Accessibility

לקוחות יקרים,
לבקשת רבים מכם, ניוזלטר זה מרכז את העדכונים המרכזיים בדיני עבודה בעקבות מבצע "שאגת הארי", בדגש על העסקת עובדים, חל"ת, שכר, זכויות עובדים ומעסיקים והשלכות המצב על פעילות העסק.

בנוסף, מומלץ להתעדכן גם בעמוד העדכונים השוטפים באתר שלנו. אנו מעדכנים שם מידע באופן רציף בהתאם לפרסומים החדשים.
לעמוד העדכונים השוטפים באתר – לחצו כאן

פעילות מקומות עבודה והנחיות פיקוד העורף
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ניתן להפעיל מקומות עבודה בכפוף ליכולת הגעה למרחב מוגן תקני ובהתאם למגבלות ההתקהלות שנקבעו. נכון לעדכון האחרון, הוגבלה ההתקהלות לעד 50 אנשים, ויש לפעול בהתאם להנחיות התקפות בכל עת.
כאשר מדובר במפעל חיוני, ניתן במקרים מסוימים לחייב הגעה לעבודה ואף להוציא צווי קריאה, בהתאם לדין.

העסקה בשעות נוספות – הוראת שעה
שר העבודה חתם על תיקון להיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות, הכולל הקלות משמעותיות למעסיקים:
• הגדלת מכסת השעות הנוספות השבועית ל־25 שעות.
• אורך שבוע עבודה כולל של עד 67 שעות ועד 90 שעות נוספות בחודש.
• אפשרות להעסקה של עד 14 שעות ביום, בכפוף להסכמת העובד ומתן הפסקה כנדרש.
ההיתר חל גם על מקומות עבודה המעסיקים עד 20 עובדים, וכן על מקומות עבודה גדולים יותר אם הם מפעלים חיוניים או אם קיימת היעדרות של לפחות 20% מהעובדים ולא ניתן לבצע את העבודה בתפוקה רגילה ללא חריגה מהשעות הנוספות.
לא ניתן לשלב היתר זה עם היתרים אחרים, והוא אינו חל על ענפים מסוימים כגון ענף הבנייה והתשתיות.
תוקף ההיתר הוא עד ליום 19.3.2026 או עד תום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף – לפי המוקדם מביניהם.
בעת הפעלת ההיתר, על המעסיק להתחשב בצרכי העובדים הנובעים מהמצב המיוחד בעורף.

חל"ת והקלות לעובדים
לפי הדין הקיים, עובד זכאי לדמי אבטלה בתקופת חל"ת רק אם החל"ת נמשך לפחות 30 ימים ובכפוף לתנאי הזכאות הרגילים.
משרד האוצר פרסם כוונה למתווה הקלות, אולם חשוב להדגיש כי המתווה טרם אושר בחקיקה ואינו בתוקף בשלב זה.
המתווה המוצע כולל:
• קיצור תקופת המינימום לזכאות ל־14 ימים בלבד.
• קיצור תקופת האכשרה.
• ביטול ימי ההמתנה.
• אי ניכוי ימי חופשה צבורים כתנאי לקבלת דמי אבטלה.

ניהול חל"ת בפועל – דגשים למעסיקים
גם בתקופת חל"ת קיימים יחסי עובד מעסיק, ולכן קיימת חובה להפיק תלוש שכר חודשי, גם אם מדובר ב"תלוש אפס".
במקרים בהם העובד ממשיך לקבל הטבות כגון רכב או טלפון, יש לרשום שווי שימוש בתלוש, גם אם אין שכר בפועל. מצב זה עלול ליצור "נטו שלילי" לעובד, ולכן חשוב להסדיר מראש את אופן ההתחשבנות עם חזרתו לעבודה.
בנוסף:
• לא ניתן להוציא עובד לחל"ת ללא הסכמתו.
• הוצאה לחל"ת ללא הסכמה עשויה להיחשב כהרעת תנאים ואף כפיטורים בפועל.
• מומלץ לתעד בכתב כל הסכמה לחל"ת.
• יש לתת לעובדים התראה סבירה לפני חזרה לעבודה.

