בכל שנה, ב-17 ביוני, מצויין ברחבי העולם יום המאבק במדבור (World Day to Combat Desertification), יוזמה של האו"ם שמטרתה להעלות את המודעות לאחד האיומים הסביבתיים המשמעותיים של המאה ה-21: הידרדרות הקרקע והפיכתם של אזורים פוריים לשטחים שוממים. מדובר בתהליך בעל השלכות מרחיקות לכת על ביטחון המזון, המגוון הביולוגי, משק המים וההתמודדות עם שינוי האקלים.

מדבור הוא תהליך שבו קרקעות פוריות, שבעבר כוסו בצמחייה טבעית או שימשו לחקלאות, מאבדות בהדרגה את פוריותן ואת יכולתן לתמוך במערכות אקולוגיות ובייצור מזון. התהליך מתבטא בסחף קרקע, בירידה בחומר האורגני, בפגיעה בצומח ובבעלי החיים ובצמצום המגוון הביולוגי. מדי שנה שטחים נרחבים בעולם מאבדים את כושר הייצור שלהם, בעיקר כתוצאה מפעילות אנושית בלתי מקיימת.

הגורמים המרכזיים למדבור כוללים כריתת יערות, שיטות עיבוד חקלאיות לא מקיימות, ניצול יתר של משאבי הקרקע ורעיית יתר הפוגעת ביכולת ההתחדשות של הצמחייה. כאשר הכיסוי הצמחי נפגע, הקרקע נחשפת לסחף על ידי רוח ומים ומאבדת בהדרגה את פוריותה. תהליכים אלה מואצים עוד יותר על ידי שינוי האקלים: עליית הטמפרטורות, שינויים בדפוסי המשקעים וריבוי אירועי בצורת מגבירים את התייבשות הקרקע ומאיצים את התפשטות המדבור.

נושא יום המדבור לשנת 2026 הוא "שטחי מרעה: להכיר, לכבד, לשקם". שטחי מרעה הם מערכות אקולוגיות המשמשות להזנת בעלי חיים כגון בקר, כבשים ועיזים ומהווים בסיס לפרנסתם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. עם זאת, הם גם ממחישים את המורכבות של הקשר בין מערכת המזון לבין שינוי האקלים. ענף גידול הבקר הוא אחד ממקורות פליטות גזי החממה במערכת המזון, בעיקר בשל פליטת מתאן מתהליכי העיכול של מעלי גירה ובשל השימוש הנרחב בקרקע ובמשאבים לייצור מזון לבעלי החיים. מנגד, כאשר שטחי המרעה מנוהלים באופן מקיים, הם יכולים לשמור על פוריות הקרקע, למנוע סחף ואף לתרום לאגירת פחמן בקרקע ובצמחייה. לעומת זאת, רעיית יתר ופגיעה בכיסוי הצמחי מאיצות את הידרדרות הקרקע ואת תהליכי המדבור.

למרות חומרת התופעה, מדבור אינו גזירת גורל. שיקום שטחים שנפגעו מבוסס על ניהול נכון של משאבי הקרקע, המים והצומח באמצעות שימור קרקע, ניהול אגני ניקוז, ניצול מי נגר לביסוס נטיעות, השבחת הצומח הטבעי וניהול רעייה מבוקר. מחקרים ארוכי טווח שנערכו בישראל הראו כי יישום עקרונות של ניהול אקולוגי נכון באזורים צחיחים למחצה מסוגל להאט ואף לעצור תהליכי מדבור.

דוגמה עדכנית להשפעות הבצורת והמדבור על רקע שינוי האקלים ניתן לראות גם בישראל. מודל חיזוי חדש שפותח על ידי חברת הסטארט-אפ הישראלית Emnotion מצביע על אפשרות לבצורת מתמשכת ועל ירידה של כ-50%–70% בכמות המשקעים ביחס לממוצע הרב־שנתי. במקביל, התחזיות מדגישות כי גם בשנים שחונות עלולים להתרחש אירועי גשם עזים ושיטפונות נקודתיים, דבר הממחיש כי שינוי האקלים מתבטא בהקצנה של דפוסי מזג האוויר ולא רק בירידה בכמות המשקעים. לנוכח תרחישים אלו החלה חברת "מקורות" לבחון שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית לחיזוי ארוך טווח, במטרה לשפר את ההיערכות לניהול משק המים. מקרה זה ממחיש כי ההתמודדות עם מדבור ובצורת אינה מסתכמת בהגדלת מקורות המים בלבד, אלא מחייבת חיזוי מתקדם, תכנון ארוך טווח וניהול בר-קיימא של משאבי הקרקע והמים.

מתוך הכרה בחשיבות המאבק העולמי בתופעה, מינה משרד החוץ את פרופ' נעם ויסברוד, דיקן המכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, כנציג מדינת ישראל לאמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD). המינוי משקף את מעמדה של ישראל כמובילה בתחומי חקר המדבר, ניהול משאבי מים, חקלאות באזורים צחיחים ופיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם שינוי האקלים, ומחזק את תרומתה לשיתוף הפעולה הבין־לאומי בתחום.

נמלת הקציר כמהנדסת סביבה - פעילות סביב מאמר העוסק בנושא של רעיית יתר על כלל היבטיה

בצורת - יחידת הוראה חדשה עשירה בפעילות אינטראקטיבית לתלמידים, כוללת מדריך למורה (כניסה בהרשמה בלבד).

יום המאבק בתופעת המדבור והבצורת - סרטון, המשרד להגנת הסביבה.

אתם לא תאהבו את זה: הבצורת כאן לעוד הרבה זמן - ynet, נובמבר 2025.

היום הבינלאומי למאבק במדבור, מניעת תהליכי מדבור, קק"ל.

משרד החוץ העניק כתב מינוי לנציג ישראל לאמנת האו״ם למאבק במדבור.