היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון | האקתון ככלי לקידום עשייה סביבתית | הזמנה לשיח מקוון בנושא

16.9 | היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון

בשבוע הבא יחול הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון. לקראתו אנו מציעים לכם הסבר קצר והצעה לפעילות עם תלמידים.

האוזון הוא גז המצוי בסטרטוספירה, אחת השכבות העליונות של האטמוספירה. שכבת האוזון משמשת כמגן חשוב הסופג חלק ניכר מן הקרינה האולטרה-סגולה (UV) המזיקה שמקורה בשמש, ובכך היא מגינה על מערכות החיים בכדור הארץ. עם זאת, נמצא כי תרכובות כימיות שיוצרו בידי האדם, ובעיקר תרכובות CFC (כלורו-פלואורו-פחמימנים), פגעו בריכוז האוזון האטמוספירי, גרמו לדלדולו ואף יצרו את התופעה הידועה כ"חור באוזון".

היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון נקבע בשנת 1987 בעצרת הכללית של האו״ם, במקביל לחתימה על פרוטוקול מונטריאול על-ידי 197 מדינות. מאז מצוין יום זה מדי שנה ב-16 בספטמבר, במטרה להדגיש את חשיבות השמירה על שכבת האוזון, להתריע מפני נזקי דלדולה, ולתמוך במדיניות בינלאומית המגבילה שימוש בחומרים פוגעניים.

תפיסה שגויה רווחת בציבור, ובעיקר בקרב תלמידים, היא כי דלדול שכבת האוזון הוא הסיבה המרכזית להתחממות הגלובלית. בלבול זה נובע מחוסר הבחנה בין שתי תופעות שונות: הידלדלות האוזון ואפקט החממה. למעשה, אין קשר סיבתי ישיר ביניהן – בעוד ששכבת האוזון מתאוששת בהדרגה והחור מצטמצם, הטמפרטורות הממוצעות על פני כדור הארץ ממשיכות לעלות.

להלן הצעה לפעילות עם תלמידים על מנת למגר תפיסה שגויה זו. במדריך למורה תמצאו הסבר, פירוט של מהלך הפעילות ותשובון. המדריך למורה נמצא במרחב ייעודי למורים אשר דורש הרשמה לאתר בידינו (לאחר ההרשמה בפעם הראשונה תקבלו מייל אישור).

אפקט החממה הוא תהליך טבעי והכרחי לקיומם של תנאי חיים בכדור הארץ. בלעדיו, הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח הייתה נמוכה באופן קיצוני. התהליך מתרחש עקב נוכחותם של גזי חממה – כגון אדי מים, פחמן דו-חמצני ומתאן – הלוכדים קרינה אינפרה-אדומה הנפלטת מפני השטח ומונעים בריחה מלאה של חום אל החלל. כתוצאה מכך מתחממות השכבות התחתונות של האטמוספירה. עם זאת, פליטות חריגות של גזי חממה ממקורות אנושיים – כגון שריפת דלקים מאובנים או פליטת מתאן מגידול מקנה – מגבירות את עוצמת האפקט וגורמות להתחממות מואצת, שהיא חלק מתהליך שינוי האקלים הגלובלי.

פרוטוקול מונטריאול נחשב לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של שיתוף הפעולה הסביבתי הבינלאומי. היישום המהיר והנחוש של ההסכם הביא לירידה בשימוש בחומרים הפוגעים באוזון ולסימנים ברורים של התאוששות השכבה. לנוכח הצלחה זו מתעוררת השאלה מדוע הסכמים מקבילים לצמצום פליטות גזי חממה – כגון פרוטוקול קיוטו והסכם פריז – לא הניבו הצלחה דומה.

ניתן לזהות שתי סיבות עיקריות:

מורכבות מדעית - הידלדלות שכבת האוזון היא תופעה ממוקדת, בעלת מנגנון ברור ומוסכם מבחינה מדעית, עם רמת אי-ודאות נמוכה. לעומת זאת, שינוי האקלים נובע ממערכת מורכבת בעלת אינטראקציות רבות ומסובכות, ולכן מלווה באי-ודאות גדולה יותר – גם אם הקונצנזוס המדעי קובע כי מקורו בפעילות האדם.
קשיים יישומיים וחברתיים - החלפת חומרים מזיקים לאוזון בחומרים חלופיים (למשל בדאודורנט או בגזי קירור) הייתה פשוטה יחסית, כמעט ללא פגיעה באיכות החיים. לעומת זאת, צמצום פליטות גזי חממה מחייב שינוי מערכתי נרחב: מעבר לאנרגיות מתחדשות, שינויי התנהגות וחינוך סביבתי, וכן השקעות כלכליות ניכרות. לכך מתווספות השפעות פוליטיות ודעת קהל המושפעת הן מסיקור תקשורתי והן מקמפיינים מאורגנים להכחשת שינוי האקלים. קמפיינים אלו – לעיתים ממניעים כלכליים של תעשיות מזהמות – מטילים ספק בקונצנזוס המדעי ויוצרים מצג שווא של מחלוקת, ובכך מעכבים קביעת מדיניות ויישום צעדים להפחתת פליטות ולהסתגלות לשינוי האקלים.

