בשבועות האחרונים נרשמו שלושה הישגים חשובים בתחום ההגנה על הסביבה, שכל אחד מהם מקדם את הטיפול בבעיה סביבתית אחרת: פגיעה בסביבה הימית, החלשת הבקרה הסביבתית בתהליכי תכנון, והשלכה של פסולת בניין. 

הישגים אלו ממחישים את חשיבותו של שיתוף פעולה בין גורמי המקצוע, משרדי הממשלה וחברי הכנסת, לצד מעורבות פעילה של הציבור הרחב, בקידום החלטות המגינות על הטבע, בריאות הציבור ואיכות החיים בישראל.

דיג מכמורת הוא שיטת דיג שבה ספינה גוררת מאחוריה רשת גדולה בצורת שק, הנקראת מכמורת. הרשת נגררת בדרך כלל סמוך לקרקעית הים ואוספת לתוכה דגים ובעלי חיים ימיים נוספים.

השיטה נחשבת יעילה מבחינה מסחרית, אך היא עלולה לגרום לנזק סביבתי משמעותי:

לכן, דיג מכמורת מוגבל או אסור באזורים מסוימים, ונחשב לאחת משיטות הדיג המזיקות ביותר לסביבה הימית. כאשר הוא מתבצע בקרבת צינורות גז, הוא עלול גם לגרום לפגיעה בצנרת ולדליפת חומרים העלולים להסב נזק חמור לסביבה הימית. היעדר מידע מדויק על מיקומן של ספינות הדיג מקשה על הפיקוח והאכיפה.

התקנות גובשו בידי אגף הדיג במשרד החקלאות ורשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, לאחר שנים של פעילות מקצועית ופרלמנטרית. לצד ההישג, ארגוני הסביבה קוראים להרחיב את חובת האיכון לכל ספינות המכמורת ולפעול בהמשך להפסקה מלאה של דיג המכמורת במרחב הימי של ישראל, תוך מתן פיצוי הוגן לדייגים.

תסקירי השפעה על הסביבה הם כלי מרכזי לבחינת ההשלכות האפשריות של תוכניות פיתוח על הטבע, הבריאות ואיכות החיים. הצעה שנדונה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ביקשה לשנות את אופן הכנתם, ובמקום תסקירים מקצועיים המונחים בידי המשרד להגנת הסביבה ומותאמים לכל תוכנית, לאפשר שימוש בתסקירים כלליים מטעם מינהל התכנון בלבד. שינוי כזה מעורר חשש לפגיעה בעומק הבדיקה וביכולתה לזהות סיכונים סביבתיים ייחודיים לכל תוכנית.

בעקבות התנגדות ציבורית רחבה, שכללה ארגוני סביבה ובריאות, פעילים ולמעלה מ-1,400 חותמים על מכתב ציבורי, החליטה המועצה פה אחד שלא להכריע בהצעה בשלב זה. נקבע כי מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה יגבשו יחד מתווה מוסכם, שיובא לדיון נוסף בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים.

זוהי אמנם רק החלטת ביניים ולמעשה הדיון בנושא טרם הסתיים, אך ההישג הוא שבשלב זה נמנע שינוי חד-צדדי שהיה עלול להחליש את הבקרה הסביבתית על תוכניות פיתוח.

בישראל נוצרות מדי שנה כ-7.3 מיליון טונות של פסולת בנייה ושיפוצים. חלק מהפסולת אינו מגיע לאתרי טיפול מוסדרים, אלא מושלך בצידי דרכים, בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים. תופעה זו פוגעת בנוף ובמערכות אקולוגיות, מזהמת את הקרקע ואת מי התהום ועלולה לגרום גם לשריפות ולזיהום אוויר.

כדי לצמצם את התופעה, אישרה הכנסת חוק חדש המסדיר את הטיפול בפסולת בניין משלב האיסוף ועד להגעתה לאתר הטיפול. החוק מחייב רישוי של מובילים, כלי רכב, מכולות ואתרי טיפול, וכן שימוש באמצעי איכון ובמערכת מעקב דיגיטלית שתאפשר לפקח על מסלול הפסולת. שינוי מרכזי נוסף הוא שהתשלום למוביל יועבר באמצעות מנגנון ייעודי ורק לאחר שיוכח כי הפסולת הגיעה לאתר חוקי ומוסדר. כמו כן, הרשויות המקומיות יידרשו להציע פתרון לפינוי כמויות קטנות של פסולת הנוצרות בשיפוצים ביתיים.

החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך כשנה וחצי. הצלחתו תהיה תלויה בהקמת מערכת המעקב, ברישוי הגורמים הפועלים בענף ובהרחבת מערכי הפיקוח והאכיפה. בשלב הראשון יחול ההסדר על פסולת בניין בלבד.

חקר נתוני פסולת - פעילות זו עוסקת בחקר נתונים בנושא פסולת בתוך מאגרי מידע ממשלתיים ובינהם גם בפתרונות קצה לטיפול וסילוק פסולת בניה  

הלחצים על הים התיכון - פעילות להכרת המערכת האקולוגית של הים התיכון, האיומים על הטבע הימי ופתרונות.

שלוש הצלחות משמעותיות לשמירת הטבע בישראל - סרטון החברה להגנת הטבע, יולי 2026.

7.3 מיליון טונות בשנה: המדינה תעקוב אחר כל מכולת פסולת בניין בדרך לאתר הטיפול - News1, יולי 2026. 

הכנסת אישרה את החוק לטיפול בפסולת בניין; ייכנס לתוקף בתוך שנה וחצי - הארץ, יולי 2026.