|
זכייה במענק DFG - הקרן הגרמנית למחקר פרופ' אמיר אהרוני - מדעי החיים
3 זכיות במענקי BARD - שת"פ ארה"ב-ישראל פרופ' מני שלום - כימיה פרופ' אמיר שגיא ופרופ' אליהו אפללו - מדעי החיים פרופ' אמיר שגיא - מדעי החיים (בשת"פ עם מוסד אחר)
|
| |
|
28 זכיות במענקים אישיים - הקרן הלאומית למדע (ISF) ברכות חמות ל- 28 החוקרים והחוקרות על זכייתם המרשימה במענקי המחקר היוקרתיים של הקרן הלאומית למדע לשנת תשפ"ה. הפקולטה למדעי הטבע מציינת הישג מרשים – מספר הזכיות השני בגובהו מבין כלל הפקולטות באוניברסיטת בן-גוריון. הקרן הלאומית למדע, הינה המקור המרכזי והיוקרתי בישראל לעידוד מחקר מדעי, ומטרתה לעודד תמיכה במחקרים חדשניים ופורצי דרך על סמך מצוינות מדעית. |
| |
|
9 זכיות במענקי הקרן הדו לאומית למדע (BSF) מדעי המחשב פרופ' אריה קנטורוביץ ד"ר לירון כהן פרופ' נתן רובין פרופ' סיגל אורן
מתמטיקה פרופ' אסף חסון פרופ' יאיר גלזנר
כימיה פרופ' גבריאל למקוף
פיזיקה פרופ' עילי קובץ
מדעי כדור הארץ והסביבה ד"ר גלעד אנטלר (בשת"פ עם ד"ר אבנר גרוס - המחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים)
4 זכיות במענקי NSF-BSF פרופ' גונן אשכנזי - כימיה (בשת"פ עם פרופ' נורית אשכנזי - המחלקה להנדסת חומרים) פרופ' מיכאל גדלין - פיזיקה פרופ' מיכאל מיילר - כימיה פרופ' סיגל אורן - מדעי המחשב |
| |
|
זכייה במלגת אלון ד"ר איתי ספרן - מדעי המחשב
זכייה במלגת צוקרמן ד"ר לירון דוד - מדעי החיים
זכייה בפרס ברונו פרופ' איציק מזרחי - מדעי החיים
זכייה בפרס בלווטניק פרופ' בן פלמר - כימיה
זכייה בפרס קריל ד"ר ערן מניב - פיזיקה
3 זכיות בפרסי סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח פרס למחקר יישומי פורץ דרך: פרופ' יוסי ויצמן - כימיה פרס למחקר פורץ דרך: פרופ' מירב זהבי - מדעי המחשב פרס טורונטו: פרופ' יאיר הרטמן - מתמטיקה
|
| |
|
2 זכיות בתוכנית הות"ת "אקדמיה 360" - היחידה החדשה להוראת קורסי יסוד בפקולטה (ראו פרטים בהמשך) זכתה במענק בסך 2 מיליון ש"ח, שיאפשר שינוי עומק בתוכניות הלימודים הבסיסיות והזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של פרופיל הבוגר במדעי הטבע, ולהכשרת הדור הבא של מדענים ואנשי מקצוע לעולם מדעי שמתפתח במהירות חסרת תקדים.
- המחלקה למדעי החיים זכתה במענק בסך 1.2 מיליון ש"ח, שיאפשר לחולל מהפכה בתוכנית הלימודים לתואר ראשון, תוך יצירת חיבור הדוק בין חזית המחקר הביולוגי, טכנולוגיות מתקדמות, והכשרה מעשית לעולם התעסוקה העתידי.
