|
שמרו את התאריך!!
הכנס הארצי ה-15 למורים למדעי הסביבה יום רביעי, ט' בתמוז תשפ"ו, 24.6.26 | אוניברסיטת תל אביב
יש לכם רעיון שעבד מצוין בכיתה? פעילות ש"הדליקה" את התלמידים? כלי דיגיטלי שחסך לכם זמן? דרך יצירתית להסביר נושא מורכב?
אנו מזמינים אתכם להציג בכנס ולשתף את העמיתים!
הרשמו בקול קורא למורים להצגה במושב ממורה למורה |
אנו מחכים לשמוע על העשייה שלכם ולראות אתכם בכנס!
|
היום הלאומי לצמצום בזבוז מזון מצוין בישראל מזה שמונה שנים ב-12.3. מטרת היום היא לעודד שיח ציבורי, להעלות את המודעות לחשיבות נקיטת צעדים לצמצום אובדן ובזבוז מזון, ולהוביל לשינוי בהרגלי הצריכה כחלק מהמאמץ להבטיח ביטחון תזונתי לכלל האוכלוסייה. התאריך 12.3,
מסמל את יעד 12.3 במסגרת יעדי פיתוח בר-קיימא ( SDGs) של האו״ם, הקורא להפחתת היקף אובדן ובזבוז המזון בעולם ב־50% עד שנת 2030.
במהלך השנים התרחב היום ליוזמה רחבה יותר, והפך לחודש הצִמְבּוּז (צמצום בזבוז מזון) - חודש שלם של פעילות ושיתופי פעולה, בעל חשיבות כלכלית, חברתית וסביבתית לחברה הישראלית. ארגון The Natural Step Israel מוביל זו השנה השמינית את חודש הצִמְבּוּז. חודש זה מוקדש להתמודדות עם בעיית בזבוז המזון כאמצעי מרכזי לחיזוק חוסן מערכת
המזון המקומית, ובמסגרתו נערכות פעילויות רבות לצד הסברה, המעניקות כלים מעשיים להעלאת המודעות ועידוד העשייה, שתביא לצמצום בזבוז מזון לאורך שרשרת האספקה תוך חיזוק החקלאות הישראלית. פרטים נוספים
בגלל המלחמה במהלך חודש מרץ, נדחה חודש הצִמְבּוּז והשנה מתקיים בין התאריכים 4.5.26-4.6.26. החודש ייחתם בסמוך לחג השבועות – חג המוקיר את תוצרת הארץ ואת שפע האדמה. |
אובדן ובזבוז מזון הם אתגר עולמי מרכזי במאה ה-21. על פי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO) כשליש מהמזון המיוצר בעולם אובד או מתבזבז. לתופעה זו יש עלות כלכלית עצומה, והיא כרוכה גם בבזבוז משאבים יקרי ערך כגון: מים, קרקע, אנרגיה, חומרי גלם וכוח
עבודה. לאלו מתווספות גם עלויות גבוהות של טיפול בפסולת אורגנית שנזרקת. מעבר לכך, אובדן ובזבוז מזון אחראים לכ־8%–10% מפליטות גזי החממה בעולם.
אובדן מזון מוגדר כירידה בכמות המזון האכיל לאורך שרשרת האספקה המיועדת לצריכה אנושית, בדרך אל המרכול או השוק - בשלבי הייצור, לאחר הקטיף ובתהליכי העיבוד והייצור התעשייתי. כלומר, מזון שיועד למאכל אדם לא נצרך מסיבות שונות ולבסוף נזרק.
כיום, כשליש מהמזון המיוצר בעולם אובד לאורך שרשרת אספקת המזון - החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, דרך השינוע וההפצה ועד לשלב הצריכה.
בזבוז מזון הוא זריקה של מזון ראוי למאכל. הוא מתרחש בקצה השרשרת – ברשתות השיווק, במוסדות ובבתי הצרכנים.