ביטוח לאומי וזכויות סוציאליות בחל"ת
במהלך חל"ת, הזכויות הסוציאליות מוקפאות ברובן.
כאשר מדובר בחודש קלנדרי מלא של חל"ת, על המעסיק לשלם את חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי עבור שני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים, והעובד נושא ביתרת התשלום בהתאם לכללים.
כאשר החל"ת אינו משתרע על חודש מלא, התשלום נעשה לפי ימי העבודה בפועל ובהתאם לכללים הרגילים.
כמו כן, הפסקת הפקדות לפנסיה עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי, ולכן חשוב ליידע את העובדים ולבחון פתרונות לשמירה על הזכויות.
מומלץ ליידע את העובדים על האפשרות להסדיר כיסוי ביטוחי ("ריסק") באופן עצמאי מול קרן הפנסיה בתקופת החל"ת.
בתקופת חל"ת נעצרת צבירת זכויות כגון ותק, חופשה והבראה, בכפוף לדין.

משרתי מילואים והגנות מפני פיטורים
קיימות הגנות רחבות מפני פיטורים לעובדים המשרתים במילואים וכן לבני זוגם.
הדין קובע איסורים מפורשים על פיטורים במקרים אלה, ולעיתים נדרש היתר מראש מגורם מוסמך.
יש לשים לב גם לאוכלוסיות מוגנות נוספות, כגון נשים בהיריון או בטיפולי פוריות.
כאשר עובד שירת במילואים מעל יומיים רצופים, חל איסור לפטרו גם במשך 30 ימים לאחר תום השירות ללא היתר.
בנוסף, קיים הסכם קיבוצי שנחתם לאחרונה ומרחיב במקרים מסוימים את תקופת ההגנה ל־60 ימים, אולם תחולתו הכללית מותנית בהוצאת צו הרחבה.

שכר, היעדרויות וחופשה
ככלל, עובד שלא הגיע לעבודה אינו זכאי לשכר מהמעסיק.
יובהר כי גם במקרים בהם קיימת הגנה מפני פיטורים, אין בכך כשלעצמו כדי להקנות זכאות אוטומטית לשכר.
נכון למועד זה, טרם נקבע הסדר מחייב לתשלום שכר או פיצוי בגין היעדרות במבצע הנוכחי, ונושא זה עשוי להיות מוסדר בהמשך במסגרת הסכמים או החלטות ממשלה.

היעדרות עקב ילדים ומוסדות חינוך
עובדים שנעדרים לצורך השגחה על ילד עקב סגירת מוסד חינוכי נהנים מהגנה מפני פיטורים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.
ההגנה חלה כאשר מדובר בסגירה בהתאם להנחיות רשמיות ובאין סידור חלופי.

חופשה ושינויים בתנאי העסקה
ניתן להוציא עובדים לחופשה על חשבון ימי חופשה צבורים, בכפוף להודעה מוקדמת כנדרש בדין.
לא ניתן להכניס עובד ליתרה שלילית ללא הסכמתו.
שינוי היקף משרה או מעבר לעבודה חלקית מחייבים הסכמת העובד.

עבודה מהבית
המעסיק רשאי לאשר עבודה מרחוק לפי שיקול דעתו, אך אינו מחויב לכך.

עצמאים ועסקים
מתווה הפיצויים לעסקים ולעצמאים טרם אושר סופית, אך לפי הפרסומים הוא צפוי לכלול מענקי סיוע לעסקים שנפגעו מהמצב.
בהתאם למידע שפורסם, צפויים מנגנוני פיצוי בגין נזק ישיר ונזק עקיף.
נזק ישיר (פגיעה פיזית בעסק) עשוי לזכות בפיצוי ממס רכוש.
נזק עקיף (ירידה במחזור) יזכה בפיצוי רק אם ייקבע מסלול ייעודי לכך.
בחלק מהמקרים, הזכאות לפיצוי עקיף עשויה להיות מוגבלת לאזורים גיאוגרפיים או לענפים מסוימים.
מומלץ לתעד ירידה בהכנסות, הוצאות ונזקים לצורך מימוש זכויות.


המצב הנוכחי מאופיין באי ודאות ובהתפתחויות תכופות.
מומלץ להימנע מצעדים חד צדדיים, לתעד כל החלטה והסכמה, ולהסתייע בייעוץ מקצועי במקרים מורכבים.
נשוב ונעדכן בהתאם להתפתחויות.

אם יש תחום מסוים שבו תרצו שנעמיק או נבדוק מידע נוסף – אנחנו כאן לשירותכם.
נשוב ונעדכן בהתאם להתפתחויות.

שימרו על עצמכם ופעלו על פי הנחיות פיקוד העורף.
בברכה,
רו"ח יוליה לוי
וכל צוות פיינאלי
 
**אין במידע המופיע או בשירות הניתן כדי להוות ייעוץ פיננסי עיסקי משפטי ו/או תחליף לייעוץ פיננסי עיסקי משפטי**

 

נשלח באמצעות smoove דיוור אלקטרוני