הסופה "ביירון", שכבר היכתה ביוון וגרמה להצפות ונזקים משמעותיים, צפויה להגיע לישראל ביום רביעי הקרוב. לפי התחזית — הסופה תימשך כשלושה ימים, ותביא רוחות עזות של עד 80 קמ״ש, כמויות גשם גבוהות מצפון הארץ ועד לצפון הנגב, עם דגש על מישור החוף
והשפלה. השיא של הגשמים והרוחות צפוי ביום חמישי.
סופות מסוג ביירון עלולות לייצר שיטפונות מהירים במרחבים עירוניים ובאפיקי נחלים, לצד פגיעה בתשתיות בשל הרוחות החזקות. ערי חוף ואזורים נמוכים חשופים לסכנת הצפות ובבקעת הירדן, איזור ים המלח וצפון הערבה צפויים שיטפונות.
הנחיות זהירות שפורסמו הן: להימנע מכניסה לנחלים, חניונים תת-קרקעיים או חופים; להימנע מחציית כבישים מוצפים; להרחיק חפצים שעלולים לעוף ברוחות חזקות; לבדוק תקינות תאורת חירום במבנים ולהקפיד על זהירות עם מערכות חשמל.
אירועי מזג אוויר קיצון, הם תוצאה של שינוי האקלים וביטוי מוחשי לו. הם עלולים לשבש את שגרת החיים עד כדי השבתה כמעט מוחלטת במוקדי הפגיעה. מחקרים מצביעים על עלייה בתדירות ובעוצמה של פרקי גשם קצרים אך חזקים, הנגרמים בשל עלייה בכמויות אדי-המים באוויר.
ככל שהאטמוספירה חמה יותר, יכולתה להכיל אדי מים גדלה, וכשנוצרים התנאים המתאימים של לחות רוויה, יורדים משקעים עזים המרוכזים בזמן קצר ובמקום מסוים. תהליכים אלה מגבירים את פוטנציאל השיטפונות, הסחף והנזק האורבני. מעבר להשפעתם הישירה על בני אדם ותשתיות,
אירועים אלה עלולים לערער מערכות אקולוגיות שלמות.
לצד הצורך בגיבוש מדיניות להפחתת פליטות גזי חממה ולהאטת קצב ההתחממות הגלובלית (מיטיגציה), נדרשת גם מדיניות מקיפה להתמודדות עם השפעות שינוי האקלים (אדפטציה). בין היתר, לחזק את החוסן האקלימי של האוכלוסייה, ולהקטין את הנזק הפוטנציאלי לנפש, לרכוש ולמערכות
תשתיות עירוניות וארציות.
דוגמה מרכזית לכך היא מדיניות לניהול וויסות נגר עירוני, שמטרתה לצמצם את הסיכון לשיטפונות. נגר עילי הוא מי גשמים הזורמים על פני הקרקע במקום לחלחל, תופעה המתעצמת כאשר הקרקע רוויה או כאשר המשטחים אטומים – כגון בטון, אספלט ואבן. פתרונות מבוססי-טבע מציעים חלופה
או השלמה למערכות ניקוז הנדסיות מסורתיות: שילוב משטחי חלחול בחניות ומדרכות, שימור שטחים פתוחים המפחיתים נגר ומשפרים חלחול, וכן יצירת אזורי השהיה ואיגום מים בפארקים עירוניים. צעדים אלה תורמים להפחתת עומס על מערכות הניקוז ולצמצום פגיעות העיר לאירועי
גשם קיצוניים.
ומה בישראל? מדינת ישראל נערכה וממשיכה להיערך לאירועי חירום מסוגים שונים – משברים ואסונות העלולים לסכן חיי אדם, לשבש את שגרת החיים, לפגוע בתשתיות לאומיות וביכולות ביטחוניות, ולכרסם בחוסן הלאומי. שיטפונות מהווים אחד מאירועי החירום המשמעותיים, הן במרחב העירוני (כגון
האירועים ב תל-אביב, 2020; נהריה, 2020) והן במרחב הפתוח (כמו באסונות נחל צפית, 2018;
נחל ציחור, 2023).
לצורך שיפור היערכותם של גופי התכנון, הפיקוד והביצוע, ולצמצום מינימלי של הנזק האפשרי לחיי אדם, לרכוש ולמרקם החיים התקין, בוצע מיפוי ארצי ומקומי של אזורים המאויימים בשיטפונות. המיפוי, שבוצע על ידי האגף לשימור קרקע וניקוז, השירות ההידרולוגי והשירות המטאורולוגי,
נועד לסייע בזיהוי נקודות תורפה ולהיערך לאירועי מזג אוויר קיצוניים עתידיים. שיטפונות ברמה הארצית מוגדרים כאירועים רחבי-היקף הפוגעים באזורים גדולים ובאוכלוסיות נרחבות, ויכולים לשבש עורקי תחבורה מרכזיים וליצור נזקים כלכליים משמעותיים. לעומתם, שיטפונות
ברמה המקומית מתרחשים בתוך אגן ניקוז מסוים, ומובילים להשפעות נקודתיות – אך גם הם עלולים לגרום לנזקים כבדי משקל.
בהמשך למיפוי, גובשו תוכניות למתן מענה ולהפחתת סיכוני שיטפונות. בין אלה: תכניות אגניות לניהול סיכוני שיטפונות שמקדם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשמשות כלי אסטרטגי להיערכות לשינוי האקלים. תכניות
אלו מבוססות נתונים ומטרתן לגבש פעולות ישימות להתמודדות עם סיכוני הצפה, ובהן גם פתרונות מבוססי-טבע. מתוך הכרה בחשיבותן, המשרד מעודד את רשויות הניקוז והנחלים לאמץ תכניות אלה באמצעות תמיכה תקציבית ופיתוח כלים דיגיטליים שיסייעו בגיבושן. הנגשה זו מאפשרת
למקבלי ההחלטות לשפר את התכנון האגני, לחזק את שיתוף הפעולה בין גופי התכנון והביצוע, ולהיערך טוב יותר לאירועי שיטפון עתידיים.
הצעה לפעילות הצפות - הצעה לפעילות, בידינו.
מקורות ומידע נוסף |
דיוור אלקטרוני.png)
_509x427-r.png)