התרבות המערבית מאופיינת בדפוסי צריכה של שפע ומבחר, ולעיתים אף עודף. העלות שאנו משלמים על מזון אינה משקפת את כלל העלויות הסביבתיות והחברתיות הכרוכות בייצורו. לאובדן ובזבוז המזון יש השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות, הן ברמת הפרט והן ברמה הלאומית. צמצום
אובדן ובזבוז מזון, לצד הצלת מזון ראוי למאכל והעברתו לאוכלוסיות החוות אי־ביטחון תזונתי, יכולים לתרום לשיפור הבריאות ולהגברת השוויון החברתי. לכן קיימת חשיבות לפעילות הסברתית, להגברת מודעות ולפיתוח תרבות צריכה אחראית.
שינוי בהרגלי הצריכה שלנו יכול לסייע לצמצום בזבוז מזון! קנייה מושכלת - לקנות רק מה שצריך. צריכה של מוצרים שתאריך תפוגתם מתקרב. אחסון נכון של מזון. צמצום בזבוז מזון באירועים כגון חגיגות, ארוחות משפחתיות ובחגים. הגברת המודעות בקהלים שונים ובקרב מוסדות וגופים. גיבוש פתרונות לצמצום בזבוז מזון בקרב מוסדות וגופים בסביבה הקרובה.
נשארו לכם מצרכים במקרר? הכירו את בוט רובין פוד - כלי חינמי ופשוט שעוזר למנוע בזבוז מזון בבית ומאפשר עוד מימד יצירתי לבישולים. כותבים לבוט מה יש והוא מחזיר מתכונים יצירתיים, רעיונות לשימור וטיפים חכמים לאחסון. חוסך כסף. חוסך זמן. מונע
בזבוז. מוזמנים לנסות ולהעביר הלאה.
אובדן ובזבוז מזון ושינוי אקלים ייצור מזון כרוך בשימוש במשאבים רבים (קרקע, מים, דשנים ואנרגיה) והוא תורם כחמישית מפליטות גזי החממה בעולם. גם תהליך פינוי פסולת המזון מלווה בפליטות פחמן דו-חמצני במהלך השינוע, ואילו הטמנת פסולת אורגנית במטמנות גורמת לפליטת מתאן - גז חממה עוצמתי הנוצר
בתהליך פירוק אנאירובי. בנוסף לכך, ניצול יתר של קרקע, זיהום קרקע ומים וזיהום אוויר כתוצאה מהובלה ושינוע מגבירים את הפגיעה הסביבתית.
צמצום אובדן ובזבוז מזון הוא אפוא לא רק צעד חברתי וכלכלי, אלא גם מהלך משמעותי בהתמודדות עם שינוי האקלים.
הצעה לפעילות בחינת השפעת אריזות פלסטיק על צמצום בזבוז תוצרת חקלאית בישראל - פעילות סביב מאמר. בפעילות זו התלמידים נחשפים למחקר הבוחן את כדאיות השימוש באריזות פלסטיק למלפפונים בישראל
באמצעות כלי ה-LCA (ניתוח מחזור חיים) לצמצום בזבוז מזון. התלמידים יחקרו את האיזון שבין הנזק הסביבתי של הפלסטיק לבין התועלת שבהארכת חיי מדף ומניעת פליטות גזי חממה. הפעילות כוללת מיון מצבי אובדן ובזבוז מזון, ניתוח גרפים של טביעת רגל פחמנית,
תכנון ניסוי חקר ביתי ויצירת תוצרי הסברה דיגיטליים. דרך המטלות, התלמידים יפתחו מיומנויות של אוריינות מדעית (פרשנות נתונים והסבר תופעות), חשיבה ביקורתית ועבודת צוות. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר). רעיון לפעילות - נזמין תלמידים לחפש בסביבה הקרובה מוסדות וגופים שבהם צפוי שיעור ניכר של אובדן או בזבוז מזון (למשל - רשתות מזון, מסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מוסדיים וכדומה) ונבקש מהם לחקור את התופעה ע"י תצפיות בפחי האשפה, ראיונות עם בעלים/עובדים/אורחים
ולהציע לכל מוסד פתרון לצמצום אובד המזון.
