המלחמה עם איראן ממחישה את הקשר ההדוק בין סכסוכים צבאיים לבין משק האנרגיה העולמי. איראן נמנית עם יצרניות הנפט והגז הגדולות בעולם וממוקמת באזור אסטרטגי שבו עוברים נתיבי שיט מרכזיים להובלת נפט, ובראשם מיצרי הורמוז - אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם להעברת אנרגיה. כ־20% מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך מיצר צר זה, ולכן כל מתיחות או סגירת המעבר, גם אם זמנית, עלולה לשבש את הזרמת האנרגיה, לגרום לזינוק במחירי הדלקים ולהשפיע על הכלכלה העולמית כולה. בנוסף, פגיעות בתשתיות אנרגיה, בבתי זיקוק ובנתיבי הובלת נפט וגז באזור המפרץ, לצד שיבושים בנתיבי המסחר, מטלטלות את שוק האנרגיה העולמי וחושפות את פגיעותו. מצב זה מדגיש עד כמה מדינות רבות עדיין תלויות בדלקים מאובנים ובאספקת אנרגיה שמקורה באזורים גאופוליטיים רגישים.

בה בעת מתחדד גם הקשר בין מלחמות, צריכת אנרגיה ושינוי האקלים. פעילות צבאית דורשת כמויות גדולות של אנרגיה: הפעלת מטוסים, כלי רכב משוריינים, ספינות וציוד צבאי כבד נשענת במידה רבה על דלקים מאובנים, וגורמת לפליטות משמעותיות של גזי חממה. נוסף לכך, נזקים סביבתיים הנגרמים במהלך לחימה, כגון שריפות או פגיעה בתשתיות, עלולים להחריף את ההשפעה הסביבתית ולהגדיל עוד יותר את פליטות המזהמים.

מצבים אלה מדגישים גם את החשיבות של מעבר למקורות אנרגיה מגוונים, נקיים ויציבים יותר. לצד אנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח, גוברת בשנים האחרונות גם ההתעניינות באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים, הנחשבת למקור אנרגיה דל פליטות המסוגל לספק חשמל באופן רציף וללא תלות בתנאי מזג האוויר. עם זאת, שימוש באנרגיה גרעינית מעלה גם שאלות של בטיחות ופסולת רדיואקטיבית.

בהקשר רחב יותר, סוגיית האנרגיה משתלבת גם במאבק הכלכלי והאסטרטגי בין מעצמות, ובראשן ארצות הברית וסין. סין משקיעה בהיקפים עצומים בפיתוח אנרגיות מתחדשות ובטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות, במטרה לחזק את עצמאותה האנרגטית ולהוביל את השוק הגלובלי. התחרות בין המעצמות על משאבים, טכנולוגיות ושליטה בשרשראות אספקה מדגישה כי אנרגיה אינה רק סוגיה סביבתית, אלא גם מרכיב מרכזי בכוח כלכלי וביטחוני. ומעבר לאנרגיה מתחדשת ולמקורות אנרגיה דלי פליטות אינו רק כלי להתמודדות עם שינוי האקלים, אלא גם אסטרטגיה להפחתת תלות באזורים בלתי יציבים ולחיזוק היציבות הכלכלית והביטחונית של מדינות.

אנרגיה מתחדשת בישראל - מערך שיעור.

אנרגיה היא הבעיה - מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי. 

אנרגיה היא הפתרון - מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי. 

אתגרי אנרגיה - צריכת האנרגיה של ישראל - מערך שיעור. 

ניתוח כלכלי של חלופות מדיניות להפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה הישראלי - פעילות סביב מאמר. 

המלחמה עם איראן מטלטלת את שוק האנרגיה: המעבר לאנרגיה מתחדשת יואץ? - ynet, מרץ 2026.

שינויים ואתגרים במשק החשמל - הרצאה מוקלטת, בידינו.

הפסולת במרחב הציבורי אינה נוצרת בדרך כלל מאירוע גדול אחד, אלא מהצטברות של פעולות קטנות: עטיפה שנשמטת ליד הרכב, כוס חד פעמית שנשארת על ספסל, שקית שמתגלגלת בפינת החניה. הרגלים קטנים מצטברים ללכלוך גדול, ולכן גם האחריות למרחב הציבורי היא משותפת.

על רקע זה מציע מרכז ההדרכה של המועצה לישראל יפה יוזמה פשוטה וישימה, שמבקשת לעודד שינוי תרבותי הדרגתי: מרימים אחד ביום. לא מבצע חד פעמי, אלא הרגל אזרחי קטן, פעולה יומיומית שניתן לבצע כמעט בכל מקום: ליד הבית, בדרך לעבודה, בכניסה לבית הספר, במהלך הליכה בעיר או בטיול בטבע.

היוזמה נועדה לחזק תחושת אחריות אישית ומשותפת כלפי המרחב הציבורי, ולהדגיש כי גם פעולה קטנה יכולה ליצור השפעה מצטברת. מעבר לכך, יש לה גם ערך חינוכי משמעותי: לעיתים עצם הפעולה של איסוף פסולת משנה את האופן שבו אנשים מתבוננים במרחב סביבם. מי שמרים פסולת מהקרקע נעשה מודע יותר למקורותיה ולדרכים שבהן היא נוצרת במרחב הציבורי, ובמקרים רבים הדבר מוביל גם להקפדה רבה יותר על מניעת השלכת פסולת בעתיד. באופן זה עשויים להתגבש בהדרגה הרגלים חדשים, אשר עם הזמן יכולים להתבסס גם כנורמות חברתיות.

ניתן גם לחשוב על דרכים לשיפור המצב: להציב שלטים המעודדים שמירה על ניקיון, לעסוק בהסברה על חשיבות השמירה על הסביבה, ואף לפנות לגורמים האחראים על התחזוקה של המקום. אם בעקבות הפעילות מתעורר רצון מצד התלמידים לפעול בשטח, ניתן גם לארגן פעילות ניקיון יזומה כחלק מהלמידה והמעורבות הקהילתית. 

יום הניקיון הלאומי - המשרד להגנת הסביבה.

יום הניקיון הישראלי - קרן קיימת לישראל.

מרימים דבר אחד ביום - מצגת - המועצה לישראל יפה.