|
רוצים להיערך לקראת הוראת שינוי אקלים בשנה הבאה?
מחפשים חומרים ולא יודעים היכן להתחיל?
מרכז בידינו מעוניין לפתוח השתלמות למורים בשפה העברית, שמטרתה להכיר ולהתנסות במשאבי ההוראה בנושאי סביבה ושינוי האקלים.
מעדיפים השתלמות ערב או השתלמות קיץ מרוכזת?
אם ברצונכם להשתתף בהשתלמות כזו - אנא מלאו את הפרטים האישיים ובחרו את הפורמט המועדף עליכם.
ההשתלמות תיפתח במידה ויהיה מינימום נרשמים הנדרש למצפן.
|
בשבוע הבא נפתחת ספירת הפרפרים הגדולה שתימשך שלושה שבועות, בין התאריכים 29.3.2026 ל- 18.4.2026. את ספירת הפרפרים מובילה אגודת חובבי הפרפרים בשיתוף פעולה עם המוזיאון
לטבע ע"ש שטיינהרדט, רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע, קק"ל ורשות הטבע והגנים. ספירת הפרפרים הגדולה של ישראל היא מיזם מדע אזרחי המתקיים מאז 2019, והשנה חוזר בפעם השביעית, ומזמין את הציבור הרחב לקחת חלק בפעילות המשלבת טיול, הנאה ושמירה על הטבע. המיזם מבוסס על יוזמות דומות בעולם, כמו באנגליה, שם מתקיימת ספירה מזה למעלה מ־30
שנה בהשתתפות כ־100,000 אנשים. במסגרת הפעילות המשתתפים בוחרים אתר תצפית בשטחים פתוחים, שמורות טבע, יישובים או גינות, סופרים פרפרים במשך כ־15 דקות ומדווחים על הממצאים. הפעילות פשוטה ונגישה לכל הגילאים. השנה יש להקפיד על הנחיות פיקוד העורף ולהשאר
קרוב למקלטים. לשמחתנו, גם במקומות יישוב ניתן לראות פרפרים רבים ולדווח עליהם.
מטרת הספירה היא לנטר את מצב אוכלוסיות הפרפרים, המשמשים סמן ביולוגי רגיש לשינויים סביבתיים, כגון איכות האוויר ושינויים בבתי גידול. איסוף נתונים רחב ומתמשך מאפשר לזהות מגמות לאורך זמן, להבין את השפעות שינוי האקלים, כמו שינויים במשטר המשקעים, גשמים
מאוחרים או השפעות שריפות, ולסייע בתכנון פעולות לשמירה על המגוון הביולוגי ולמניעת הכחדת מינים. בישראל מעופפים למעלה מ־140 מיני פרפרי יום, אך חלקם נמצאים בסכנת הכחדה עקב פיתוח מואץ והרס בתי גידול טבעיים.
כדי להשתתף, יש להצטייד ב מדריך ייעודי הכולל תמונות של מיני פרפרים נפוצים, ולבצע תצפית בעמידה בנקודה אחת תוך זיהוי ורישום הפרפרים
הנצפים. ניתן לבצע מספר תצפיות במועדים או במקומות שונים, וגם דיווח על היעדר פרפרים הוא מידע חשוב למחקר. הנתונים הנאספים מרוכזים במאגר מידע לאומי ומסייעים לחוקרים להבין את מצב הטבע בישראל. ה
מקורות ומידע נוסף |
יום שוויון האביב, המצוין סביב 20 במרץ, הוא נקודת מעבר אסטרונומית שבה אורך היום והלילה כמעט שווים, וממנה מתחילים הימים להתארך בחצי הכדור הצפוני. שינוי זה בכמות ובזווית קרני השמש מוביל לחימום יעיל יותר של פני השטח ומסמן את המעבר מחורף
לאביב. אור השמש משמש גם כ"מתזמן" מרכזי של השעון הביולוגי, ומסנכרן את המקצב הצירקדי - מחזור ביולוגי של כ־24 שעות המווסת תהליכים כמו שינה, ערנות, פעילות והתנהגות. עם התארכות שעות האור משתנים גם תהליכים פיזיולוגיים, ובהם הפרשת הורמונים, המשפיעים על תפקוד
הגוף אצל בני אדם ובעלי חיים.
עם זאת, בעשורים האחרונים ניכר כי תחושת האביב מקדימה להגיע, בין היתר בשל התחממות גלובלית ושינוי אקלים. עלייה בטמפרטורות ושינויים בדפוסי מזג האוויר גורמים להקדמת פריחה, לשינויים במחזורי חיים של בעלי חיים ולשיבוש דפוסים עונתיים טבעיים. כך נוצרת לעיתים אי
התאמה בין הסמן האסטרונומי הקבוע לבין התנאים האקלימיים בפועל. בעוד התזמון האסטרונומי נשאר יציב, מערכות ביולוגיות מגיבות לשינויים סביבתיים באמצעות שעונים ביולוגיים פנימיים, המסתנכרנים עם גורמים חיצוניים כמו אור, טמפרטורה וזמינות מזון. מעבר למחזור היומי,
פועלים גם שעונים עונתיים המכוונים תהליכים כמו נדידה ורבייה, ומאפשרים הסתגלות לשינויים בסביבה.
בנוסף, המעבר לשעון קיץ, המתרחש השנה בלילה שבין ה-26 ל-27 במרץ, מוסיף ממד נוסף של שיבוש. בניגוד לשינוי הטבעי באורך היום, מדובר בשינוי מלאכותי בזמן, העלול ליצור חוסר התאמה בין השעון הביולוגי לשעון החברתי-תרבותי, ולפגוע בטווח הקצר בשינה ובתפקוד. מכלול תהליכים
אלו מדגיש את הרגישות של מערכות החיים לשינויים באור ובאקלים, ואת חשיבות ההבנה של הקשר בין מחזורי הטבע לשינויים הסביבתיים המואצים.
מקורות ומידע נוסף |
|
| |
|
|
דיוור אלקטרוני.png)
