25 נובמבר 2025
 
 
השתלמות עדכון ידע מדעי
 
מחר, ה- 26.11.25  בין השעות 19:00-20:30, תתקיים ההרצאה השלישית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי תשפ"ו. ההרצאה תעסוק בנושא משובי אקלים ונקודות מפנה ותינתן על ידי ד“ר אבנר גרוס, המחלקה למדעי הסביבה, גיאואינפורמטיקה ותכנון ערים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

תקציר ההרצאה
תערך סקירה כיצד מערכת האקלים של כדור הארץ נשענת על נקודות מפנה (tipping points) – מצבים שבהם שינוי הדרגתי קטן עלול לדחוף מערכות טבעיות למעבר פתאומי למצב חדש, לא יציב וקשה לעצירה. תוצגנה נקודות המפנה האקלימיות המרכזיות, ובהן קריסת יערות האמזונס, המסת הקרח בקטבים ושיבוש זרמי האוקיינוס, ויבחן מתי הן עלולות להתרחש ומהן ההשלכות האפשריות על החברה האנושית ועל עתיד הדורות הבאים.  

אודות המרצה
ד“ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינוי אקלים, המחלקה למדעי הסביבה, גיאו-אינפורמטיקה ותכנון ערים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקר את השפעות שינוי האקלים על יערות ועל האוקיינוסים וכותב על נושאי אקלים לציבור הרחב.
 
נקודות מפנה ומנגנוני משוב במערכת האקלים
 
נקודות מפנה (Tipping Points) הן מצבי סף קריטיים במערכת האקלים, אשר חצייתם מביאה לשינויים מהירים, בלתי־ליניאריים ולעיתים בלתי־הפיכים. כאשר משתנה סביבתי מסוים, כגון, טמפרטורה, ריכוז גזי חממה או כיסוי קרח - עובר ערך סף מוגדר, המערכת עלולה לעבור למצב יציב חדש ושונה באופן מהותי, גם אם הגורם המקורי לשינוי יוסר בהמשך. מצבים אלו מייצרים אי־ודאות גבוהה משום שהתגובות המערכתיות לאחר נקודת המפנה אינן פרופורציונליות לשינוי הראשוני, ולעיתים אינן מאפשרות חזרה למצב הבסיסי במשך מאות ואף אלפי שנים.

נקודות מפנה קשורות לרוב למנגנוני משוב חיובי, המעצימים את השינוי הראשוני ויוצרים מעגל המתגבר על עצמו. הפשרת קרחוני הים באזורים הקוטביים מדגימה משוב חיובי חזק בעל פוטנציאל להוביל לנקודת מפנה. הקרח הימי מחזיר חלק ניכר מקרינת השמש לחלל הודות ללבניות הגבוהה שלו, ובכך תורם לשמירה על טמפרטורות נמוכות. כאשר הקרח נמס בתגובה לעליית הטמפרטורה, הוא חושף מים כהים בעלי לבניות נמוכה שכולאים יותר חום. תהליך זה מגביר את ההתחממות, מאיץ את קצב ההמסה ויוצר רצף של שינוי שמזין את עצמו. אם תהליך זה יתקדם מעבר לסף מסוים, הוא עלול לגרום לאובדן רחב היקף של קרח ימי, לעלייה ממושכת במפלס הים ולהשפעות עמוקות על דפוסי האקלים העולמיים.

דוגמה נוספת לנקודת מפנה היא יער האמזונס, המשמש כסופח פחמן מרכזי, ונמצא בעשורים האחרונים בסיכון לשינוי מערכתי עקב עלייה בטמפרטורות, ירידה בלחות, כריתת יערות ושריפות תכופות. שילוב גורמים זה עלול לדחוף את היער מעבר לנקודת מפנה שבה הוא מאבד את יכולתו לקיים מערכת אקולוגית של יער גשם לח ועשיר, ועשוי לעבור טרנספורמציה למערכת דמוית סוואנה יבשה. שינוי זה יוצר משוב חיובי: הפחתת צפיפות העצים מקטינה את קצב האידוי, מפחיתה את הלחות ואת כמות המשקעים, ומאיצה את תהליך הייבוש - המשך מגמה זו גורם להידרדרות נוספת במצב היער. תרחיש כזה עלול להפוך את האמזונס ממאגם פחמן משמעותי למקור פליטה עולמי של פחמן דו־חמצני, עם השלכות מרחיקות לכת על משטרי אקלים, מערכות אקולוגיות ומחזורים ביוגאוכימיים ברחבי העולם.