|
| |
|
אות הוקרה לצוות מזכירות המחלקה למדעי החיים מטעם האגודה הסטודנטיאלית צוות המזכירות של המחלקה למדעי החיים זכה באות הוקרה לסמסטר ב' תשפ"ה, מטעם האגודה הסטודנטיאלית, על עשייה יוצאת דופן למען הציבור הסטודנטיאלי: "מתוך הערכה עמוקה לזמינות, למסירות, לשירות המקצועי והאנושי, ולתחושת הביטחון והסיוע שהענקתן לאורך הדרך. רבים ציינו עד כמה היחס האישי, הסבלנות והנכונות לסייע השפיעו לטובה על חוויית הלימודים וההתנהלות היומיומית בקמפוס. עבודתכן, לעיתים שקטה ובלתי נראית, היא בסיס לתחושת שייכות, סדר, וחוויית לימודים תומכת ומכילה. הבחירה בכן מבטאת הכרה אמיתית ומשמעותית בתרומתכן", כך נכתב בנימוקי הזכייה. |
| |
|
זכייה במלגת קלור הדוקטורנט גיא שטוטלנד מהמחלקה למתמטיקה זכה במלגת קרן קלור היוקרתית, על מחקרו פורץ הדרך באלגברה ותורת ההצגות בהנחייתו של פרופ' איתן סייג. שטוטלנד הינו הראשון בתולדות המחלקה שזכה במלגה זו. מחקרו עוסק בתחום מתמטי מרתק: "תכנית לנגלנדס" - פרויקט מחקר בינלאומי שמאחד מאות חוקרים ברחבי העולם, במטרה לגלות קשרים עמוקים בין תחומים שונים במתמטיקה. במחקרו הוא משתמש בכלים גיאומטריים מתקדמים כדי לפתור שאלות יסוד בתורת המספרים. הוא מחבר בין מבנים מתמטיים מופשטים לבין מושגים שפיזיקאים ומדעני מחשב מכירים היטב. הזכייה במלגת קרן קלור מעידה על איכות המחקר ועל הפוטנציאל שלו להוביל פריצות דרך משמעותיות בתחום. |
| |
|
זכייה בפרס יוקרתי בכנס האגודה האמריקאית לגיאופיזיקה הדוקטורנט תום גבריאלי, מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה, קיבל את פרס ההרצאה המצטיינת של סטודנטים בתחום הסיסמולוגיה, בכנס יוקרתי של האגודה האמריקאית לגיאופיזיקה. ההרצאה עסקה בנושא השפעת גיאומטריה של העתקים על רעידות אדמה, במסגרת מחקר ניסויי של קבוצת מחקר בהובלתו של ד"ר יובל טל. |
| |
|
זכייה בפוסטר מצטיין בכנס האגודה הישראלית לפיזיקה ברכות לדוקטורנט סער מודעי, בהנחייתו של פרופ' אריק יוכליס מהמחלקה לפיזיקה, על זכייתו במקום השני בכנס השנתי של האגודה הישראלית לפיזיקה, על הפוסטר שהציג. תנועתם של תאים איקריוטים מתקשרת לתפקודים שונים (כגון: קליטת מזון, חלוקת תאים, תנועתיות). עם זאת, יש גם מידה של רב גוניות בה מופיעים אופני התנועה השונים באותו סוג תא. המחקר עוסק באופן תיאורטי בגלי פילמור של אקטין, חלבון תוך-תאי הקשור במידה רבה לתפקודי התא השונים, במטרה לחשוף מנגנון שבו יש דו קיום של תבניות הקשורות לאופני תנועה שונים. חשיפת המנגנון תקדם את התאוריה בתחום של גלי אקטין, על מנת להסביר את הקשר בין גלי האקטין לתפקודי התא ותקדם מחקר בתחומי ביולוגיה אבולוציונית וביולוגיה סינתטית.
