ההשתתפות ביום העיון תאפשר השלמת נוכחות לקהילות ולהשתלמויות של בידינו. 

קישורים לזום יופיעו על גבי התוכנית שבאתר.

פרופ' אורית בן צבי אסרף, אוניברסיטת בן גוריון בנגב  

 17.2 הרצאת מליאה

שינוי האקלים הוא דוגמה מובהקת למערכת סוציו־אקולוגית מורכבת, שהתנהגותה נוצרת מאינטראקציות דינמיות בין תת־מערכות פיזיות, ביולוגיות ואנושיות הפועלות בקני מידה שונים של זמן ומרחב. במסגרת הביוספרה מדובר בתהליכים הקושרים צמחייה, קרקעות, אורגניזמים ומחזורים ביו־גאוכימיים, ובהם מחזור הפחמן. לפיכך, הבנת שינוי האקלים מחייבת חשיבה מערכתית — היכולת להסביר מערכות מורכבות ודינמיות תוך התייחסות מפורשת לאינטראקציות, למנגנוני משוב ולתופעות מתהוות. עם זאת, מחקרים מראים שלומדים בכל הגילים נוטים להבנה מקוטעת של שינוי האקלים כאוסף תופעות מבודדות ולא כמערכת ביוספרה–אקלים. בנוסף, נמצא שחשיבה מערכתית אינה מתפתחת באופן אינטואיטיבי, וכי ללא הוראה מפורשת — התומכת בהסבר מנגנוני, באינטגרציה בין קני מידה ובהסקה על משובים — תלמידים מתקשים לבנות הסברים מערכתיים.

יחידת הלימוד "האם ואיפה כדאי לנטוע עצים ביישוב?" פותחה כמענה לאתגר זה, ומיישמת מודל הוראה מבוסס מיומנויות של חשיבה מערכתית תוך שימוש במפות מושגים. היחידה מתמקדת במערכת האקולוגית של החורש בישראל ומאפשרת לתלמידים לבחון יחסי גומלין דינמיים בין תהליכים ביוספריים לאקלים, במחזור הפחמן בטבע. בהרצאה מוצגות גישות פדגוגיות מבוססות מחקר הבוחנות כיצד תלמידי חטיבת ביניים מפתחים חשיבה מערכתית בהקשר של שינוי האקלים. 

הילה קובוס, גאון הירדן דרכא

17.2 מושב חשיבה טכנולוגית והנדסית

במסגרת עבודת חקר במרכז עידן טכנולוגי, פיתחו תלמידי שכבה ט' פתרונות פורצי דרך בגישת STEM  המשלבים מדע וטכנולוגיה לפתרון בעיות חקלאיות. תהליך הלמידה החל בפגישה עם חקלאי וביקור במטע דקלים, שם נחשפו התלמידים מקרוב לאתגרי השטח ולנזקי המזיקים. המיזמים המוצגים משלבים ידע ביולוגי עם יישום הנדסי מתקדם כמו לדוגמה: רחפן האבקה המצויד בחיישני טמפרטורה לזיהוי המועד האופטימלי לפיזור אבקנים במטרה לייעל את תהליך החנטה, מערכת ניטור המבוססת על חיישנים המזהים את התדר הייחודי של פעילות חדקונית הדקל בתוך הגזע לצורך איתור וזיהוי מוקד.  פיתוחים אלו ממחישים כיצד למידה אותנטית, רב-תחומית ומבוססת מקום המחוברת למציאות בשטח, הופכת רעיונות תיאורטיים לפתרונות ישימים; תהליך זה מעצים את התלמידים כחוקרים וכמפתחים, ומקנה להם תחושת מסוגלות וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי המחר.

מחר, ה- 4.2.26  בין השעות 19:00-20:30, תתקיים ההרצאה השמינית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי תשפ"ו. ההרצאה תעסוק בנושא מעבר לבנייה ירוקה: שילוב של נתוני מחקר סביבתי באדריכלות ותינתן על ידי ד“ר יונתן נתניאן, ראש מעבדת חקר ביצועים סביבתיים בארכיטקטורה, הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים, טכניון.

בהרצאה יוצגו העקרונות הבסיסיים של הבנייה הירוקה ויוסבר כיצד הם מתפתחים כיום לתחום רחב ומתקדם יותר של תכנון מבוסס-ביצועים סביבתיים. ד"ר נתניאן יסקור כיצד שילוב של טכנולוגיות חדשניות – חישה מרחוק, למידה מכונה, אנליזות אנרגיה ומיקרו-אקלים, וכן מציאות מדומה ורבודה – מאפשר לחוקרים ולאדריכלים להבין טוב יותר את השפעת הסביבה על המבנה והעיר. בנוסף, באמצעות דוגמאות ממחקרי המעבדה לחקר ביצועים סביבתיים בארכיטקטורה (EPDL), תבחן השאלה כיצד ניתן לעבור מהגישה של "בנייה ירוקה" אל עבר אינטגרציה מלאה של נתונים סביבתיים בכל שלבי התכנון – מהחדר הבודד ועד לרמת העיר – בדרך אל סביבה בנויה חכמה, מסתגלת, ורגישה לאקלים המשתנה.

