|
מורים ומורות יקרים,
מרכז המורים "בידינו" מזמין אתכם להצטרף לכנס הארצי השנתי שלנו - לשמוע, לחוות, ללמוד ולהפגש. כולם מוזמנים!
בכנס יתקיים מושב "ממורה למורה" בו יציגו מורים למדעי הסביבה את פרי עמלם ותוצרי נסיונם - זו הבמה שלהם אבל ההזדמנות שלנו - להתעדכן, להתחדש ולקבל השראה.
אז את מי נפגוש בכנס ועל מה נשמע?
אקדמיה בתיכון - הצלחות ואתגרים - דניאל אלון, תיכון חקלאי כדורי
"אקדמיה בתיכון" היא תוכנית ייחודית המיועדת לתלמידות ולתלמידים סקרנים, מצטיינים ובעלי מוטיבציה, המעוניינים להתחיל בלימודים אקדמיים כבר בתקופת התיכון – במקביל ללימודיהם בבית הספר. השנה נפתחה לראשונה האפשרות לתלמידי מדעי הסביבה לגשת לקורס "משבר האקלים
וקיימות: מבט רב תחומי" של אוניברסיטת תל אביב. בכנס נשמע מפי דניאל אלון, מורה בתיכון חקלאי כדורי, על ההתנסות עם תלמידיו ועל הרעיון המרכזי של הפרויקט, הדרישות ושיטות ביצוע הקורס, אתגרים בדרך והתוצאות בפועל וכן תובנות מרכזיות והמלצות לגבי ההמשך.
קהילת מורי מדעי הסביבה - אימאן גבארין, תיכון חדיגה, אום אל-פחם
שתי קהילות של מורי מדעי הסביבה פעילות כבר מספר שנים ומהוות בית לקבוצת מורים החוקרת יחד את הפרקטיקה של הוראת מדעי הסביבה ושינוי אקלים. אבל, מה בעצם ההבדל בין השתלמות מורים "רגילה" לקהילה? בהצגה זו נשמע על דגשי התוכן ואופן ההתנהלות בקהילה, הפעילויות,
הקשר והשיתוף של המורים ועבודת הצוות, האתגרים והקשיים אל מול ההצלחות והתרומה.
המבחן קם לתחייה - יצירת הערכה עתירת מדיה ואינטראקטיביות - אודליה קבסה, אורט מקיף א' אשקלון, אהד כהן, דרכא בית ירח
התלמידים שלנו חיים בסביבה דיגיטלית רוויית מדיה. כשאנחנו מגישים להם מבחן "עתיר מדיה", אנחנו מדברים בשפה שלהם ומכינים אותם לאופן שבו נתונים מוצגים בעולם האקדמי והתעסוקתי המודרני ומפתחים אצלם את מיומנויות המאה ה-21. השימוש ב-MYTESBOX אינו רק עניין
טכני. הוא מחייב את התלמיד להפגין אוריינות דיגיטלית גבוהה, יכולת ניתוח נתונים וחשיבה ביקורתית.
בהצגה זו נספר על השתלמות, בה שולבו במבחנים סימולציות דינמיות, גרפים אינטראקטיביים וסרטוני הדמיה, שהפכו לבסיס לשאלות במבחן. נציג פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת למורים, ליצור התאמות אישיות ולבנות שאלות שאינן אפשריות על הנייר. זהו כלי שפותח דלת ליצירתיות
פדגוגית שאין לה גבול.
שימוש ב-Inaturalist בסדנה סביבתית - רנא מסארוה חאמד, מקיף גבעת פרדיס
השתתפות במיזם מדע אזרחי והעלאת תצפיות לפלטפורמת iNaturalist היא דרך נפלאה לשלב חקר אקולוגי בסדנה סביבתית עם פעילות תורמת. בהצגה זו נשמע על פיילוט ראשון שנעשה לאחרונה בתיכון מקיף בפרדיס, ונלמד תובנות והמלצות מההתנסות זו.
|
בשנים האחרונות גוברת תשומת הלב בעולם לאפשרות של התפתחות “סופר אל ניניו” באוקיינוס השקט ולהשפעות האפשריות שלו על מזג האוויר העולמי. מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאי (NOAA) מזהיר כי אירוע כזה עלול לגרום לבצורות קשות באזורים מסוימים באפריקה ובמזרח אסיה, לשיטפונות והצפות באזורים אחרים בעולם, ולהשפיע גם על החקלאות ועל מחירי המזון. חשוב להבין כי מדובר בתופעה טבעית מחזורית, אך כאשר היא מתרחשת על רקע ההתחממות הגלובלית הנגרמת מפעילות האדם, השפעותיה עשויות להיות משמעותיות יותר.
