הועידה השנתית לאקולוגיה וסביבה, בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, היא הפורום הסביבתי והאקולוגי הגדול בישראל, המפגיש מדי שנה חוקרות וחוקרים, אנשי ממשל, רשויות מקומיות, נציגי התעשייה, ארגוני חברה אזרחית ואנשי חינוך, לדיון בסוגיות הסביבתיות המרכזיות שעל סדר היום.

במהלך הוועידה יתקיימו הרצאות, מושבים מקצועיים ופאנלים שיעסקו במגוון רחב של נושאים, ובהם שינויי אקלים, אקולוגיה ומגוון ביולוגי, בריאות וסביבה, מים, אוויר ומערכות כדור הארץ, חקלאות ומערכות מזון, אנרגיה, תעשייה והנדסה סביבתית, חברה וסביבה, וכן מדיניות, תכנון ומשפט סביבתי.

הוועידה מהווה הזדמנות ייחודית להיחשף למחקרים עדכניים, לסוגיות סביבתיות אקטואליות ולרעיונות חדשניים שניתן לשלב בהוראה, בפעילויות חקר ובדיונים בכיתה. היא מאפשרת לחבר בין הידע המדעי העדכני לבין ההוראה, ולעודד את התלמידים לעסוק באתגרים הסביבתיים המשפיעים על חיינו כיום ובעתיד.

בוועידה זו, ד"ר נירית לביא אלון, נציגת מרכז בידינו,  תציג את "צופן הפחמן" - משחק בריחה חינוכי, שפותח ע"י מרכז בידינו, ופועל ברחבי קמפוס הטכניון. מטרת המשחק היא להגביר את המודעות לטביעת הרגל הפחמנית והיכרות עם יוזמות הקיימות של הטכניון, באמצעות סיור אינטראקטיבי ברחבי הקמפוס תוך כדי פתרון חידות. בתום המשחק מתקיימת סדנת עיבוד מסכמת המעודדת חשיבה על דרכים לצמצום פליטות ברמה האישית והארגונית. 

ממצאי מחקר שנערך בקרב משתתפי המשחק מצביעים על כך שהמשחק סיפק חוויית למידה משמעותית, אשר הגבירה את המודעות לנושא ולעשייה של הטכניון, עודדה את המשתתפים להציע רעיונות לפעולה והגבירה את נכונותם לאמץ שינויי התנהגות אישיים. לצד זאת, המשתתפים הבינו כי קידום שינוי ארגוני מצריך מחויבות של ההנהלה, תמיכה מערכתית והמשכיות.

שינוי האקלים אינו עוד תרחיש עתידי, אלא מציאות המשפיעה כבר כיום על ישראל באמצעות גלי חום קיצוניים, שיטפונות, בצורות, שריפות ועליית מפלס הים. בשל מיקומה הגאוגרפי, ישראל מוגדרת כ"אזור מוקדה" (Hot Spot), שבו קצב השינויים האקלימיים ועוצמתם צפויים להיות גבוהים מהממוצע העולמי. מציאות זו מחייבת היערכות ממשלתית מקיפה, שתצמצם את הסיכונים, תחזק את החוסן הלאומי ותגן על בריאות הציבור, הכלכלה, התשתיות והמערכות האקולוגיות.

דו"ח המעקב השלישי של מבקר המדינה בנושא ההיערכות למשבר האקלים (יוני 2026) מצביע כי למרות התקדמות נקודתית במספר תחומים, מרבית הליקויים שעליהם הצביעו דוחות קודמים טרם תוקנו. המבקר מותח ביקורת על היעדר מדיניות ממשלתית מתכללת ועל כך שאין בישראל חוק אקלים מחייב, אין גוף ממשלתי בעל סמכויות ומשאבים המוביל את התחום, ואין מנגנון מרכזי למעקב אחר מיליארדי השקלים שהוקצו לאורך השנים לטיפול במשבר האקלים.

עוד עולה מהדוח כי לישראל עדיין אין תוכנית היערכות לאומית להתמודדות עם השלכות שינוי האקלים, ורוב משרדי הממשלה טרם גיבשו תוכניות היערכות ישימות הכוללות תקציב, לוחות זמנים ומדדי ביצוע. בנוסף, הממשלה טרם השלימה הערכה מקיפה של ההשפעות הכלכליות ארוכות הטווח של שינוי האקלים על המשק הישראלי – מידע חיוני לקבלת החלטות מושכלת ולהפחתת סיכונים.

