זה אמור היה להיות דבר תורה שמצרף את פרשת שלח לך יחד עם סיום שנת הלימודים, היה ברור מאליו כי יש לדבר על ראיית הטוב, על הסתכלות חיובית על העצמת החיובי על השלילי ועוד תובנות שמתאימות יחד לשני הנושאים,
אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד.
בבת אחת האירועים נעים בקצב מסחרר משלהם, ושגרת האתמול היא היסטוריה רחוקה.
לא ברור באיזה תקופה אנו חיים. איומה או נפלאה. אבל אי אפשר שלא לראות את יד ה' בהיסתוריה, כמו שנהג הרב קוק לכתוב, מלשון הסתר ה', ואכן אנו רואים בשבוע האחרון את יד ה' יום יום במציאות חיינו , ולא בבחינת הסתר, אלא בבחינת נס גלוי ונראה לכל עין ועין!
פתאום זה נראה כי לא רק ההסיטוריה נכתבת לנגד ענינו אלא יותר מכך: פסוקים עתיקים קמים לתחייה ומקבלים תובנות ופירושים מידיים לכאן ועכשיו. עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ
טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד
אִם-חָפֵץ בָּנוּ, ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ
כך אומרים יהושע וכלב לכל ישראל בתוך המשבר הגדול של חטא המרגלים.
במקום שאחרים ראו בעיה וקושי, הם ראו אתגר וחזון.
כדי שיהי נס, על האדם לפעול במציאות, ואז ה' מצטרף,
לכן אומרים יהושע וכלב "עלה נעלה" אנו צריכים לפעול בעצמנו!
כבר כמעט שנתיים עם שלם פועל ועושה ככל יכולתו, רבבות יהודים פשוטים, מאמצים את כל כוחם כדי לחולל את הנס, כדי להביא את הגאולה.
את המאמצים האלה אנו רואים גם בכיתה ובעולם החינוך.
אנו המורים לא מחפשים רק את התלמידים המצטיינים והחכמים, אלא חשובה לנו ההשקעה, ההתמדה, ההשתדלות לאורך הדרך על מנת להגיע להישגים.
מה שנכון בכיתה הקטנה, נכון גם בבית הספר של החיים, בגדול – בחיי העם כולו. הכל לפי ההשתדלות.
בימים גדולים אלו של התגלות אלוקית, אנו מאחלים כי בזכות ההשתדלות הרבה שלנו, הקב"ה יראה לנו ניסים גדולים ונזכה לישועות!
עירית דובדבני
מחנכת כיתה י1