אל ניניו הוא שלב במחזור אקלימי המתרחש אחת לכמה שנים באוקיינוס השקט. במצב רגיל, רוחות הסחר (רוחות קבועות יחסית הנושבות באזור קו המשווה ממזרח למערב) דוחפות מים חמים מערבה לכיוון אינדונזיה ואוסטרליה, ובמקביל עולים מול חופי פרו ואקוודור מים קרים ממעמקי האוקיינוס. במהלך אירוע אל ניניו רוחות הסחר נחלשות, פחות מים חמים נעים מערבה, והמים החמים מתפשטים מזרחה לכיוון חופי דרום אמריקה. כתוצאה מכך טמפרטורת פני הים במזרח האוקיינוס השקט עולה מעל הממוצע. כאשר ההתחממות חזקה במיוחד נהוג לכנות את האירוע “סופר אל ניניו”.
לתופעה שמתרחשת באוקיינוס השקט יש השפעה עולמית משום שהאוקיינוסים הם מאגר החום הגדול ביותר במערכת האקלים של כדור הארץ. התחממות של שטחי מים עצומים משנה את מאזן האנרגיה בין האוקיינוס לאטמוספרה, משפיעה על זרמי האוויר והרוחות ברום, ומשנה את מיקום אזורי העננות והמשקעים. שינויים אלו יוצרים תגובות שרשרת אטמוספריות, ולכן אירוע שמתחיל באוקיינוס השקט יכול להשפיע גם על אזורים רחוקים מאוד, כולל המזרח התיכון וישראל.
לפי התחזיות העדכניות, ייתכן שבמהלך סוף שנת 2026 ותחילת 2027 העולם יחווה טמפרטורות גבוהות במיוחד, גלי חום ממושכים, ועלייה בתדירות של אירועי קיצון כמו שיטפונות ובצורות. במקומות מסוימים תיתכן גם פגיעה ביבולים חקלאיים ובביטחון התזונתי. עם זאת, חשוב להדגיש שאל ניניו אינו הגורם להתחממות הגלובלית, אלא תופעה טבעית שעלולה להגביר באופן זמני את ההתחממות הנגרמת כתוצאה מעליית ריכוז גזי החממה באטמוספרה.
גם בישראל עשויות להיות לתופעה השפעות משמעותיות. בשנות אל ניניו נצפים לעיתים קיץ וסתיו חמים מהממוצע, עם יותר גלי חום ועומסי חום ממושכים. בנוסף, מחקרים של השירות המטאורולוגי הישראלי מצביעים על קשר בין אירועי אל ניניו חזקים לבין חורפים גשומים מהממוצע, בעיקר במרכז הארץ ובהרי יהודה והשפלה. עם זאת, אין מדובר בוודאות מלאה, וההשפעה אינה אחידה בכל אזורי הארץ.
גם חורף גשום עלול להיות מסוכן. כאשר מי הים התיכון חמים מהממוצע, מתאדים יותר מים לאטמוספירה, והאוויר נעשה לח יותר. במצב כזה, מפגש בין אוויר קר המגיע מאירופה לבין האוויר החם והלח מעל הים התיכון עלול לגרום לגשמים עזים בזמן קצר, להצפות עירוניות, לשיטפונות בנחלים ולפגיעה בתשתיות. לכן, לצד היתרונות של שנה גשומה למשק המים, יש צורך גם בהיערכות לניהול סיכוני אקלים.
|
תרכובות PFAS (Per- and Polyfluoroalkyl Substances) הן קבוצה גדולה של חומרים כימיים סינתטיים, שפותחו החל משנות ה־40 של המאה ה־20 ונמצאים כיום באלפי מוצרים יומיומיים. הן משמשות לייצור חומרים דוחי מים ושומן, ולכן ניתן למצוא אותן בכלי בישול מסוג טפלון, באריזות
מזון, בבדים עמידים למים, בקצפי כיבוי אש, במוצרי קוסמטיקה ובמוצרים תעשייתיים רבים. אחד המאפיינים המרכזיים של תרכובות אלו הוא הקשר הכימי החזק מאוד בין אטומי הפחמן והפלואור, שהופך אותן לעמידות במיוחד בפני פירוק טבעי. בשל כך הן מכונות לעיתים "הכימיקלים
הנצחיים".