גם בתחום הפחתת פליטות גזי החממה מצביע הדו"ח על פערים משמעותיים. על פי התחזיות, ישראל אינה צפויה לעמוד ביעד שקבעה להפחתת פליטות עד שנת 2030, ואף טרם גיבשה והגישה את יעדיה המעודכנים לשנת 2035 בהתאם להתחייבויותיה הבינלאומיות. עם זאת, המבקר מציין לחיוב מספר צעדים, ובהם - התקדמות בהקמת מרכז החישובים האקלימי הלאומי (תשתית מחשוב ומחקר שהוקמה במסגרת השירות המטאורולוגי לישראל, שמטרתה לבצע חישובים וסימולציות אקלימיות מתקדמות עבור ישראל), פיתוח פורטל סיכוני אקלים ושיפור מסוים בשיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, אף כי גם בתחום זה ישראל עדיין אינה צפויה לעמוד ביעדיה. מבקר המדינה מציין לחיוב גם את החלת מס הפחמן בישראל החל מינואר 2025, לצד קידום מנגנוני תמיכה לתעשייה ולשכבות מוחלשות. עם זאת, הדו"ח מדגיש כי צעדים אלה לבדם אינם מספקים, וכי נדרשת היערכות ממשלתית רחבה ומערכתית כדי לעמוד ביעדי האקלים של ישראל.

מבקר המדינה ממליץ לממשלה להשלים בהקדם את חקיקת חוק האקלים, לחזק את מנגנוני התכלול והבקרה הממשלתיים, לגבש תוכנית היערכות לאומית מבוססת סיכונים, להקצות סמכויות ומשאבים למינהלת ההיערכות לשינוי האקלים, ולהאיץ את יישום הצעדים להפחתת פליטות גזי החממה ולהרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות. עוד מדגיש הדוח את הצורך בהסתמכות על ידע מדעי ובשיתוף פעולה בין כלל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, האקדמיה והמגזר העסקי, כדי להגביר את חוסנה של ישראל לנוכח אתגרי האקלים.

הדו"ח מהווה תזכורת לכך שההתמודדות עם שינוי האקלים אינה רק אתגר סביבתי, אלא גם אתגר חברתי, כלכלי וביטחוני. בהיבט החינוכי, הדו"ח מהווה הזדמנות להעמקת האוריינות האקלימית של התלמידים, לטיפוח חשיבה ביקורתית וקבלת החלטות המבוססות על ידע מדעי, ולהבנת חשיבות ההיערכות וניהול הסיכונים בעידן של שינוי אקלים.

הדו"ח המלא - פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים - מבקר המדינה, יוני 2026.

תקציר הדו"ח - פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים - מבקר המדינה, יוני 2026.

יום האוכלוסייה הבינלאומי, מצוין מדי שנה ב-11 ביולי ביוזמת האו"ם, במטרה להעלות את המודעות להשפעתן של מגמות דמוגרפיות על החברה, הכלכלה והסביבה ולקדם פתרונות המבטיחים איכות חיים, שוויון ופיתוח בר-קיימא. היום נקבע בעקבות ציון "יום חמשת המיליארדים" בשנת 1987, שבו הוערך כי אוכלוסיית העולם חצתה את רף חמישה מיליארד בני האדם. בשנים האחרונות מדגיש האו"ם כי הדיון באוכלוסייה אינו מתמקד רק בגודל האוכלוסייה, אלא גם בזכויות האדם, בשוויון הזדמנויות וביכולתם של אנשים, ובמיוחד צעירים, לבחור את עתידם. גישה לשירותי בריאות, חינוך, תכנון משפחה ושוויון מגדרי נתפסים כמרכיבים מרכזיים בבניית חברות בנות-קיימא ובהתמודדות עם אתגרי המאה ה-21.

גידול האוכלוסייה הוא תוצאה של שילוב בין ריבוי טבעי, שבו מספר הלידות גבוה ממספר הפטירות, לבין הגירה. בעשורים האחרונים תרמו הירידה בתמותת תינוקות, העלייה בתוחלת החיים וההתקדמות ברפואה, בתברואה ובחקלאות להמשך גידול האוכלוסייה העולמית. גידול זה מגביר את הביקוש למים, למזון, לאנרגיה, לקרקע, לדיור ולתחבורה, ומוביל להתרחבות השטחים הבנויים, לצמצום השטחים הפתוחים ובתי הגידול הטבעיים, לעלייה בכמויות הפסולת והזיהום ולהגברת הלחץ על משאבי הטבע. עם זאת, חשוב לזכור שההשפעה הסביבתית אינה תלויה רק במספר בני האדם, אלא גם בדפוסי הצריכה, בטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש ובמדיניות הסביבתית.

