פרשת בהעלותך
בפתח פרשת בהעלותך מצווה ה' את אהרן הכהן:
בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח', ב').
הציווי לאהרון הכהן הוא על האופן שבו עליו להדליק את המנורה במשכן .
נרות המנורה מסמלים את נשמותיהם של ישראל כפי שכתוב: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז)
הרבי מליובאוויטש מביא שלושה דינים הקשורים להדלקת מנורת המקדש:
- הדלקה כשרה בזר- גם מי שאינו כהן יכול להדליק את המנורה.
- הטבת הנרות נעשית רק ע"י כהן.
- המנורה מונחת רק בהיכל המשכן.
מההלכות האלה לומדים על האופן שבו אפשר להאיר ולהיטיב נשמות:
1. הדלקה כשרה בזר-כל יהודי יכול לפעול ולהשפיע טוב על הזולת לא רק צדיקים ותלמידי חכמים.
2. הטבה ע"י כהן- ההשפעה צריכה להיעשות באופן שקבעו גדולי התורה. לא להנמיך את התורה ולשנות אותה כדי להתאים אותה לנסיבות כיון שזה לא מרומם את היהודי.
3.מקום המנורה בהיכל- ההיכל המצא במדרגה עליונה של קדושה ובהדלקה במקום פחות קדוש לא יוצאים ידי חובת המצווה. כך אדם שמסוגל להגיע לדרגה גבוהה של קדושה אינו יכול להסתפק במדרגה פחותה ,כי עצם העובדה שהעניקו לו כוחות המאפשרים לו להאיר במקום קדוש יותר מוכיחה שזהו התפקיד שייעד לו ה' ואם לא ימלא אותו לא יצא ידי חובתו.
"בהעלותך" – לשון העלאה – רומזת על תפקידו של כל יהודי: להדליק ולהעלות את "הנר" שבנשמה, לא רק להדליק אלא לגרום לאור להאיר מעצמו, בגובה, בעוצמה וביציבות.
כשאדם מדליק "נר" אצל מישהו אחר – מעניק לו חום, תשומת לב, עידוד או אמונה – עליו לעשות זאת עד שהלהבה תוכל להאיר בעצמה, גם כשהמדליק כבר איננו לידו.
כשאנחנו תומכים במישהו, או אפילו בעצמנו, המטרה היא לא רק להאיר לרגע, אלא לעזור לבנות בתוכנו ובסביבתנו עוצמה פנימית, ביטחון עצמי ויכולת להתמודד - כך שהאור ימשיך לדלוק גם בזמנים של חושך או ריחוק.
הרבי מלמד שהאור שבנפש שלנו מתגבר בזמן של חוסר, כמו שנאמר בפרשה בהעלותך שהנרות צריכים לעלות תמיד, גם בלילות החשוכים ביותר.
לא רק אור חיצוני אלא גם הארה פנימית שמגיעה מתוך הלב והאמונה.
כשיש אתגר, בלבול או תחושת חוסר, זו ההזדמנות לגלות בתוכנו כוחות שלא הכרנו, ולהפוך את החושך עצמו למקור של צמיחה ואור חדש.
דווקא אז, ברגעים של קושי, חרדה או ספק – אפשר לבחור להדליק את הנר, להאמין בעצמנו, ולגלות שהאור שבנו לא רק שאינו כבה, אלא מתגבר ומאיר יותר מכל .
הנה כמה רעיונות מעשיים:
הכרת תודה יומיומית:התעסקי במה שיש, גם בדברים קטנים – אור שמש, מילה טובה, רגע של חיוך. הודיה, ממקדת את תשומת הלב בטוב שקיים,
בחירה מודעת להאמין בטוב:גם כשקשה, אפשר לבחור להאמין שהטוב קיים ויגיע. מה שממקדמים בו את תשומת הלב – גדל.
קבלה עצמית ואהבה עצמית:נהגי בעצמך בחמלה, דמייני איך היית מתייחסת לילד קטן במצוקה – כך תתייחסי גם לעצמך.
קשר לאנשים:שתפי אדם קרוב, חבר או איש מקצוע במה שעובר עלייך. קבלי עזרה ותמיכה – זה לא סימן לחולשה, אלא דרך להאיר את הלב ולהתחזק.
עשייה קטנה ומשמעותית:גם פעולה פשוטה :סידור החדר, כתיבה, הליכה – יוצרת תחושת תנועה וממלאת באנרגיה. עשייה עוזרת להסיח את הדעת מהספקות ולהגביר את תחושת החיות
תפילה:חיבור רוחני – תפילה, מדיטציה, או שיחה עם הבורא – מעניקה תחושת חיבור, ביטחון, ואהבה ללא תנאי .
בכל פעם שהחושך גובר, כל צעד קטן של אמונה ואהבה – כל מחשבה טובה, כל מעשה של חסד או קבלה – מדליק נר פנימי שמאיר את הדרך, גם בלילות החשוכים ביותר .
שנזכה להאיר.
שבת שלום וחופשה נעימה
אוריה דרור
מטפלת רגשית ביצירה והבעה