להתקצרות שעות האור ולירידה בכמות הקרינה יש השפעה ניכרת על מערכות טבעיות ואנושיות כאחד. צמחים נשירים משירים את עליהם ומאטים תהליכים פיזיולוגיים, בעלי חיים משנים דפוסי פעילות - חלקם נודדים לאזורים חמים יותר ואחרים נכנסים לתרדמת חורף. אצל בני אדם ניכרים
שינויים בקצב החיים ובהיבטים רגשיים. באזורים צפוניים המאופיינים בחשיכה ממושכת, כגון מדינות סקנדינביה, תופעת הדיכאון העונתי שכיחה יחסית, ומוערך כי כ־10% מהאוכלוסייה חווים בתקופת החורף ירידה במצב הרוח, חוסר מוטיבציה ועלייה בדחף לצריכת מזון עתיר סוכרים.
אף שתופעה זו פחות נפוצה באזורים ים־תיכוניים, היא מדגישה את הקשר ההדוק בין מחזורי אור טבעיים לבין תפקוד ביולוגי ונפשי.
הצעה לפעילות חווייתית בנושא - היום הקצר ביותר בשנה נפתח את הפעילות בשיחה קצרה על מנת לעורר סקרנות: מה הופך את היום הזה לקצר בשנה? האם השמש אכן רחוקה יותר בחורף? ניתן להיעזר בתרשים המופיע לעיל. בהמשך אפשר לערוך משחק תפקידים שבו התלמידים מתחלקים לקבוצות המייצגות אסטרונום, חזאי, צלם טבע ודובר רשות
מקומית, ומנסחים הודעה לציבור על היום הקצר ביותר בשנה – מה קורה לשמש? כמה שעות אור יש? וכיצד הדבר משפיע על האקלים והטבע? ולאחר מכן מציגים אותה לכיתה. לסיום, ניתן לנהל דיון רפלקטיבי קצר על החוויה האישית של משך שעות אור וחושך בחורף, השפעת קיצור
היום על תחבורה, בטיחות ומצב רוח, והקשר שבין תקופה זו לבין חגים ותרבויות שונות.
מקורות ומידע נוסף
|
דיוור אלקטרוני.png)