מקורות ומידע נוסף זה בצלחת של כולנו – דו"ח בנושא בזבוז מזון בישראל – מאפיינים, גורמים והמלצות ליצירת שינוי מערכתי, לקט ישראל, יולי 2023.
|
בליל ל״ג בעומר נדלקות ברחבי הארץ אלפי מדורות. שריפת עץ וחומרים נוספים מובילה לפליטה משמעותית של מזהמי אוויר וגזי חממה, בהם פחמן דו-חמצני, תחמוצות חנקן ופחמן חד-חמצני. ריכוזי מזהמים אלו עלולים לעלות באופן חד בפרקי זמן קצרים, במיוחד באזורים עירוניים, ולגרום
לפגיעה באיכות האוויר ובבריאות הציבור – בעיקר בקרב ילדים, קשישים ואנשים עם מחלות נשימה.
מעבר להשפעה המקומית, יש למדורות גם היבט גלובלי: פליטות הפחמן מצטרפות למאזן הכולל של גזי החממה באטמוספרה, התורמים להתחממות כדור הארץ ולשינוי האקלים. אמנם מדובר באירוע קצר יחסית, אך היקפו הרחב הופך אותו לבעל משמעות מצטברת.
היבט נוסף שיש להביא בחשבון הוא הסיכון להתפשטות שריפות. תנאי יובש, רוחות וטמפרטורות גבוהות – שהופכים שכיחים יותר על רקע שינוי האקלים – מגבירים את הסיכון לשריפות בלתי מבוקרות. מדי שנה נרשמים מקרים של התפשטות אש לשטחים פתוחים, פגיעה בצמחייה, בבעלי חיים ולעיתים
גם ברכוש ואף בנפש.
בהתאם לכך, בשנים האחרונות גובשה בישראל מדיניות שמטרתה לצמצם את הנזקים: הגבלת מספר המדורות ועידוד מדורות קהילתיות במקום ריבוי מדורות קטנות. קביעת אזורים ייעודיים להדלקת מדורות והרחקה משטחים מיוערים או אזורים רגישים. איסור על שריפת חומרים מסוכנים או פסולת (כגון פלסטיק, עץ צבוע או רהיטים). במקרים של תנאי מזג אוויר קיצוניים – אף הטלת איסורים זמניים על הדלקת מדורות. עידוד חלופות – פעילויות קהילתיות ללא אש, או שימוש באמצעים סמליים (כגון מדורות קטנות ומבוקרות).
ל״ג בעומר מציין את הפסקת המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא, וכן נקשר לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי. מנהגי החג, ובראשם הדלקת המדורות, הינם מסורת שהתפתחה לאורך הדורות, כסמל לאור, להתחדשות ולשמחה. בעידן של שינוי אקלים, מתחדדת ההזדמנות לבחון מחדש את אופן
ציון החג ואת השלכותיו הסביבתיות. ניתן לאמץ פרשנות עדכנית למנהגים, השומרת על רוח המסורת לצד אחריות לבריאות הציבור ולסביבה. דווקא מתוך ערכי החג של תיקון, אור ואחריות - אפשר לבחור בדרכים מקיימות יותר: מדורות קהילתיות מצומצמות, שימוש בעץ יבש ונקי בלבד,
או העדפת פעילויות חלופיות ללא אש. כך נשמרים ערכי החג, תוך הפחתת הפגיעה בסביבה ובהתאמה לאתגרי התקופה.
הצעה לפעילות
מקורות ומידע נוסף |
|
| |
|
|
דיוור אלקטרוני.png)
