בערב יום הזיכרון, רגע לפני חגיגות העצמאות, הלב כואב ומלא תקווה גם יחד.
שנה וחצי שאנחנו בעיצומה של מלחמה.
המציאות הזו מזכירה לנו כמה חשוב לשמור על הלכידות בינינו, גם כשיש ויכוחים, גם כשלא מסכימים.
אחדות לא נולדת מהסכמה – אלא מהבחירה להישאר בקשר, להקשיב, ולבנות יחד מרחב שיש בו גם וגם.
מי ייתן ונזכה לימים של רגיעה, הבנה ושלום – בינינו, בתוכנו ובארצנו.
חודש אייר טוב ומבורך!
כינרת מגשרת
רוצה. מצפה. מתאכזב/ת
רצון הוא דבר אנושי וטבעי.
אבל דווקא הוא הרצון גורם לנו לא פעם להיתקל בקירות.
מכירים את זה שאתם רוצים משהו ומצפים לו וזה לא קורה? למה, למה זה לא קרה כמו שרציתם וציפתם?
נאמר בחז"ל כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונים וכן רצונותיהם שונים. כמה חלוקות ומריבות יש מאחורי רצון זה.
אנחנו רוצים שהשותף יבין אותנו בלי שנסביר לו
אנחנו רוצים שהעובד יהיה חד ומדויק והילדים שלנו יעשו בדיוק מה שאנחנו אומרים.
ומה קורה?
ציפינו, רצינו
ואז – מתבאסים
מתאכזבים, כועסים, נעלבים.
הרצון יוצר תנועה מלשון "רץ". הוא דוחף אותנו קדימה לעשות, לרוץ.
אבל כשהרצון שלנו פוגש רצון אחר – שונה, סותר, מפתיע – שם מתחילים הקונפליקטים.
ופה גם נמצאת ההזדמנות.
אפשר לעצור
להתבונן
לבחון את אותו רצון, האם בלעדיו אינינו יכולים עוד להתקיים, לחיות?
זה נשמע קיצוני אבל מריבות ומלחמות מגיעות בגלל שהדברים לא מתנהלים לפי מה שרוצים שיקרה. הפער בין הרצוי למצוי מביא לרגשות שלילים ואיתם כן גם כאוס רב.
העצירה והתבוננות תסייע להבין ולבדוק האם הרצון שלנו הוא – בקשה? דרישה או ציפייה סמויה?
ובחינה עצמית איך אנחנו מנהלים את הפער – בין מה שאני רוצה, למה שהוא או היא רוצים.
זה יכול להיות בין שותפים, בין עובד ומנהל, בתוך המשפחה בין האחים, ההורים וזה יכול להיות גם במרחב הציבורי פוליטי.
מה עושים כשיש רצונות שמתנגשים?
איך חיים יחד – בשותפות, בעבודה, במשפחה או בחברה – מבלי להיכנס שוב ושוב לאותם קונפליקטים מתישים?
אחת הדרכים היא להתחיל מהכרה הפשוטה:
זה לגיטימי
לגיטימי וטבעי שלא נרצה את אותם דברים.
זה לגיטימי שלא יסכימו איתנו, ויקבלו את הדברים שלנו.
ולכן, השאלה היא לא איך לגרום לכולם לרצות את מה שאני רוצה, אלא איך יוצרים מרחב שבו כל צד יכול להשמיע את רצונו ולחיות יחד מבלי להילחם?
במקום מאבק – דיאלוג, הקשבה אמיתית מהלב ומתוך מקום מתעניין שרוצה ללמוד ולהכיר איך הצד השני תופס את הסיטואציה, את המציאות.
במקום "או אני או הוא", "עושים כך או כלום" ננסה לחפש את ה"גם וגם" איך אפשר ליצור מרחב של גם וגם. בואו נבין מה חשוב לנו וננסה לחבר בניהם וזה אפשרי.
במקום מלחמה על הרצון – חקירה של מה באמת עומד מאחוריו. אילו ערכים, עקרונות, צרכים..
ככל שנלמד לנהל את הפערים האלו נוכל לבנות מערכות יחסים מטיבות, מודעות ומכילות.
שלום אמיתי לא נוצר כשכולם רוצים אותו דבר.
הוא נוצר כשאנחנו לומדים לכבד גם את מה שאנחנו לא רוצים.
להקשיב לאחר לא אומר להסכים וללכת לפי דרכו אלא לכבד את השוני הקיים ולתת גם לו מרחב.
הלוואי שנזכה להבין יותר
מוצאים את עצמכם תקועים במחלוקת בעבודה?
מתוסכלים מהבוס, מהעובדים או מהשותפים?
הגיע הזמן לקבל זווית חדשה ולמצוא פתרונות.
בקבוצת הווטצאפ החדשה שלי תקבלו עדכונים על פרקי הפודקאסט "נקודת רתיחה", ולהיות הראשונים לשמוע על סדנה חדשה "קונפליקט כמפתח לחיבור", סדנה פרקטית למנהלים ובעלי עסקים שרוצים ללמוד איך להתמודד עם קונפליקטים ולהפוך אותם להזדמנות, לצמיחה ולחיבור,
הצטרפו לקבוצת הווטצאפ של "נקודת רתיחה". שם אעדכן בכל הפרטים.
פלטפורמת שיווק