ד"ר יונתן נתניאן הוא אדריכל, מרצה בכיר במסלול לארכיטקטורה וראש המעבדה לחקר ביצועים סביבתיים בארכיטקטורה (EPDL) בטכניון. ד"ר נתניאן בעל תואר מוסמך מבית הספר היוקרתי לאדריכלות AA בהתמקדות בתכנון סביבתי בר-קיימא, והדוקטורט מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM), שם פיתח שיטות חדשניות לאינטגרציה של שיקולים סביבתיים בתכנון עירוני. עבודת הדוקטורט שלו זכתה בהצטיינות יתרה ובפרס מארשל לדוקטורט מצטיין.

במעבדה שייסד בטכניון, ד"ר נתניאן וצוותו משלבים בין הנדסה סביבתית לתכנון אדריכלי, באמצעות חישה מתקדמת, סימולציות ממוחשבות, ניתוח נתונים ומציאות מדומה.

בנייה ירוקה, המכונה גם בנייה בת־קיימא, היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, בנייה ותפעול של מבנים, השואפת לניצול יעיל וחסכוני של משאבי טבע כגון אנרגיה, מים וחומרי גלם, תוך שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה וממוחזרים והפחתת מפגעים סביבתיים כדוגמת פסולת, זיהום אוויר ומים. עקרונותיה כוללים הגדלת היעילות האנרגטית של המבנה באמצעות בידוד תרמי, תכנון המאפשר חדירה מרבית של אור יום, ושימוש במקורות אנרגיה מתחדשים כמו שמש ורוח; שימור משאבים טבעיים באמצעות איסוף מי נגר עילי, שימוש חוזר במים אפורים ומיחזור פסולת בנייה; והקטנת הפגיעה בסביבה על ידי שילוב הבינוי בנוף ומזעור עבודות עפר.

על מנת לקדם הפחתת פליטות ולעמוד ביעדים הלאומיים, הוחלט בישראל על עידוד הבנייה הירוקה באמצעות התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), אשר פותח ועודכן בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים, וכן באמצעות  תקנות התכנון והבנייה  המדגישות חשיבות של בנייה רוויה וניצול יעיל של הקרקע. לאור זאת, בנייה ירוקה ותכנון מקיים עומדים כיום בלב העשייה האדריכלית וההנדסית, תוך עמידה בדרישות רגולטוריות המחייבות התייחסות לתנאי האקלים המקומיים ולהשפעת המבנה על סביבתו. במסגרת זו, דו"ח מיקרו-אקלים מהווה כלי תכנוני מרכזי המספק ניתוח מקצועי של תנאים כגון קרינת שמש, טמפרטורה, רוחות, לחות והצללות, ובוחן את האינטראקציה בינם לבין המבנה המוצע, הסביבה הבנויה, הטופוגרפיה והצמחייה. מטרתו לגבש המלצות תכנוניות לשיפור הנוחות התרמית, איכות החיים והעמידות האקלימית של המרחב באמצעות מיקום נכון של מבנים, יצירת הצללות, עידוד אוורור טבעי ושילוב מושכל של אלמנטים סביבתיים.

תכנון מותאם אקלים - משחק רביעיות - מערך שיעור, פעילות משחקית, בידינו.

תכנון מותאם אקלים - פעילות באמצעות כרטיסיות - הצעה לפעילות, בידינו.

תכנון מותאם אקלים בסביבה הקרובה שלי - הצעה לפעילות, בידינו.

סיור בקניון בדגש שינוי אקלים - הצעה לפעילות, בידינו.

 עקרונות בסיסיים בתכנון ירוק למבנים ברי קיימא - אדריכלות ובנייה בישראל.
הרצאה -אדריכלית איריס גבעולי, חדשנות בתחום בנייה ירוקה ותכנון מותאם לשינויי אקלים, מרכז בידינו.
השפעת הצמחייה וגורמי הבינוי על מיקרו האקלים, איכות האוויר ורעש בשטחים עירוניים פתוחים – מדידות שדה, סימולציות והנחיות לתכנון בר קיימא, תואם אקלים וסביבה - המשרד לאיכות הסביבה, 2009.   
מהו דוח מיקרו אקלים?, דרך ארץ הנדסה