ההרצאה בנושא פתרונות הנדסיים לספיחת פחמן מהאטמוספירה שתוכננה למחר במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי תשפ"ו, תדחה בשל אילוצי זמן של המרצה, ותתקיים בתאריך ה- 4.3.26  בין השעות 19:00-20:30. 

בשבוע האחרון פורסם כי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הנחתה את הדרג המקצועי במשרד לבחון אפשרות של פרישת ישראל מהסכם פריז ומהסכמי האקלים הבינלאומיים, זאת בעקבות פרישתה של ארצות הברית מההסכם. לפי הפרסום, המשרד הודיע שהצוות המקצועי יגבש עמדה שתובא לדיון בפורום בין־משרדי וממשלתי, ולאחר מכן תתקבל החלטה בנושא.

הסכם פריז הוא הסכם בינלאומי שנחתם בשנת 2015 במסגרת אמנת האו״ם לשינוי אקלים (UNFCCC), ומטרתו לבלום את ההתחממות הגלובלית ולהתמודד עם השלכות שינוי האקלים. ההסכם קובע יעד להגבלת העלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ לרמה הנמוכה מ- 2 מעלות צלזיוס ביחס לעידן הטרום־תעשייתי, תוך שאיפה להגבילה ל 1.5 מעלות. לשם כך מחויבות המדינות החתומות להגדיר, ליישם ולעדכן באופן מחזורי תרומות לאומיות להפחתת פליטות גזי חממה, לצד צעדי היערכות והסתגלות להשפעות שינוי האקלים, במסגרת מנגנון של שקיפות ובקרה בינלאומית.

הפרסום עורר תגובות חריפות מצד מדענים, חוקרים, ארגוני סביבה וגורמי מקצוע, המזהירים מפני השלכות סביבתיות, בריאותיות, כלכליות וגאופוליטיות חמורות. לטענתם, פרישה מהסכם פריז עלולה לפגוע ביכולתה של ישראל להתמודד עם שינוי האקלים, להחליש את מעמדה הבינלאומי ואת מנועי החדשנות בתחומי הקלינטק, האנרגיה והמים, ואף להשפיע על דירוג האשראי וההשקעות במשק. המתנגדים למהלך מדגישים כי דווקא בעת של אי־יציבות אזורית וגלובלית, חשיבותה של השתייכות ישראל למסגרות האקלים הבינלאומיות גדולה מתמיד.

גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הביע הסתייגות מהכוונה לנסיגה של ישראל מהסכמי האקלים הבינלאומיים, ובהם הסכם פריז. הרצוג רואה במחויבות להסכמים אלה רכיב מרכזי במעמדה הבינלאומי של ישראל וביכולתה לשתף פעולה בזירות של חדשנות, כלכלה ומדיניות אקלים, ומדגיש את המשמעויות הפוליטיות והדיפלומטיות של פרישה מההסכם. 

ניתן לערוך דיון כיתתי בסוגיה האם על ישראל לפרוש מהסכמי פריז. לשם כך מוצעות שתי אפשרויות:

1.  לחלק את התלמידים לשתי קבוצות אחת תומכת בפרישת ישראל והשנייה מתנגדת לכך.  כל קבוצה תכין ותציג את הטיעונים שלה, ובסוף תתקיים הצבעה אנונימית.
2. לחלק את התלמידים למספר קבוצות המייצגות בעלי עניין שונים כמו: ממשלת ישראל, משרדי הממשלה הרלוונטיים (הגנת הסביבה, אנרגיה, כלכלה, חוץ), מדעני אקלים וחוקרים, ארגוני סביבה וחברה אזרחית, תעשיות עתירות אנרגיה ודלקים מאובנים, חברות ויזמים בתחומי אנרגיה מתחדשת וקלינטק, מערכת הבריאות הציבורית, גופי השקעה, בנקים ודירוג אשראי, אזרחי ישראל, ובפרט אוכלוסיות פגיעות לשינויי אקלים, הקהילה הבינלאומית ושותפות סחר של ישראל  וכדומה. כל קבוצה תבחן את הסוגיה מנקודת מבטה של אותה קבוצת עניין, תציג את שיקוליה והשלכות ההחלטה האפשריות, ולאחר מכן יתקיים דיון מסכם במליאה. ניתן להיעזר ב AI לקבלת טיעונים מתאימים. 

