יום המגוון הביולוגי, המצוין מדי שנה ב-22 במאי, מהווה הזדמנות להכיר בחשיבותו של עולם הטבע ובתפקידו המרכזי בקיום החיים על פני כדור הארץ. בשנת 2026 מצוין היום תחת המסר "פעולה מקומית – השפעה עולמית", המדגיש כי גם צעדים הננקטים ברמה המקומית יכולים לתרום באופן משמעותי להגנה על מערכות החיים הגלובליות. המגוון הביולוגי – הכולל את מגוון המינים, המערכות האקולוגיות והמגוון הגנטי – הוא הבסיס למזון שאנו אוכלים, למים שאנו שותים, לאוויר שאנו נושמים ואף לפיתוח תרופות ומשאבים חיוניים נוספים. מעבר לכך, הוא תורם לחוסנן של מערכות אקולוגיות, לאיכות החיים האנושית וליכולתנו להתמודד עם אתגרים סביבתיים, ובהם שינוי האקלים.

למרות חשיבותו הרבה, המגוון הביולוגי נמצא כיום תחת איום גובר. פעילות אנושית מואצת, ובה פיתוח נרחב, שינוי ייעוד קרקעות, זיהום, ניצול יתר של משאבי טבע והרס בתי גידול, מובילה לפגיעה חמורה במינים רבים ואף להכחדתם. מינים בסכנת הכחדה הם תזכורת לכך שהטבע אינו משאב בלתי נדלה, וכי אובדן של מין אחד עלול להשפיע על מארג אקולוגי שלם. מתוך הבנה זו, נחתמה אמנת האו״ם למגוון ביולוגי, המבקשת לקדם שימור של המגוון הביולוגי, שימוש מקיים במשאבי טבע וחלוקה הוגנת של משאבים גנטיים.

גם בישראל האתגרים משמעותיים. התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל מזהירה מפני שני גורמים מרכזיים המאיימים על קיומו של הטבע המקומי: שינוי האקלים והגידול המתמשך באוכלוסייה. במישור החוף, עיקר הסכנה נובעת מלחצי פיתוח מואצים, בעוד שבבתי גידול מימיים, כמו נחלים ואגמים, התחרות על מקורות מים והרס מערכות אקולוגיות מהווים איום משמעותי. השפעות שינוי האקלים, גם אם מתרחשות באיטיות יחסית, מחמירות את המצב כשהן מצטרפות ללחצים הקיימים. מערכות אקולוגיות בריאות ושמורות היטב עמידות יותר בפני שינויים, ולכן שמירת הטבע אינה רק ערך אקולוגי, אלא גם מענה חיוני להסתגלות לשינויים הצפויים בעתיד.

נוכח זאת, שמירה על טבע מקומי, באמצעות הגנה על שטחים פתוחים, שיקום בתי גידול, טיפוח צמחייה מקומית וחינוך סביבתי, היא חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם משבר האקלים ומהבטחת עתיד בר-קיימא. היום הזה מזכיר לנו שהגנה על המגוון הביולוגי אינה רק משימה של מדענים וממשלות, אלא אחריות משותפת של כולנו.

שבוע המגוון הביולוגי - כל הפעילויות - מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

מעורבות האדם בטבע והשפעתו על המגוון הביולוגי, מערך שיעור.

על כמה מהאוקיינוסים יש להכריז כאזור מוגן, פעילות סביב מאמר.

ניטור מינים בסכנת הכחדה, יחידת הוראה.

על שינוי אקלים ומגוון ביולוגי - הרצאות מוקלטות מהכנס הארצי ה-12 למורים למדעי הסביבה, יוני 2022.
יום המגוון הביולוגי הבינלאומי - קרן קיימת לישראל.

הקשר בין מגוון ביולוגי לשינוי האקלים: הכלכלה שלנו תלויה בהון שמציע הטבע - גלובס, מרץ 2021.

חג השבועות, לצד היותו חג הקציר וחג הביכורים, מזוהה עם מאכלים חלביים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית החג, והדבר מספק הזדמנות לחשוב על הקשר בין המזון שעל הצלחת שלנו לבין שינוי האקלים.

