היום הבינלאומי ללא קניות (Buy Nothing Day) מצוין מדי שנה ב־24 בנובמבר, כיום מחאה נגד תרבות הצריכה המוגזמת וכאמצעי להעלאת המודעות להשפעותיה הסביבתיות. התאריך נבחר במכוון בסמוך לעונת הקניות העמוסה ביותר בשנה – התקופה שבין חג ההודיה לחג המולד – שבפתיחתה
עומד יום שישי הידוע בשם Black Friday, המסמן את שיא עונת השופינג הגלובלית.
חודש נובמבר הפך לחודש הקניות כאשר לאורך כל החודש מוצעים מבצעים והנחות לעידוד הקניה. בחודש נובמבר, שגם בישראל מזוהה עם מבצעי קניות וצריכה מוגברת, בעיקר אונליין, ישנה קריאה לעידוד רכישת תוצרת מקומית ותמיכה בתעשייה הישראלית. עם זאת, חשוב לזכור כי תרבות הצריכה המופרזת גובה מחיר סביבתי כבד: דלדול משאבים, זיהום ופליטות הנוצרים בתהליכי הייצור
והשינוע, וצבירת כמויות עצומות של פסולת. תרבות זו משתרעת על פני תחומים רבים של חיינו – ממזון ועד ביגוד – ובתחום האופנה הדבר ניכר במיוחד.
מה ישראלים אוהבים לרכוש בנובמבר (ובכלל)? מוצרי חשמל ואלקטרוניקה אופנה והנעלה פארם/קוסמטיקה ריהוט ומוצרים לבית
תעשיית האופנה ושינוי אקלים ישראלים אוהבים לרכוש אופנה, בעיקר אופנה מהירה המגיעה במשלוחים מחו"ל. הידעתם שתעשיית האופנה אחראית לכ־10% מפליטות גזי החממה בעולם, יותר מכל הטיסות והספינות גם יחד?! תעשיית האופנה העולמית מייצרת מדי שנה כ־100 מיליון פריטי לבוש חדשים. ייצור הבגדים נשען במידה רבה על דלקים מאובנים וגורם לפליטות מסיביות של פחמן דו־חמצני — כ־2.1 מיליארד טון בשנה, שהם כ־10% מכלל הפליטות הגלובליות. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים, היקף הפליטות
צפוי לעלות בכ־30% בתוך עשור.
צמצום פליטות גזי החממה בתעשייה זו אפשרי בשלושה שלבים עיקריים בשרשרת הייצור: במעלה הזרם – ייצור חומרי הגלם, כמו סיבים, בדים ורוכסנים. מעבר של ספקים לאנרגיה מתחדשת וייעול תהליכי הייצור יכול להפחית עד מיליארד טון פליטות עד שנת 2030. בשלב הייצור – הפחתת מספר הפריטים המיוצרים מדי שנה, שימוש בסיבים ממוחזרים במקום חדשים, ויישום פתרונות אריזה ושינוע מקיימים. בשלב הצריכה – עידוד קנייה מודעת של בגדים בכמות קטנה יותר, שימוש ממושך בפריטים קיימים ותחזוקתם לאורך זמן.
אולם, המציאות רחוקה מלהיות מקיימת. אף שתעשיית האופנה נושאת באחריות משמעותית לפליטות גזי חממה, היא מרבה להציג עצמה כ"ירוקה" וידידותית לסביבה, לעיתים באמצעות הצהרות על "טביעת רגל פחמנית ניטרלית" שאינן מגובות בשינוי מהותי בפועל.
אז מה בכל זאת אפשר וצריך לעשות? על מנת שתעשיית האופנה תוכל לתרום באמת למאבק בשינוי האקלים, עליה לנקוט צעדים מעשיים ומשמעותיים. בין היתר, עליה להפסיק את השימוש באנרגיה מפחם במפעלי הייצור, להשקיע במקורות אנרגיה מתחדשים, להעדיף בדים טבעיים על פני סיבים סינתטיים המבוססים על פלסטיק (כגון
פוליאסטר), ולגבש אסטרטגיה עסקית הנשענת על עקרונות הכלכלה המעגלית – גישה המבקשת לצמצם בזבוז ולנצל באופן מרבי חומרי גלם ואנרגיה.
גם לנו, הצרכנים והצרכניות, תפקיד חשוב בשינוי. אימוץ דפוסי צריכה מקיימים – כמו רכישת פחות בגדים, העדפת ייצור מקומי, שימוש באופנה מיד שנייה והשתתפות ביוזמות קהילתיות להחלפה – יכול לצמצם את ההשפעה הסביבתית של תחום האופנה. דוגמאות לכך הן קבוצות החלפה מקומיות,
חנויות יד שנייה, ספסלי נתינה ושוקי החלפה הפתוחים לציבור. מידע נוסף לגבי השלבים המזהמים בכל אחד משלבי "מסע" הבגד כולל טיפים מעשיים לצריכה פחותה וחכמה יותר ואף מסר לתלמידים ניתן למצוא כאן
הצעה לפעילות נציג לתלמידים סרטון בנושא תרבות הצריכה (5.5 דקות, בעברית) ונעורר דיון על משמעות הקניות עבורינו והשפעתן על עצמנו ועל הסביבה. נברר מה עמדת התלמידים בנושא והאם יהיו מוכנים לצמצם את הצריכה שלהם,
של בני המשפחה והקהילה וכיצד. נזמין את התלמידים להכין קמפיין הסברה בנושא צמצום תרבות הצריכה. "אופנה מהירע" - חוברת המציעה פעילויות עם תלמידים, הצעה לתוכנית להכשרה בנושא, מדריך להקמת חנות יד שניה ועוד.
מקורות ומידע נוסף
| 
פלטפורמת שיווק.png)
_528x352-r.png)
.png)
_528x443-r.png)