|
| |
|
זכייה בפוסטר מצטיין בכנס "יום המדענית" המסטרנטית קרן קרוצ'ק, בהנחייתו של פרופ' עילי קובץ מהמחלקה לפיזיקה, זכתה במקום השני בכנס "יום המדענית" על הפוסטר שהציגה. לאחרונה פורסמו מדידות של רקע גלי הכבידה ביקום, כפי שנמדד מההפרעות שהוא יוצר בזמני המחזור של פולסרים, והתוצאות עולות בהרבה על הציפיות ממדידות בשיטות אחרות. מחקרה של קרוצ'ק עוסק במידול היסטוריית ההתפתחות של החורים השחורים היוצרים את גלי הכבידה הללו, מתוך מטרה לגבש מודל אחיד לכל המדידות. |
| |
|
 | | איור המתאר את ממצאי המחקר על כריכת כתב העת |
מהרחם אל האוויר: תיאום גנטי שמניע חיים במעבדתו של פרופ' דן מישמר מהמחלקה למדעי החיים חוקרים את האבולוציה והגנטיקה של האברון האחראי לייצור אנרגיה בתאי הגוף - המיטוכונדריה. כיוון שהגנים האחראיים לפעילות המיטוכונדריה מחולקים בין גנום התא לגנום המיטוכונדרי, נשאלת השאלה האם יש תיאום בין הגנים המיטוכונדריים והגרעיניים, ואם קיים תיאום כזה - האם הוא חשוב לחיים? במחקרה של הפוסטדוק' הדר מדיני, בהנחייתו של פרופ' מישמר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "Genome Research" נתגלה, כי ביטוי גנים המקודדים בגנום המיטוכונדרי ובגנום הגרעיני עולה בצורה מתואמת מייד אחרי הלידה בכל היונקים שנבחנו וכן לאחר הבקיעה בחולייתנים שאינם יונקים. עלייה זו חשובה להישרדותו של היילוד, העובר מריכוז חמצן נמוך ברחם לריכוז גבוה של חמצן באוויר אותו אנו נושמים. העלייה הייתה מתואמת בכל היצורים שנבדקו ברקמות שונות, מה שתמך במנגנון בקרה שמור - אשר הוצע לראשונה במאמר. האיור המתאר את ממצאי המאמר נבחר לכריכת הגיליון של כתב העת מחודש מרץ. |
| |
|
.jpeg) | | פרופ' לירן גורן | צילום: דני מכליס |
גבולות אגני הניקוז משתנים מהר יותר בעקבות שינויי האקלים קווי פרשת מים נעים במהירות שונה לאורך הזמן, עם תקופות נדידה מהירה בתקופות של שינויי אקלים. מחקר חדש של פרופ' לירן גורן וד"ר אלחנן הראל מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה, תורם להבנה של עיצוב הטופוגרפיה והשפעת האקלים על ניתוב זרימת מים. |
| |
|
.jpg) | | פרופ' נטלי אליה | צילום: שונית פלקו זריצקי |
מסע בזמן: כיצד נוצר התא המורכב הראשון בעולם? מחקר חדש בהובלתה של פרופ' נטלי אליה מהמחלקה למדעי החיים, בשיתוף חוקרים מגרמניה, שופך אור על אחד השלבים המשמעותיים בהתפתחות החיים באבולוציה של יצורים חיים על פני כדור הארץ. המעבר מתאים פשוטים (פרוקריוטים) לתאים מורכבים (אאוקריוטים), כמו אלו שמרכיבים את גופנו, וממצאי המחקר מתארים את תפקודם של חלבונים עתיקים שעשויים להסביר כיצד נוצר התא האאוקריאוטי הראשון – אירוע שהתרחש לפני יותר מ-1.5 מיליארד שנים. פרופ' אליה: "זהו צעד חשוב בהבנת אחד השלבים המרכזיים בהיווצרות החיים כפי שאנו מכירים אותם". |
| |
|
מהפכה במדידת פולסי לייזר ד"ר יוג'ין פרומקר וקבוצת המחקר שלו מהמחלקה לפיזיקה הצליחו למדוד במדויק פולסי לייזר קצרים ועוצמתיים במיוחד – אתגר שהטריד את עולם הפיזיקה במשך עשרות שנים. הפיתוח החדש ופורץ הדרך, שפורסם בכתב העת המדעי המוביל "Light: Science & Applications", מאפשר למדוד את עוצמת הפולסים ונמשך רק כמה פמטושניות – מיליונית של מיליארדית השנייה – בדיוק חסר תקדים! השיטה צפויה לשפר ניסויים מתקדמים ולתרום לטכנולוגיות עתידיות כמו דימות רפואי מהיר ואלקטרוניקה אולטרה-מהירה. הישג זה התאפשר בזכות שיטה חדשנית לטומוגרפיה באמצעות שדה לייזר חזק – אף היא פותחה והודגמה בקבוצתו של ד"ר פרומקר.