"כוונת סילמן לפרוש מהסכם פריז - זלזול בידע המדעי, בבריאות ובחיי אדם" - ynet, ינואר 2026.

הרצוג מתנגד לפרישת ישראל מהסכמי האקלים - זמן ישראל, ינואר 2026.
המחיר הכלכלי של פרישה מהסכם פריז, זווית, ינואר 2026.

ט״ו בשבט, חג האילנות, מהווה הזדמנות לעיסוק במשמעות האקולוגית של עצים ויערות במערכת האקלים של כדור הארץ. עצים ממלאים תפקיד מרכזי בוויסות האקלים באמצעות קליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה, ובכך תורמים להפחתת ריכוז גזי החממה ולהאטת ההתחממות הגלובלית. נוסף לכך, הם מסייעים בקירור הסביבה באמצעות הצללה ואידוי מים מהעלים, תהליך המפחית טמפרטורות מקומיות, במיוחד באזורים עירוניים. עצים גם תורמים לשמירה על מחזור המים בכך שהם סופגים מי גשמים, ממתנים נגר עילי ומחזירים לחות לאטמוספרה. לבסוף, הם מספקים בתי גידול למגוון רחב של יצורים חיים, ובכך תומכים בשימור המגוון הביולוגי וביציבות המערכות האקולוגיות. 

נטיעת עצים צעירים תורמת לטווח הארוך, אך עצים בוגרים מספקים תועלת אקלימית משמעותית יותר בהווה, שכן הם קושרים כמויות גדולות יותר של פחמן ומקיימים מערכות אקולוגיות יציבות. לכן, מדיניות סביבתית אחראית צריכה לשלב בין נטיעה מחושבת של עצים חדשים לבין שמירה קפדנית על עצים ויערות קיימים, תוך צמצום כריתה שאינה הכרחית. 

בישראל, האחריות על שמירת העצים הבוגרים מפני כריתה מופקדת על פקידי היערות של משרד החקלאות - חל איסור מוחלט לכרות או להעתיק עצים ללא אישור לכך מפקיד היערות.  באתר  מעירים  ניתן לבדוק ולעקוב אחר רשיונות כריתה של עצים בוגרים ע"י הכנסת שם עיר או כתובת ואף לפנות תוך 14 יום בבקשת ערר כנגד הכריתה. עד כה ניצלו מאות עצי בפעולה זו.

חשיבות השמירה על עצים בוגרים בולטת במיוחד במקרה של יערות האמזונס, הנחשבים לאחד ממאגרי הפחמן הגדולים בעולם ולגורם מפתח ביציבות האקלים הגלובלי. כריתת יערות נרחבת באזור זה מחלישה את יכולת המערכת האקולוגית לווסת את האקלים ומאיצה תהליכי התחממות גלובלית. על רקע זה, ועידת האקלים הבין־לאומית COP30, שהתקיימה בברזיל, הדגישה את הצורך הדחוף בהגנה על יערות, בשיקום אזורים שנפגעו ובקידום פתרונות מבוססי טבע להתמודדות עם שינוי האקלים. 

חג ט״ו בשבט מזמין אותנו לחבר בין מסורת נטיעת העצים לבין אחריות סביבתית עכשווית, המבוססת על ידע מדעי, שימור מערכות אקולוגיות ופעולה אקלימית ארוכת טווח.

אירועי ט"ו בשבט - קרן קיימת לישראל.

נטיעת עצים - פעילות של נקיטת עמדה בעד ונגד נטיעת עצים ברחבי העולם כפתרון להתמודדות עם שינוי אקלים, בידינו.

פעילות סביב מאמר שרידות יער אורנים, בידינו.

ט"ו בשבט - קק"ל.

גשם בסכנת הכחדה - דוידסון אונליין, אוקטובר 2025.

The Forest-Climate Nexus for the Brazilian Amazon - ו Climate Policy Initiative.