|
2.1.26 - סיור בחיריה: בסיור שמענו על המרכז החינוכי והפעילויות השונות בו, למדנו על כמות העצומה של פסולת שמגיעה מדי יום למתקן (4000 טון) וכיצד מטפלים בה, ביקרנו במפעל RDF להפיכת פסולת לאנרגיה ולמדנו על האתגרים בתחום. |
הסיורים הבאים והאחרונים לשנה זו:
שימו לב - נפתח סיור נוסף של קהילת דרום28.1.26 יום רביעי 15:00-19:00 - אוניברסיטת בן גוריון וחוות בארי בבאר שבע - המעוניינים להשתתף מוזמנים להצטרף ל קבוצת הווצאפ של הסיור
| מחר, ה- 7.1.26 בין השעות 19:00-20:30, תתקיים ההרצאה השביעית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי תשפ"ו. ההרצאה תעסוק בנושא מדד פגיעּוּת אקלים להערכת מאפייני הרגישות המגוונים של קהילות, תשתיות ואזורים ותינתן על ידי פרופ‘ נגה קרונפלד שור, בית הספר לזואולוגיה, ראש בית הספר החדש לסביבה, אוניברסיטת תל אביב, יו“ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
אודות המרצה פרופ' נגה קרונפלד-שור היא הרקטורית של אוניברסיטת תל אביב ופרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה. מחקריה עוסקים בהשפעת תנאי הסביבה על מערכות פיזיולוגיות והתנהגותיות, ובאופן שבו תנאי סביבה משתנים כמו אור וטמפרטורה משפיעים ומעצבים מחזורים יומיים ועונתיים
בבעלי חיים. במהלך השנים מילאה שורה של תפקידים אקדמיים וציבוריים בכירים. בין היתר היא כיהנה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה וכיושבת-ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (המולמו"פ), יצגה את ישראל וכיהנה כחברה בוועדות של האו"ם, במליאת רשות הטבע
והגנים ובארגונים מדעיים בינלאומיים.
| בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמשכת בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ובהם הצפות, שריפות, עומסי חום וטמפרטורות קיצון, בישראל ובעולם. מגמות אלו, לצד תהליכים ארוכי טווח כגון מדבור, עליית מפלס פני הים ושינויים מתמשכים בתנאי הסביבה, צפויות
להחריף בעשורים הקרובים ולהשפיע באופן ישיר על חוסן האוכלוסייה, התשתיות והמערכות האזרחיות. על רקע מציאות זו, גוברת החשיבות של נגישות למידע מדויק ועדכני עבור מקבלי החלטות, רשויות מקומיות, כוחות ביטחון והציבור הרחב, לצורך היערכות יעילה לאיומים הפיזיים
הצפויים.
כחלק מההיערכות הלאומית לשינוי אקלים, מפתח המשרד להגנת הסביבה כלי מידע אינטראקטיבי: מפת סיכוני אקלים לאומית. גרסה ראשונית זו מציגה שכבות נתונים גאוגרפיות
ברזולוציה גבוהה, המתארות איומים פיזיים מרכזיים הקשורים למשבר האקלים. המפה מאפשרת לזהות את מידת החשיפה של אזורים שונים – לרבות יישובים, שכונות ואוכלוסיות פגיעות, ומהווה בסיס לתכנון מושכל של פעולות חירום, תשתיות והיערכות מערכתית.
באופן ספציפי, שכבות החשיפה כוללות, מיפוי הצפות מנחלים ואגני ניקוז, הצפות עירוניות הנובעות מטופוגרפיה בנויה, וסיכונים כתוצאה מסערות קיצוניות בים. תרחישים אלה מבוססים על מודלים מטאורולוגיים, אקלימיים והידרולוגיים. בנוסף, מוצגת שכבת איי חום עירוניים,
המשקפת אזורים שבהם הצטברות חומרים בנויים, מחסור בצמחייה, מאפייני מבנה היישוב ופעילות אנושית גורמים לטמפרטורות גבוהות מהסביבה. המדד המוצג באתר הוא טמפרטורת הסביבה בשעות הערב (21:00) בחודש אוגוסט, המעידה על קושי בהתקררות לילית במהלך גלי חום מתמשכים.
ממדי הסיכון מושפעים לא רק ממידת החשיפה אלא גם ממידת הרגישות של האוכלוסיות ויכולת ההיערכות. שכבות הרגישות במפת סיכוני האקלים מתמקדות בין היתר באוכלוסיית בני 70 ומעלה, הנחשבת פגיעה במיוחד לשינוי אקלים, ומבוססות על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שכבות יכולת
ההיערכות מתייחסות למאפיינים סוציו־אקונומיים, מתוך הנחה כי אזורים בדירוג נמוך מאופיינים ביכולת היערכות מוגבלת יותר לאירועי קיצון.
הכלי מיועד לשמש כתשתית ידע מבוססת מדע לתמיכה בקבלת החלטות בתחומי תכנון עירוני, תשתיות והיערכות לקיצוניות אקלימית. המפה מתעדכנת באופן שוטף, ובשלביה הבאים צפויה לכלול גם תרחישים עתידיים בהתאם לתרחישי שינוי אקלים של ה־IPCC, וכן הרחבה של שכבות העוסקות בסיכוני
שריפות ועליית מפלס פני הים. ניתן לצפות בגרסה הראשונית של מפת סיכוני האקלים הלאומית ולהשתמש בה ככלי תמיכה בהחלטות בקישור הבא. המפה מהווה צעד משמעותי בחיזוק החוסן האקלימי של ישראל ומשתלבת במאמצי ההיערכות וההסתגלות הלאומיים לשינויי אקלים. הצעה לפעילות
מידע נוסף והפניה למקורות | קול קורא למורים להצגה ביום עיון של מרכז בידינו
מורות ומורים בחט"ב ובתיכון - האם אתם?
|
| ✓ | מלמדים בגישת STEM נושאי סביבה או שינוי אקלים? |
|
|
✓ | מנחים פרוייקטים סביבתיים ומקדמים תהליכי הוראה בגישת PBL (למידה מבוססת פרויקטים)? |
|
|
✓ | מובילים תהליכים של למידה טכנולוגית / הנדסית או עבודה במרכזי מייקרים? |
|
|
✓ | מלמדים למידה רב תחומית או בין תחומית בשיתוף מורים בתחומי דעת נוספים? |
|
|
| |
נשמח לתת לכם את הבמה - לשמוע וללמוד מנסיונכם בתחומים אלו  | |
| |
|
|