|
| |
|
.png) | | ד"ר ג'ניפר רסניק | צילום: דני מכליס |
לחוץ? תדבר חזק יותר! מחקר חדש של ד"ר ג'ניפר רסניק מהמחלקה למדעי החיים, מספק תובנות חדשות על ההשלכות הנוירולוגיות של סטרס, עם פוטנציאל לקידום הבנה טובה יותר של הפרעות שמיעה ודרכי התמודדות עם השלכות לחץ על המוח. |
| |
|
(1)(1).jpg) | | מערכת ה- NMR ב-MagLab, בטלהאסי פלורידה |
חוויה ממגנטת במעבדת השדות הגבוהים הטובה בעולם הדוקטורנט מתן שטרנברג והמסטרנטית תהילה שמסיאן, בהנחייתו של ד"ר ערן מניב מהמחלקה לפיזיקה נסעו למדידות NMR וac heat capacity במעבדת השדות הגבוהים הטובה בעולם בטלהאסי פלורידה ארה״ב. הם עברו שם הכשרה בשיטות המדידה המתקדמות במשך מספר שבועות וביצעו מחקר על מספר קבוצות חומרים שנחקרות במעבדה של ד"ר מניב, ביניהן מוליכי-על לא טריוויאליים ומערכות מגנטיות מורכבות. במעבדת ה- MagLab בטלהאסי קיימות מערכות NMR (תהודה מגנטית גרעינית) מתקדמות, בתנאים יוצאי דופן של שדות מגנטיים חזקים במיוחד (עד T45) וטמפרטורות אולטרה-נמוכות (עד מילי-קלווין), המאפשרות חקר מדויק של תכונות מגנטיות ואלקטרוניות של חומרים קוונטיים. מדידות אלה רגישות במיוחד לשינויים בסביבה האלקטרונית של הגרעין, ולכן הן כלי עוצמתי לזיהוי סדר מגנטי, דינמיקה של ספינים, ואיפיון של מצבים על-מוליכים עם סימטריות מיוחדות. בהמשך למדידות שביצעו, בימים אלו הסטודנטים מבצעים ניתוח של הנתונים על מנת לשלב את התוצאות במחקרים הקיימים.
|
| |
|
(1).jpg) | | אפרת אליאני-רוסק ופרופ' אורית סיון |
גילויים מפתיעים על מתאן שני מחקרים מרגשים בהובלתה של פרופ' אורית סיון מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה, שפורסמו השנה קשורים לפליטות גז החממה מתאן מסביבות טבעיות ולתהליכים טבעיים המווסתים את הפליטות.
מחקר אחד הראה שגז החממה נפלט, בניגוד למוסכמות, לא רק מסדימנט רווי במים אלא גם מקרקע לא רוויה באיזור הפשרת פרמפרוסט. נראה שבאיזורים אלו המתאן מיוצר בעת ההפשרה בקרקע, גם בטמפרטורות קרובות לקפאון, אך לא מתחמצן ע"י חמצן בחורף, בשל חוסר פעילות של מחמצני המתאן. תצפיות פליטות המתאן והמכניזם הגיאוכימי פורסמו ב-Nature Communication והחלק הביולוגי ב- Global change Biology.
מחקר אחר של הקבוצה מסכם במודל ביואנרגטי (תרמודינמי וקינטי) את התהליכים המכתיבים חיזור ברזל באיזור המתאנוגני בסדימנטים ימיים ואגמיים ובכך למעשה את פרויקט ה ERC. המחקר פורסם ב-Acta Geocheimica and Cosmocimica.
למחקרים שותפים: אפרת אליאני-רוסק, הפוסט דוק' עודד ברגמן והדוקטורנטית רחלי ניומן-וולהיימר.