לגידול האוכלוסייה ולשינוי האקלים קשר הדוק. אוכלוסייה גדולה יותר מגדילה בדרך כלל את הביקוש לאנרגיה, לתחבורה ולמוצרים, ולכן עלולה להוביל לעלייה בפליטות גזי חממה כאשר הייצור והאנרגיה מבוססים על דלקים מאובנים. במקביל, השלכות שינוי האקלים מעצימות את האתגרים הדמוגרפיים: אירועי מזג אוויר קיצוניים, בצורות ממושכות, שיטפונות, עליית מפלס הים ופגיעה במקורות מים ובייצור המזון מאלצים מיליוני בני אדם לעזוב את בתיהם באופן זמני או קבוע. תופעה זו, המכונה הגירה אקלימית, צפויה להתרחב בעשורים הקרובים ולהשפיע על הביטחון התזונתי, הבריאות, התעסוקה, הפיתוח הכלכלי והיציבות החברתית במדינות רבות. אוכלוסיות פגיעות, במיוחד במדינות מתפתחות, צפויות לשאת בנטל הכבד ביותר של השלכות שינויי האקלים, אף שלעיתים תרומתן לפליטות גזי החממה היא הנמוכה ביותר.

טובאלו (Tuvalu) – המדינה הראשונה המתכננת הגירה בשל עליית מפלס הים. מדינת האיים הקטנה טובאלו, השוכנת באוקיינוס השקט, היא אחת המדינות הפגיעות ביותר לעליית מפלס הים. חלק גדול מהאיים נמצא בגובה של מטרים בודדים מעל פני הים, ולכן הצפות חוזרות, חדירת מי ים למי התהום ושחיקת החופים מקשות על המשך החיים במקום. בעקבות זאת חתמו אוסטרליה וטובאלו על הסכם המאפשר לתושבי המדינה להגר בהדרגה לאוסטרליה במסלול ייעודי, הנחשב לדוגמה הראשונה בעולם להגירה מתוכננת בעקבות שינוי אקלים.

בנגלדש – עקירה פנימית בעקבות שיטפונות ועליית מפלס הים. בנגלדש היא אחת המדינות הפגיעות ביותר לשינוי אקלים. מדי שנה גורמים שיטפונות, סופות טרופיות, סחף חופים ועליית מפלס הים לעקירת מיליוני בני אדם מבתיהם. רבים מהם עוברים לערים גדולות כמו דאקה בחיפוש אחר פרנסה וביטחון. ברוב המקרים מדובר בעקורים בתוך מדינתם, ולא בפליטים שחצו גבול בין־לאומי, אך זוהי אחת הדוגמאות הבולטות בעולם להגירה הנובעת מהשפעות שינוי האקלים.

ישראל היא מדינה מפותחת בה קצב גידול האוכלוסייה גבוה ביותר, ולכן, אצלנו האתגרים הללו בולטים במיוחד. הגידול באוכלוסייה, לצד שטחה המצומצם של המדינה, מגביר את הלחץ על הקרקע, על משאבי המים והאנרגיה, על מערכות התחבורה ועל השטחים הפתוחים, ומאיץ את הפגיעה במערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי. אמנם, ישראל מובילה בפיתוח פתרונות להתמודדות עם המחסור במשאבים, ובהם התפלת מים, השבת קולחין לחקלאות, חדשנות חקלאית וקידום אנרגיות מתחדשות. אולם, פתרונות אלה אינם מבטלים את הצורך בתכנון ארוך טווח, בניהול מושכל של משאבי הטבע ובקידום פיתוח בר-קיימא.

בהיבט החינוכי, יום האוכלוסייה הבינלאומי מהווה הזדמנות לעסוק עם התלמידים בקשרים המורכבים בין גידול האוכלוסייה, שינוי אקלים, ניצול משאבי טבע, ביטחון תזונתי, הגירה אקלימית ופיתוח בר-קיימא. דיון בנושאים אלה מטפח חשיבה מערכתית, מסייע להבנת יחסי הגומלין בין תהליכים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, ומחזק את האוריינות האקלימית והאזרחית של התלמידים. הוא גם מדגיש כי ההתמודדות עם אתגרי העתיד מחייבת שילוב בין קידום זכויות אדם, צמצום אי השוויון, חיזוק החוסן הקהילתי ושמירה על הסביבה למען הדורות הבאים.

פליטי אקלים - הצעה לפעילות, מרכז בידינו

צפיה בפרקים מסדרת מהגרי אקלים של ערוץ 11 מהגר אקלים | פרק 1 - איפה נגור? , מהגר אקלים | פרק 2 - איפה כולם יחיו?  ודיון בעקבותיהם

"מהגרי אקלים": מדינת האיים נעלמת, שליש מהתושבים רוצים לעזוב - Ynet, יוני 2025.

גידול האוכלוסייה בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה.

מתפוצצים! יום האוכלוסייה העולמי - הידען, יולי 2020.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - דצמבר 2024.

מקור1   מקור2    מקור3