|
יום הפסולת האלקטרונית הבינלאומי מצוין מדי שנה ב-9 באוקטובר. יום זה נועד להעלות מודעות לחשיבות של טיפול נכון בפסולת אלקטרונית, מכיוון שהיא מהווה מקור רעילות וזיהום משמעותי לסביבה.
פסולת אלקטרונית מוגדרת כציוד חשמלי או אלקטרוני אשר סיים את חייו התפעוליים ואינו יכול עוד לשמש למטרה שלשמה יוצר. פסולת זו מהווה אתגר סביבתי ובריאותי משמעותי, שכן היא מכילה שורה של חומרים רעילים, בהם עופרת, כספית, קדמיום, בריליום, סלניום,
בדיל וכן מעכבי בעירה המצויים בפולימרים פלסטיים שונים. טיפול לא מבוקר בפסולת אלקטרונית עלול לגרום לחשיפה לחומרים מסוכנים ולסיכון גבוה לעוסקים במיחזור. הבעיה מחריפה כאשר פסולת זו מושלכת לאתרי הטמנה או למשרפות ציבוריות, שבהם אין תהליכי טיפול ייעודיים.
בישראל, שבה שטחי ההטמנה מוגבלים, סוגיה זו מקבלת משנה תוקף ומהווה סיכון אקולוגי חמור.
מעבר להיבט הסביבתי, פסולת אלקטרונית מכילה יסודות נדירים ויקרים הדרושים לתעשיות הטכנולוגיה המתקדמות. מיחזור יעיל מאפשר להשיב חומרים אלו, להפחית את התלות ביבוא ולתרום לחיסכון כלכלי משמעותי.
בישראל, החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות מטיל על יבואנים ויצרנים את האחריות לאיסוף ומיחזור פסולת זו, ומחייב פתרונות כמו מרכזי איסוף ומיחזור. השלכת פסולת אלקטרונית שלא במרכזי איסוף ומיחזור אסורה. בעת רכישת מוצר חשמלי
חדש, קיימת לצרכן זכות לדרוש מהעסק לפנות את המכשיר הישן שברשותו ללא תשלום נוסף.
מקורות ומידע נוסף |
היום הבינלאומי להפחתת הסיכון מאסונות טבע ( International Day for Natural Disaster Reduction) נוסד בשנת 1989 ביוזמת העצרת הכללית של האו״ם, במטרה לקדם תרבות עולמית
של מודעות לסיכונים ולהפחתת אסונות טבע. היום הבינלאומי מעודד כל אזרח וממשלה לקחת חלק בבניית קהילות ואומות עמידות יותר בפני אסונות, ומדגיש את הדרכים שבהן אנשים וקהילות ברחבי העולם יכולים לצמצם את חשיפתם לאסונות ולהעלאת המודעות לחשיבות ההיערכות. המשבר האקלימי העולמי, מהווה איום ממשי על קהילות רבות, ובעיקר על אוכלוסיות חלשות. השלכות שינוי אקלים עלולות לגרום לאובדן חיי אדם, לפגיעה בתשתיות והשלכות חברתיות וכלכליות כבדות, כאשר מדי שנה נעקרים מיליוני אנשים מבתיהם.
אירועי מזג אוויר קיצון הופכים תכופים יותר, יקרים יותר והרסניים יותר. ההשפעה הכלכלית ישירה של אסונות נאמדת בכ־202 מיליארד דולר בשנה, אך ההפסד הכולל גדול בהרבה—כ־2.3 טריליון דולר. מדינות מתפתחות סובלות בעיקר מהשלכות אנושיות קשות, כגון תמותה או עקירה ממקום
המגורים, ואילו מדינות עשירות יותר מתמודדות בעיקר עם הפסדים כספיים. למרות זאת, ההשקעה בהפחתת סיכוני אסונות נותרה נמוכה מדי בתקציבים הלאומיים ובסיוע הבינלאומי. |
מציאות זו מחייבת חשיבה מחודשת, לצד התאמה והיערכות לאומית ובינלאומית לנוכח השלכות שינוי האקלים. אתגרים אלו מדגישים את הצורך במיטיגציה, כלומר פעולות להפחתה או האטה של גורמי שינוי האקלים, כגון הפחתת פליטת גזי חממה, מעבר לאנרגיות מתחדשות ושימור יערות. במקביל,
נדרשת גם אדפטציה, כלומר פעולות של התאמה והיערכות לשינויים שכבר מתרחשים או צפויים, כגון חיזוק חופי ים, שיפור תשתיות למניעת הצפות ופיתוח מערכות חקלאיות עמידות לבצורת. רק באמצעות שילוב של מיטיגציה ואדפטציה ניתן לצמצם את הסיכונים ולהתמודד עם השלכות שינוי
האקלים באופן יעיל.
מצב זה ממחיש ומחדד את חשיבותו של היום הבינלאומי בהעלאת המודעות לצורך הקיומי בהפחתת הסיכון מאסונות טבע ואת הצורך הדחוף בקידום פתרונות בתחום הנדסת האקלים לעתיד בר-קיימא. היום הבינלאומי להפחתת הסיכון מאסונות טבע לשנת 2025 קורא לשינוי מכריע - מימון חוסן כעת כדי להימנע מתשלום על אסונות מאוחר יותר.
מפת סיכוני אקלים לאומית – המשרד להגנת הסביבה בישראל, השיק גרסה ראשונית של מפה אינטראקטיבית המציגה איומים פיזיים הנובעים משינוי האקלים,
בהם הצפות, עומסי חום וסערות חוף, לצד מידע על פגיעות אוכלוסיות רגישות. המפות נועדו לשמש כלי עבודה לכוחות הביטחון, לרשויות המקומיות ולציבור הרחב, ולסייע בקבלת החלטות מבוססות ידע במטרה לחזק את החוסן האקלימי של ישראל. הנתונים כוללים שכבות מידע ברזולוציה גבוהה על הצפות מנחלים ושטחים עירוניים, איי חום עירוניים, וכן רמות חשיפה של אוכלוסיות מבוגרות ואוכלוסיות בעלות יכולת היערכות נמוכה. בהמשך יתווספו גם תחזיות עתידיות לפי תרחישי שינוי האקלים של ה-IPCC.
במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי תשפ"ו, נשמע הרצאה בנושא מדד פגיעוּת אקלים מאת פרופ' נגה קרונפלד שור, בית הספר לזואולוגיה, ראש בית הספר החדש לסביבה, אוניברסיטת
תל אביב, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח בום רביעי, 7.1.26 בין השעות 19:00-20:30.
הצעה לפעילות
מקורות ומידע נוסף |
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק
_528x443-r.png)
_528x367-r.png)
_528x443-r.png)