|
| |
|
.jpeg) | | פרופ' שי פילוסוף |
קשרים נסתרים בטבע יחסי גומלין בין מינים הם הבסיס לקיומן של מערכות אקולוגיות ולשירותי המערכת שהן מספקות לנו (למשל האבקה). אבל דיגום יחסי גומלין בחברות אקולוגיות הוא משימה קשה. אם כן, כיצד ניתן לגלות יחסי גומלין נסתרים? במחקר חדש, פרופ' שי פילוסוף, הדוקטורנט ברי ביטון מהמחלקה למדעי החיים ופרופ' רמי פוזיס מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, הציגו מודל חיזוי חדשני. המודל מאפשר לחזות אינטראקציות בין מינים על בסיס רשתות ממערכות אקולוגיות שונות, ולא רק מתוך רשת אחת. גישה זו, שנקראת "חיזוי
לינקים אינדוקטיבי", מאפשרת להכליל את הידע ולנבא קשרים גם במערכות שלא נדגמו קודם. השיטה החדשה מדויקת יותר מהשיטות המקובלות כיום. בנוסף, הם פיתחו כלי מקוון חינמי שיאפשר לאקולוגים להשתמש במודל מאומן מראש, כדי לחזות אינטראקציות חסרות ברשתות שלהם
ולהכווין את עבודת השדה. |
| |
|
אקדמיה יד ביד - תוכנית חונכות של המחלקה לפיזיקה לתלמידי הנגב המערבי המחלקה לפיזיקה החלה השנה, במהלך סמסטר ב', תוכנית התנדבות לסיוע לתלמידי 5 י"ל פיזיקה בנגב המערבי: "אקדמיה יד ביד, מיזם חינוכי בפיזיקה מבית אב"ג, לזכרם של ד"ר גדעון אילני ז"ל ופרופ' סרגיי גרדסקול ז"ל".
בתוכנית התנדבו חברי סגל בכיר וזוטר וכן סטודנטים. כל המתנדבים הצליחו לסייע בידי כ- 40 תלמידים לצלוח טוב יותר את לימודי הפיזיקה שלהם בעתות מאתגרות אלו. לתוכנית חשיבות רבה, הן עבור תלמידי הנגב המערבי, והן כאמירה ערכית של המחלקה לפיזיקה.
התוכנית התקיימה כפיילוט, מתוך כוונה להמשיכה באופן רציף בשנים הבאות.
התוכנית הוקמה ביוזמת פרופ' משה שכטר מהמחלקה לפיזיקה, עם עו"ד ורד סרוסי כ"ץ, מנהלת המחלקה למעורבות חברתית, שהייתה שותפה בהנעת התוכנית והפעלתה, והדוקטורנט גל כהן מהמחלקה לפיזיקה שריכז והפעיל את
התוכנית.
|
| |
|
פסטיבל המחקר של הפקולטה למדעי הטבע (4.2.2025) פסטיבל המחקר הראשון מסוגו בפקולטה כלל הרצאות קצרות והצגת פוסטרים במגוון תחומים. האירוע נועד לחשוף את תחומי המחקר החדשניים, לעודד הצטרפות סטודנטים לתארים מתקדמים וליצור קשרים ושיתופי פעולה מחקריים בין חברי הסגל. תודה לכל המציגים שהביאו את רוח הסקרנות, הידע והחדשנות – והפכו את האירוע לחגיגה של מדע ויצירתיות.
|
| |
|
המדרשה המתמטית (9-11.3.2025) המחלקה למתמטיקה קיימה אירוע שיא של שלושה ימים במדרשת בן-גוריון, בשדה בוקר. באירוע לקחו חלק סטודנטים לקראת סיום לימודיהם לתואר ראשון וסטודנטים לתארים מתקדמים, הן מהאוניברסיטה שלנו והן מאוניברסיטאות אחרות בארץ, וכן חברי סגל מהמחלקה. מטרת האירוע הייתה חשיפת תחומי מחקר מתקדמים במחלקה, בכוונה לגייס סטודנטים לתארים מתקדמים. מעבר להרצאות בנושאים שונים במתמטיקה, האירוע כלל אירוח מלא במקום ומגוון של פעילויות חברתיות, וביניהן טיול רגלי לעין עקב. מארגני האירוע הם ד"ר יער סולומון ופרופ' אינה אנטובה אייזנבוד. |
| |
|
חגיגות פיזיקה בנגב (12-13.3.2025) המפגש המסורתי הדו שנתי בין סטודנטים לסגל המחלקה לפיזיקה התקיים במדרשת שדה בוקר. כמיטב המסורת, גם השנה, התקיים הכנס מחוץ לכותלי האוניברסיטה באווירה חוויתית וקסומה בטבע המדברי, כדי לנתק את הסטודנטים ואת חברי הסגל ממקום העבודה / הלימודים "השגרתי" ולעודד פתיחות ויצירתיות. מטרת הכנס היא העמקת הקשר בין חברי הסגל והסטודנטים והוא מהווה מוקד משיכה לעידוד גיוס סטודנטים לתארים מתקדמים. המפגש כלל הרצאות ופעילויות חברתיות מגבשות.