ייצור מזון הוא אחד הגורמים המשמעותיים לפליטות גזי חממה, ולמוצרי חלב יש השפעה סביבתית משמעותית יחסית. הסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בפליטת מתאן ממשקי בקר – גז חממה עוצמתי בעל תרומה משמעותית להתחממות הגלובלית. זאת, בנוסף לשימוש נרחב בקרקע לגידול מספוא, צריכת מים גבוהה, ואנרגיה הנדרשת לייצור, עיבוד, קירור ושינוע של מוצרי החלב. במובן זה, המזון שעל שולחן החג אינו רק ביטוי למסורת תרבותית, אלא גם חלק ממערכת סביבתית רחבה בעלת השלכות אקלימיות.

כחלק מהמאמצים לצמצם את ההשפעה הסביבתית של מערכות המזון, מתפתחות כיום טכנולוגיות חדשניות לייצור מזון בדרכים חלופיות. לצד פיתוח בשר מתורבת, מתקיימים גם ניסיונות לייצור חלב ללא פרות. אחת הגישות המרכזיות בתחום זה מבוססת על תסיסה מדויקת (precision fermentation) – תהליך ביוטכנולוגי שבו מהנדסים מיקרואורגניזמים, כגון שמרים, פטריות או חיידקים, כך שייצרו את חלבוני החלב המרכזיים, כגון קזאין וחלבוני מי גבינה, ללא צורך בגידול בקר. לאחר מכן משלבים חלבונים אלו עם רכיבים נוספים, כמו מים, שומנים, מינרלים וויטמינים, ליצירת מוצר הדומה לחלב מבחינת הרכבו ותכונותיו. דוגמה ישראלית בולטת היא חברת הפודטק Imagindairy, המפתחת חלבוני חלב באמצעות תסיסה מדויקת, ללא שימוש בבעלי חיים. כיוון מחקרי נוסף של ייצור חלב ללא פרות, הוא חלב מתורבת מתאים, שבו מגדלים תאי עטין של פרה במעבדה כך שיפיקו חלב, בדומה לעקרון של בשר מתורבת. תחום זה עדיין נמצא בשלבי פיתוח מוקדמים יותר.

פיתוחים מסוג זה ממחישים כיצד חדשנות טכנולוגית עשויה לשנות בעתיד את האופן שבו אנו מייצרים מזון, כחלק מההתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים. היתרון הסביבתי הפוטנציאלי של טכנולוגיות אלו הוא האפשרות להפחית פליטות מתאן, לצמצם את השימוש בקרקע ובמים, ולהקטין את התלות במשקי בעלי חיים. עם זאת, חשוב להבין כי גם פתרונות אלו אינם נטולי השפעה: הייצור התעשייתי שלהם דורש אנרגיה, ולכן מידת תרומתם הסביבתית תלויה גם במקור האנרגיה שבו נעשה שימוש.

הדיון במזון חדשני מעלה שאלות מדעיות, סביבתיות, כלכליות ואתיות: האם טכנולוגיות אלו אכן יפחיתו משמעותית את ההשפעה האקלימית של תעשיית המזון? האם הציבור יהיה מוכן לאמץ מזון שיוצר במעבדה? ומהם היתרונות והחסרונות של פתרונות טכנולוגיים לעומת שינוי בהרגלי הצריכה? שאלות אלו ממחישות כי התמודדות עם שינוי האקלים אינה נשענת רק על מדע וטכנולוגיה, אלא גם על קבלת החלטות חברתית וערכית.

במבט זה, חג השבועות המזוהה עם תוצרת חקלאית למזון - הופך להזדמנות מצוינת לשיח מדעי-סביבתי על מערכות המזון של ההווה והעתיד, ועל הקשרים המורכבים בין מסורת, טכנולוגיה, קיימות ושינוי אקלים.

ניתוח מחזור חיים חלב, פעילות סביב מאמר.
משקיעים בטכנולוגיה - הצעה לפעילות.

חלבונים אלטרנטיביים, הרצאה של  פרופ' אילת פישמן, מרץ 2023, מרכז בידינו.

הזדמנויות בתחום החלבונים, ד"ר תום כהן בן-אריה, ינואר 2024, מרכז בידינו.

לא רואים פרה ממטר – רשות החדשנות.

החברה שמייצרת חלבוני חלב ללא פרות קיבלה אישור ממשרד הבריאות - mako, נובמבר 2024.

"חלב ללא פרה" מגיע לישראל: Imagindairy מקבלת אור ירוק בארץ - ynet, נובמבר 2024.