשש לפגיעה סביבתית מתמשכת. הסיכון קיבל משנה תוקף לאחר שבשנת 2017 קרס אחד המאגרים, אירוע שגרם ל
זיהום חמור בנחל אשלים ולפגיעה בבעלי החיים ובמערכת האקולוגית באזור.
למרות חששות אלו, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום אישרה תוכנית המאפשרת לחברה העוסקת בכריית פוספטים ובעיבודם ובייצור דשנים וחומרים תעשייתיים, להמשיך להשתמש במאגרי הפסולת הללו. לטענת החברה, הפסקת השימוש במאגרים עלולה לפגוע באלפי מקומות עבודה, בפעילות
התעשייתית ובייצוא הדשנים.
החברה להגנת הטבע ו ארגון לובי 99 ביקשו לערער על אישור התוכנית, כדי שהשלכותיה ייבחנו מחדש במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את בקשתם וקבע כי מדובר בנושא בעל רגישות ציבורית וערכית, המצדיק דיון נוסף. עוד נקבע כי גם כאשר החברה מגיעה להסכמות עם רשויות וגופים
שונים, יש לאפשר לציבור ולארגוני הסביבה להשמיע את עמדתם.
החלטת בית המשפט מדגישה את חשיבותה של המעורבות הציבורית בהחלטות סביבתיות ואת הצורך לבחון בזהירות את האיזון בין צורכי התעשייה והכלכלה לבין ההגנה על הטבע, מקורות המים ובריאות הציבור.
הגנה על הקרקע, מקורות המים ובתי הגידול אינה רק מאבק סביבתי, אלא השקעה באיכות החיים שלנו ובהבטחת מרחבי טבע בריאים ונגישים גם לדורות הבאים. שמירה על הסביבה ועל מערכות הטבע היא זו שמאפשרת לנו להמשיך לטייל, לנפוש, ללמוד וליהנות מנופיה של ישראל.
המשך חופשה נעימה, בטוחה ומלאה בטיולים מהנים!
הצעה לפעילות הנהר הסודי - פעילות, בסגנון דיבייט, עוסקת בהיבטים שונים פגיעה באתרי טבע ייחודיים ומעורבות הציבור בשמירתם
מידע נוסף ומקורות |
|
| |
|
|
דיוור אלקטרוני