|
| |
|
האקתון מדעי המחשב: 24 שעות של חדשנות- שיקום מפגיעות מלחמה (3-4.4.2025) סטודנטים מכלל הפקולטות נפגשו ל-24 שעות של יצירתיות, ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לשיקום מפגיעות מלחמה – עם לב גדול ומבט קדימה על שיקום, חברה ועתיד. ברכות חמות לקבוצות הזוכות:- PlayAble - מערכת חכמה לקונסולת משחקים, שהופכת תרגילי פיזיותרפיה לחוויית משחק. שיתוף פעולה עם "TOM תיקון עולם" וביה"ח סורוקה כבר יצא לדרך.
- שיקומלי - אפליקציה לביצוע תרגילים בליווי אישי וחווייתי – חיבור ישיר בין מטופל למטפל.
- Dreams - מערכת חכמה שמזהה סיוטים וקשיי שינה – ויודעת להרגיע עוד לפני ההתעוררות.
|
| |
|
ציון יום כדור הארץ העולמי במחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה (22.4.2025)
מטרת האירוע הייתה לחשוף את קהילת אב"ג בצורה חווייתית למדע המרתק של תחום מדעי כדור הארץ והסביבה. בתחנות השונות באירוע הוזמנו המבקרים: - לחקור את מבנה כדור הארץ – ולהכיר את מבנהו הפנימי של כוכב הלכת שלנו ואת סוגי המינרלים שמרכיבים אותו.
- להתבונן בעולם הפורמיניפרים – יצורים מיקרוסקופיים מרתקים שנצפו במיקרוסקופ, המסייעים לנו להבין את העבר הגיאולוגי של כדור הארץ.
- להבין כיצד מתרחשות רעידות אדמה – באמצעות הדגמה אינטראקטיבית שממחישה את התהליך הגיאולוגי המורכב.
- לגלות את הקשר בין בוץ לשינויי אקלים – באמצעות דגימות ממי החללים (מי הים שנמצאים בטווח של הסדימנט) ולימוד כיצד סדימנטים מעצבים את האקלים ומשפיעים על הסביבה.
- לבחון כיצד הטבע לוכד פחמן – וללמוד על תהליכים טבעיים המסייעים בהפחתת רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, ועל הדרכים בהן ניתן לרתום אותם לטובתנו.
|
| |
|
הכנס השנתי ה-38: ILASOL, האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה וחקר ראשית החיים (22.5.2025)
השנה זכתה אוניברסיטת בן-גוריון לארח את הכנס בפעם הרביעית. לכנס הגיעו חוקרים וסטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ וכן מגרמניה, פורטוגל ואיטליה (בזום). במהלך הכנס התקיימו הרצאות מומחים בתחום האסטרוביולוגיה וחקר ראשית החיים בנושאים שונים, כולל אבולוציה כימית וביולוגית, כימיה של מערכות קדם-חיים, אסטרוביולוגיה ואסטרופיסיקה. מבין הפוסטרים שהוצגו, נבחרו שני פוסטרים מצטיינים שזכו בפרסים. הזוכים הם: נועם גואטה (תלמיד פרויקט אלפא במעבדה של פרופ' נטלי אליה, מהמחלקה למדעי החיים) וגדעון יופה (דוקטורנט ממכון ויצמן). מארגני הכנס הינם פרופ' גונן אשכנזי, ד"ר נתנאל וגנר וד"ר זהבית דדון יגנה מהמחלקה לכימיה. קרן מינרבה לחקר החיים על כדור הארץ, בראשות אב"ג, נותנת החסות לכנס. |
| |
|
