עישון מוצרי טבק הוא גורם סיכון מרכזי למחלות קשות רבות – בהן סוגים שונים של סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה, בעיות נשימה, פגיעה בפריון, האצה של תהליכי הזדקנות, ירידה בכושר הגופני והנפשי, ואף מתח נפשי מוגבר. יתר על כן, תוחלת החיים של המעשנים מתקצרת בכ-11 שנים בממוצע. לפי ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא גורם המוות המוביל שניתן למניעה, ואין רמת עישון שהיא בטוחה – גם חשיפה מזערית מסכנת את הבריאות. רוב המעשנים מתחילים בגיל ההתבגרות, כשהמוח עודנו בתהליך התפתחות. חשיפה לניקוטין בגילאים אלו עלולה להשפיע לרעה על תפקודים קוגניטיביים, זיכרון, למידה, קשב, ויסות רגשי והתנהגותי.
בישראל, כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנים, וכ-8,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מנזקי העישון – כ-10% מהם נחשפו לעישון פסיבי. בעולם כולו, מדובר בכ-8 מיליון מקרי מוות מדי שנה, כשמחצית מהמעשנים עלולים למות ממחלות הקשורות לעישון. משרד הבריאות מדגיש כי המניעה היעילה ביותר היא לא להתחיל לעשן כלל. המשרד מוביל את התכנית הלאומית למאבק בעישון ולצמצום נזקיו, תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, צה"ל, האקדמיה וארגוני החברה האזרחית. צעדים מרכזיים בתכנית כוללים: הגבלת פרסום ושיווק,
רגולציה על רישוי עסקים, מדיניות מיסוי על מוצרי טבק, איסוף נתונים, קידום מחקר והתמודדות עם עליית השימוש בסיגריות אלקטרוניות – בעיקר בקרב צעירים.
ההשפעה הסביבתית של תעשיית הטבק מעבר לפגיעה הבריאותית, לעישון קיימות גם השלכות חמורות על הסביבה. ארגון הבריאות העולמי מציין כי תעשיית הטבק היא בין הגורמים המזהמים בעולם – למרות ניסיונותיה לשווק את עצמה כ"ירוקה". פגיעה בקרקעות ויערות - גידול טבק תופס שטחים עצומים – כ-3.5 מיליון דונם, בעיקר במדינות מתפתחות, תוך פגיעה באפשרויות חקלאות מקיימת. מדי שנה נכרתים למעלה מ-200,000 דונם יער וכ-600 מיליון עצים לצורך תעשיית הטבק. פליטת גזי חממה - תעשיית הטבק פולטת כ-84 מיליון טון פחמן דו-חמצני בשנה – ומוסיפה את חלקה בגרימה לשינוי האקלים. תהליכי ייצור, שינוע והפצה של מוצרי טבק (כגון סיגריות וסיגרים) מוסיפים לפליטות ומגבירים את טביעת הרגל הפחמנית של התחום.
|