מפת ריכוזי אוזון באטמוספירה מעל הקוטב הדרומי

התמונה מציגה את מפת ריכוזי האוזון באטמוספירה מעל הקוטב הדרומי. האזור הסגול־כחול שמעל אנטארקטיקה מייצג את ה"חור באוזון" – כלומר אזור שבו ריכוז האוזון בסטרטוספירה דל במיוחד. האזורים הצהובים־ירוקים מצביעים על ריכוזי אוזון גבוהים יותר, ואילו האזורים האדומים מראים ריכוז גבוה במיוחד. מדידות כאלה מבוצעות באמצעות לוויינים של נאס"א ו־ESA מאז שנות ה־80, והן שימשו הוכחה חותכת להשפעה המזיקה של תרכובות CFC על שכבת האוזון.

הצעה לפעילות

האם "החור" באוזון הוא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית? - הצעה לפעילות עם תלמידים למיגור התפיסה השגויה של הקשר בין שתי התופעות השונות, בידינו

מקורות ומידע נוסף

משבר האקלים בראי המשפט, הרצאה של ד"ר דוד שור על הסדרים בינלאומיים ופרוטוקול קיוטו

החור באוזון איחד את העולם באופן חסר תקדים. מדוע זה לא קורה במשבר האקלים?, הארץ, פברואר 2022

הגנה על שכבת האוזון, אוניברסיטת בר אילן

האם יש קשר בין החור באוזון לבין התגברות אפקט החממה?, דוידסון אונליין, ספטמבר 2009

האקתון ככלי לעשייה סביבתית

האקתון הוא אירוע מרתוני קצר־זמן שבו קבוצות שונות מתאגדות לפתח רעיונות, פתרונות וכלים חדשניים לבעיה מוגדרת. גם בניסיון להתמודד עם הידלדלות שכבת האוזון נערך האקתון המוני של כ־300 משתתפים ממגזרים שונים. ההאקתון התקיים במסגרת קמפיין “Ozone, Our Zone” (אוזון – אזורנו), לאורך 24 שעות בתמיכת הבנק העולמי וגורמים אקדמיים וממשלתיים בתאילנד.

ההאקתון התמקד בחשיבה על כלים מדיניים (policy hackathon) במטרה להעלות פתרונות יצירתיים לגיבוש מדיניות "מלמטה–למעלה" (bottom-up), לשמירה על שכבת האוזון והפחתת פליטות של חומרים מזיקים (CFCs, HCFCs). בין התוצרים – אפליקציות לניהול מזגנים, עידוד תחזוקת כלי רכב, ושימוש באנרגיה סולארית לדיור – עם פוטנציאל לצמצום של עד חצי מעלה של טמפרטורת כדור הארץ עד סוף המאה, כתוצאה מפתרונות אלו.

גם בבית הספר ניתן לקיים האקתון בדגש שינוי אקלים עם תלמידים. שימוש בהאקתון לפתרון בעיות סביבתיות עם תלמידים מעודד יצירתיות, שיתוף פעולה ולמידה חווייתית, ומאפשר להם לחוות תהליך של חדשנות ויזמות תוך חיבור ממשי לאתגרים סביבתיים.

איך עושים האקתון עם תלמידים?
החוברת האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר נכתבה בכדי לסייע למורים ולמורות המעוניינים לשלב בבית ספרם אירוע האקתון בנושא התמודדות עם שינוי האקלים.

החוברת היא מדריך פרקטי ועשיר, המציע מתודולוגיה וכלים. היא משלבת ידע מדעי, חינוך ליזמות, דוגמאות מהשטח ונספחים ליישום מיידי.

הזמנה לשיח מקוון בנושא - האם ישראל ערוכה למשבר האקלים?

🌍✨ מפגש אונליין מיוחד עם יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ יוראי להב־הרצנו ♻️

במהלך המפגש יתקיים שיח פתוח בנושא: האם ישראל ערוכה למשבר האקלים?

הדיון יתמקד בחשיבה משותפת ובתכנון הצעדים הבאים לקראת התמודדות עם האתגר הסביבתי המרכזי של תקופתנו.

מתי? יום רביעי 17.9 | בשעה 19:00 | זום | להרשמה

קהילת בידינו

להצטרפות לרשימת התפוצה של המרכז

[email protected]l