הבעיה המרכזית ב־PFAS היא שהן מצטברות בסביבה ובגוף האדם לאורך זמן. מחקרים שונים מצאו קשר בין חשיפה ממושכת לתרכובות מסוימות ממשפחה זו לבין פגיעה במערכת החיסון, הפרעות הורמונליות, פגיעה בכבד, עלייה ברמות כולסטרול, ירידה בפוריות ואף סיכון מוגבר לסוגי סרטן
מסוימים. בנוסף, החומרים יכולים לעבור דרך מים, קרקע ומזון ולהצטבר בשרשרת המזון. PFAS נמצאו במי שתייה, בדגים, בקרקע ובדמם של בני אדם ברחבי העולם, וקשה מאוד לסלק אותן לאחר שהן מזהמות את הסביבה.
אחד ממקורות הזיהום המרכזיים הוא קצפי כיבוי אש ששימשו במשך עשרות שנים בשדות תעופה, בבסיסים צבאיים ובמתקנים תעשייתיים. חומרים אלו חלחלו לקרקע ולמי התהום ויצרו מוקדי זיהום נרחבים. לפי כתבה שפורסמה לאחרונה בכלכליסט, נמצאו תרכובות PFAS בקרקע באזור שדה דב בתל
אביב - שטח המיועד לבניית אלפי יחידות דיור. על פי הדיווח, מקור הזיהום הוא ככל הנראה בקצפי כיבוי אש ששימשו במשך שנים בשדה התעופה ולא טופלו לפני שיווק הקרקע לבנייה. בעקבות הגילוי עלו שאלות לגבי הסיכון הבריאותי, הצורך בניקוי הקרקע, האחריות למימון השיקום
והאפשרות לעיכובים בפרויקט הבנייה הגדול באזור. המקרה של שדה דב ממחיש כיצד זיהום סביבתי עלול להמשיך להשפיע שנים רבות לאחר סיום הפעילות שגרמה לו. הוא גם מדגיש את האתגר של רשויות המדינה בהתמודדות עם מזהמים עמידים - חומרים שאינם מתפרקים בקלות ודורשים ניטור,
רגולציה וטכנולוגיות ניקוי יקרות ומורכבות. בשנים האחרונות החל גם המשרד להגנת הסביבה בישראל לקדם אסדרה בנושא השימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS ולבחון דרכי פיקוח וצמצום החשיפה לחומרים אלו, ומאידך המשרד הגדיר ערכי סף חדשים לשיקום קרקעות נגועות ב־PFAS.
ערכי הסף החדשים גבוהים מהקודמים, ולמעשה מאפשרים להגדיר קרקע שקודם הייתה מזוהמת כ״נקייה״. לפי כלכליסט, הם הונחתו כהוראות של המשרד להגנת הסביבה ללא דיון ציבורי וללא היוועצות עם משרד הבריאות, לאחר שנכתבו עבור הרגולטור על ידי חברה מסחרית.
מבחינה חינוכית, נושא ה־PFAS מאפשר לעסוק בשאלות רחבות של מדע, טכנולוגיה וחברה: כיצד חומרים שנחשבו בעבר "חדשניים ובטוחים" מתגלים בדיעבד כמסוכנים? כיצד מאזנים בין פיתוח תעשייתי לבין שמירה על בריאות הציבור? ומה האחריות של מדינות וחברות מסחריות כאשר מתגלה
נזק סביבתי ארוך טווח? מדובר בדוגמה עדכנית ומשמעותית לקשר שבין כימיה, בריאות, סביבה וקבלת החלטות ציבורית. |
הצעות לפעילויות
מקורות ומידע נוסף |
|
| |
|
|
דיוור אלקטרוני
_528x151-r.png)