האקתון מדעי המחשב: התפתחות הילד (5-6.6.2025) בהאקתון השתתפו סטודנטים ממדעי המחשב ומחלקות נוספות כגון: פסיכולוגיה וביה"ס למדעי המוח והקוגניציה, אשר הציגו פתרונות AI מדהימים לקידום נושא התפתחות הילד - פלטפורמה שמאפשרת להורים לעשות הערכה התפתחותית ראשונית לילדם בבית על בסיס הקלטה וסרטונים פשוטים, סרטוני הדרכה מותאמים אישית שנוצרים ב-AI עם תרגילים ממוקדים לכל ילד, וכלי הערכה מתקדמים שיכולים לזהות עיכובי התפתחות בתחום השפה, המוטוריקה הגסה והעדינה. כפי שכתבה נועה צור ברוש, מנהלת תחום הגיל הרך במכון ברנקו וייס, והשתתפה בצוות המנטורים והשיפוט של ההאקתון: "תארו לעצמכם כמה זה יכול להיות נגיש וזמין! לתת להורים ולצוות החינוכי כלים מקצועיים לחזק כל ילד על פי צרכיו במסגרת החינוכית ובבית. לנצל את הזמן ולא לאבד דקה יקרה - כי חלון ההזדמנויות בגיל הרך קטן! הפתרונות האלה יכולים לתת מענה לחסמים הקיימים כיום כגון: מחסור באנשי מקצועות הבריאות וההמתנה הארוכה לאבחון וטיפול". ההאקתון התקיים בשיתוף פעולה עם: מרכז בריאות הילד והנוער, מכון ברנקו וייס ו-Link Caring.
השיפוט התבצע ע"י מהנדס בכיר מוויקס, רשות החדשנות, מומחי התפתחות הילד, יזמי סטארטאפ ואנשי חינוך.
|
| |
|
מפגשי הרצאות "פיזיקה על הגג" סטודנטים במחלקה לפיזיקה יזמו סדרת מפגשי גיבוש וידע, בה מגיעים פיזיקאים ופיזיקאיות מחזית התעשייה והמחקר להרצאות מרתקות, במפגשים בלתי פורמליים, על הגג של אחד הבתים בהם מתגוררים הסטודנטים. המרצים מגיעים בהתנדבות והסטודנטים מביאים כיבוד. עד כה התקיימו הרצאות בנושאים: "פיזיקה של כורים גרעיניים ומה זה אומר להיות פיזיקאי בקמ"ג?", "מחשוב קוונטי מנקודת המבט של מנהל מוצר בתחום" ו"האם יש בעלי חיים שמשתמשים בתורת הקוונטים לטובתם?" המחלקה מברכת על יוזמה מבורכת זו ומקווה להמשך המסורת. |
| |
|
.jpeg) | | פרופ' נגה אלון, זוכה פרס וולף לשנת 2024, בהרצאת אורח |
טקס יום מצוינות ע"ש פרופ' מרים כהן ז"ל, במחלקה למתמטיקה (6.7.2025) בטקס ניתנה הרצאת אורח של פרופ' נגה אלון (בתמונה), זוכה פרס וולף לשנת 2024, חולקו פרסים לסטודנטים לתארים מתקדמים, בנוכחות תורמי הפרסים: - מלגת גאוכמן לדוקטורנט מצטיין ע"ש הלל גאוכמן, הוענק לדוקטורנט לירן רון
- פרס סקוראי לפוסט דוק' מצטיין ע"ש נוריקו סקוראי, הוענק לפוסט דוק' Tanmay Inamdar
- פרס זאביי לעבודת מסטר מצטיינת הוענק לדוקטורנט גל בן איון.
בנוסף הוענקו תעודות הוקרה לנבחרת הסטודנטים שזכתה בפרסים בתחרות המתמטית הבינ"ל IMC - במקום השני בתחרות זכה הדוקטורנט נדב קלמה
- במקום השלישי זכו גלעד אופק, סטודנט לתואר ראשון והמסטרנט מתיו (מטוויי) רקיטין
- המסטרנט איתן ספיר זכה בציון לשבח.
בנוסף, במהלך האירוע חולקו גם תעודות הצטיינות והערכה ל-10 סטודנטים לתואר ראשון ולארז פלדן, תלמיד תיכון מצטיין. |
| |
|
המפגש הראשון של הסגל המינהלי והטכני בפקולטה (16.7.2025) נהנינו ממינגלינג, כיבוד עשיר והרצאה בלתי נשכחת של פרופ' עדי ציטרין מהמחלקה לפיזיקה, שהצליח להפנט את הקהל עם "מדע בגובה העיניים" – שהגיע הפעם עד לכוכבים עם טלסקופ החלל "ג'יימס ווב". לאחר ההרצאה התקיים שיח עם פרופ' גבריאל למקוף, דיקן הפקולטה וסיגל גברי, רמ"ן הפקולטה, על עדכונים והצצה למה שמצפה לנו בהמשך. תודה לצוות לשכת הדיקן על היוזמה והארגון.
מצפים למפגש הבא!
|
| |
|
מעבר של המחלקה למדעי המחשב לפקולטה למדעי המחשב והמידע
החל מה-1.10.2025 המחלקה למדעי המחשב תיפרד מהפקולטה ותעבור לביתה החדש בפקולטה למדעי המחשב והמידע ותתמזג עם המחלקה להנדסת מערכות מידע. אנחנו מבקשים להודות לחברי הסגל הבכיר והמינהלי והטכני במחלקה למדעי המחשב על כל השנים המשותפות ומאחלים להם הצלחה ושגשוג בביתם החדש.
|
| |
|
הקמת היחידה להוראת קורסי יסוד ראש היחידה: פרופ' אייל גור
יו"ר ועדת הוראה: ד"ר מוטקה פורת
כחלק משיפור איכות ההוראה הוקמה יחידה ייעודית ועצמאית להוראת קורסי יסוד. היחידה תפעל לפי עקרונות של מצוינות, אחידות באופן ההוראה וחוויית למידה מותאמת. היא תחל בתפקידה כבר בשנת הלימודים תשפ"ו, ותהיה אחראית בשנה זו על הוראת קורסי המתמטיקה בכלל הפקולטות, למעט במחלקות מתמטיקה, פיסיקה, מדעי המחשב והנדסת חשמל.
|
| |
|
חילופי רמ"חים בפקולטה הפקולטה מודה מעומק הלב לפרופ' רז זריבץ על כהונתו כראש המחלקה למדעי החיים. ולפרופ' סיגל אברמוביץ על כהונתה כראשת המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה. על הובלה מסורה, עשייה מרשימה ותרומתם המשמעותית לקידום המצוינות במחקר ובהוראה במחלקות, בארבעת השנים האחרונות.
הפקולטה מברכת את פרופ' ענת בן-צבי עם כניסתה לתפקיד ראשת המחלקה למדעי החיים, ואת פרופ' אורית סיון עם כניסתה לתפקיד ראשת המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה – ומאחלת להן הצלחה רבה בהובלת המחלקות, בשנים מלאות עשייה פורייה ומעוררת השראה.
|
| |
|
סגל אקדמי פרופ' אורית רז - המחלקה למתמטיקה ד"ר צבי שם-טוב - המחלקה למתמטיקה
סגל מינהלי וטכני גלית יחזקאל - מהנדסת מעבדות הוראה ומחקר במחלקה למדעי החיים דוד גרינשפון - מהנדס מעבדות הוראה ומחקר במחלקה לפיזיקה טוהר בטאן בלומברג - ממונה על המנהל במחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה מארק קאפל - מהנדס מעבדות הוראה ומחקר במחלקה למדעי המחשב מריה פלינר - ממונה על המנהל במחלקה למדעי החיים נועה לבנט - רכזת לשכת דיקן הפקולטה רותם רימון - רכזת המחלקה לכימיה |
| |
|
העלאה לדרגת פרופ' מן המניין
פרופ' איתן סייג - מתמטיקה פרופ' אלכסי קמישני - מדעי כדור הארץ והסביבה פרופ' אנדרי שרף - מדעי המחשב פרופ' בן פלמר - כימיה (וקבלת קביעות) פרופ' עופר נימן - מדעי המחשב |
| |
|
סגל מינהלי וטכני ד"ר ריקי לוריא כהן - עובדת מעבדות הוראה ומחקר במחלקה לכימיה
|
| |
|
מחקר חדשני? כנס מעניין? הישג מיוחד? הבמה שלכם!
|
| |
|
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק.png)
(1).png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
(1).jpg)
.jpg)
.png)
.png)
.jpg)
.png)
.png)
.png)