לעומת זאת, משובים שליליים הם תהליכים המאזנים את השינוי הראשוני ומסייעים לשמירה על יציבות מערכת האקלים. לדוגמה, עליית טמפרטורה מגבירה את אידוי המים ויכולה להגביר יצירת עננים נמוכים, המשקפים יותר קרינת שמש לחלל ובכך מקררים את פני השטח. אף על פי שמשובים שליליים פועלים כ"מנגנוני בקרה" טבעיים, השפעתם תלויה במבנה העננים ובגובהם -שכן עננים גבוהים עשויים דווקא ללכוד חום ולתרום להתחממות.
האינטראקציה הדינמית בין משובים חיוביים ושליליים היא שמכתיבה את יציבותה של מערכת האקלים ואת יכולתה לעמוד בפני שינויים הנגרמים כתוצאה מפעילות האדם.

הצעה לפעילות

מקורות ומידע נוסף

 
למידה חוץ כיתתית - רשמים מסיור בכרמל
 
ביום שישי האחרון התקיים סיור בכרמל במסגרת השתלמות למידה חוץ כיתתית שנפתחה השבוע. הסיור היה מהנה וחוויתי למשתתפים והדגים אסטרטגיות הוראה מחוץ לכיתה. להלן טעימה של תמונות מהסיור. 
 
 
עדיין ניתן להירשם לסיורים נוספים בטופס 
 
הזמנה להרצאה בנושא יחסי אדם וטבע
 
יום  שלישי | 2.12.25 |  20:00-21:00 | זום

הרצאה בנושא בנושא איך נתכנן ערים לעתיד בר־קיימא וחיובי לטבע? שמירה על המגוון או הקשר הרגשי לטבע? תתקיים במסגרת ההשתלמות 'למידה חוץ כיתתית' ותינתן על ידי פרופ' אסף שוורץ, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בטכניון.

ההרצאה תעסוק  במערכת היחסים המורכבת בין בני אדם, טבע, והאינטראקציה ביניהם. יוצגו מחקרים אודות הקשר המורכב בין המגוון הביולוגי לבין איכות החיים ובריאות הציבור, ובדיקת דרכים להגביר את הקשר של אנשים לטבע, כולל מחקרים על "היכחדות חווית הטבע" בתקופה המודרנית. ההרצאה פתוחה לכל המעוניינים. 

אודות המרצה
פרופ' אסף שוורץ הוא סוציו-אקולוג בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שם הוא מנהל את המעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי (HUB). המחקר שלו הוא רב-תחומי ובין-תחומי ומטרתו ליצור ידע משולב ממדעי החברה ומדעי הטבע כדי לאפיין פתרונות תכנון וניהול סביבות אנושיות (עירוניות וחקלאיות) בנות קיימא, המאזנות בין איכות החיים ושמירה על הטבע והסביבה. פרופ' שוורץ השלים תואר ראשון בגיאוגרפיה וביולוגיה, ותואר שני באקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הדוקטורט עשה במחלקה לגיאוגרפיה בסורבון ובמוזיאון הטבע בפריז, צרפת. במהלך מחקר הדוקטורט שלו, שזכה בפרס האיחוד האירופי למחקרים מצטיינים, הוא בחן את הקשר בין המגוון הביולוגי לאיכות החיים. לאחר מכן, ביצע פוסט-דוקטורט בצרפת ובאוניברסיטת קנט באנגליה, שם חקר מערכות חקלאיות ושמירת טבע בקנה מידה רחב, טרם הצטרפותו לטכניון בשנת 2014. פרופ' שוורץ חבר באקדמיה הצעירה הישראלית וזכה בין היתר במענק המחקר היוקרתי ERC (המועצה האירופית למחקר).
 
ועידת האקלים ה-2 לנוער בישראל - הזמנה למפגש חשיפה למורים
 
הצטרפו למפגש הכנה שיציג בקצרה מה מצפה לתלמידים
 שישתתפו בוועידת האקלים.

יום שני | 1.12.25 | 18:00 | זום

בואו לגלות כיצד הוועידה תוכל להעצים את התלמידים לפעול מתוך ידע ויוזמה 
במציאות האקלימית המשתנה.

• עבודת מחקר אקלימית, יוזמות קהילתיות ופרויקטים חדשניים.
• פיתוח מיומנויות STEM משמעותיות: חקר וניתוח נתונים, חשיבה מערכתית, פתרון בעיות ויכולת השפעה.

 
 
 
קהילת בידינו
 
 
 
  Facebook  ​  YouTube  ​  Website  ​  Whatsapp  ​

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק