אולפנת בנ"ע 'אורות' מודיעין- מידעון פרשת קרח תשפ"ו

כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם

האם הצהרת קורח אינה נכונה?
מאיפה הוא קיבל "השראה" להצהרה ה"שוויונית" ה"נאורה" הזו?

שבוע שעבר קראנו בסוף פרשת בהעלותך על מעשה מרים הנביאה שאמרה לאהרון טענה דומה: "הרק אך במשה דיבר השם? הלא גם בנו דיבר " ?
הטענה נשמעת הגיונית בדיוק כמו ה"משל" בו משתמש קורח: "טלית שכולה תכלת טעונה פתיל תכלת? בית מלא בספרי תורה צריך מזוזה?"...
האר"יזל אומר שקורח היה צדיק...רמז לדבר הפסוק בתהילים: "צדיק כתמר יפרח " סופי תיבות קרח. וזה דומה לטענת רש"י כי קורח היה פיקח ומנושאי הארון ובעל רוח הקודש...
אך עינו הטעתהו ...הוא נכשל באיסור של "לא תתורו אחרי ...עיניכם"... הוא קינא במשה ואהרון ובתפקידי ההנהגה שלהם. הטענה של קורח מתאימה לחזון אחרית הימים לפיו " ומלאה הארץ דעה את השם ... כי כולם ידעו את השם". עד אז צריך מורים, מנהיגים ורבנים כמשה ואהרון. ועדיין לא כל העדה כולם קדושים. לכן צדיק כתמר יפרח זה בסופי התיבות צדיק. טענתו לשויון נכונה רק לסוף, לאחרית הימים.
קורח הוסיף טענת שקר המנוגדת למשה ואהרון: "ומדוע תתנשאו על קהל השם?"...משה ואהרון הענוותנים שאמרו על עצמם; " ונחנו מה?", מואשמים בפי קורח בהתנשאות וגאווה...
הזוהר מגלה לנו חוק אוניברסאלי שנלמד מקנאת קורח. כל מי שמקנא באחר ורוצה את מה שיש לאחרים, לא רק שלא יקבל את הדבר שבו הוא מקנא אלא יפסיד גם את מה שיש לו ויצא קרח כקרח מכל הצדדים.
מחלוקת קורח על משה ואהרון היא בעצם מחלוקת על הנהגת השם הצודקת. "צדיק השם בכל מעשיו". ולכן החותם של עשרת הדיברות הוא: "לא תחמוד".
ולמדונו חז"ל: אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלוא הנימה". "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
התגובה הנדרשת מהצלחת האחר היא שמחה ופירגון. והתוצאה תהיה שמחת האחרים בהצלחתינו. העיקר שיהיו כל מעשינו לשם שמיים ולמען השם נעשה ונצליח. כך נגיע לחזון אחרית הימים "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים".

שבת היא מעין עולם הבא. לא רצים לעבודה ולא מתחרים באף אחד. לובשים חולצה לבנה ובאים יחד להתפלל לפני השם.

שבת שלום ומבורך

הרב ד"ר אשר כורסיה

ראש האולפנה