13 מאי 2025

 

הזמנה ליום עיון מקוון - פיתוח אוריינות מדעית בהוראת שינוי אקלים

 

 

יוצאים לדרך! בואו לקבל השראה וכלים להוראת שינוי אקלים, ללמוד וללמד למען עתיד בר קיימא!
מרכז המורים בידינו מזמין אתכם ליום עיון המוקדש להוראת שינוי אקלים, אוריינות מדעית וחדשנות פדגוגית. במהלך יומיים מרתקים נפגוש מומחים.ות מובילים.ות, נשתתף במושבים וסדנאות תוך התנסות בכלים מעשיים וחדשניים.

📅 מתי?
חלק א': יום שני, 19.5.25, 17:00-19:30
חלק ב': יום שלישי, 20.5.25, 17:00-19:45

מה בתכנית? 
פיתוח אוריינות מדעית ומעורבות בסוגיות אקלים וסביבה
משחוק, משחקי בריחה והתנסות חווייתית
סדנאות יישומיות בפיתוח פעילויות אינטראקטיביות ומשחקים באמצעות AI
ניסויים חווייתיים בנושא החמצת האוקיינוסים ושינוי אקלים
שיתוף תובנות מהשטח ממורים ומומחים בתחום

📌 ההשתתפות ללא עלות אך כרוכה ברישום מראש.

להלן פירוט מה צפוי לנו בחלק ב' של יום העיון. בניוזלטר בשבוע שעבר, פירטנו לגבי חלק א'.  

חלק ב' - 209.5.25 | יום שלישי | 17:00–19:45 | Zoom

הרצאה: משחוק בהוראה
כדי לחולל שינוי צריך מגוון מיומנויות חשובות מאוד כגון יצירתיות, שיתופי פעולה ולא פחות חשוב – שאילת שאלות! כאשר הלמידה מבוססת יחסים וחוויה – היא משמעותית יותר ונטמעת. 
משחוק הוא דרך מצוינת לקדם למידה חוויתית ומשמעותית. משחוק הוא למעשה שילוב של עקרונות, טכניקות ואלמנטים מתוך עולם המשחקים (כמו נקודות, תגיות, לוחות תוצאות, שלבים ואתגרים) בתוך הקשר שאינו משחקי – למשל, שיעור לימודי – במטרה להניע התנהגות רצויה, להעלות מוטיבציה ולשפר הישגים לימודיים. 
את ההרצאה תתן ורד בנדיקט, מורה ומחנכת שנים רבות בחטיבת הביניים 'גאון הירדן דרכא'. מקימת מרכז המשחוק 'קלאס'. מרצה בקריה האקדמית אונו, שלוחת חיפה, מדריכה פדגוגית במכללה לחינוך אורנים. ניסיונה בתחום הפדגוגי נטע בה את האמונה, שבכל אחד מאיתנו קיים שריר היצירתיות אותו צריך לאמן ולחזק, בעיקר במציאות המשתנה.

מושב 1: משחקים בהוראה ככלי לפיתוח אורינות מדעית
מה הקשר בין משחק, מדע ולמידה משמעותית? כיצד יכולים אלמנטים משחקיים לקדם מיומנויות חשיבה מדעית? במושב "משחקים בהוראה ככלי לפיתוח אוריינות מדעית" תחשפו למגוון רחב של דרכים לשילוב משחקים ואלמנטים משחקיים בהוראת המדעים תוך התנסות בשימוש בכלים דיגיטליים חדשניים ובבינה מלאכותית ליצירת חוויות למידה משחקיות.
למה זה חשוב? תפיסת הלמידה המתחדשת מדגישה את הצורך בפיתוח מיומנויות  חשיבה מסדר גבוה וחשיבה ביקורתית. משחקים מהווים פלטפורמה אידיאלית לטיפוח מיומנויות אלו באופן מהנה ואפקטיבי, תוך העלאת המוטיבציה והמעורבות של התלמידים.
בואו לגלות כיצד הכיתה שלכם יכולה להפוך למעבדת משחק ולמידה!

את המושב ינחו ד"ר גולי אורטל עברי, מנהלת המרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית כנרת. מרצה במכללת תל חי. חברת צוות מרכז בידינו בטכניון, בתחומי הפיתוח וההטמעה, והגב' נסרין קראקרה מורה לגיאוגרפיה ומדעי סביבה בחט״ב אלבטוף עראבה, בעלת תואר שני בתחום מאונ׳ חיפה. מנחת השתלמויות וקהילות, מרכז בידינו. 

מושב 2: משחקי בריחה בהוראת סביבה ושינוי אקלים
במושב זה נצלול לעולם של משחקי בריחה ככלי חינוכי מעורר סקרנות, מעורבות וחשיבה. נכיר את המאפיינים המרכזיים של משחקי בריחה ואת האופן בו ניתן לשלבם בהוראה על פי עקרונות תפיסת הלמידה החדשה, תוך חיבור למיומנויות תפיסת הלמידה המתחדשת.
במהלך המושב נחשף למשחקי בריחה שפותחו במרכז בידינו, נציג את העלון למורים שיכול לסייע בתכנון עצמאי של משחקים, ונתנסה יחד במשחק הבריחה "בעקבות צופן הפחמן" משחק חדש שפותח במרכז בידינו ויחשף למורים בפעם הראשונה ביום העיון!

את המושב ינחו ד"ר קרן לוי, חברת צוות במרכז בידינו, מפתחת חומרי הוראה, חובבת משחקי בריחה ומפתחת משחקים חינוכיים, וד"ר שני צור, גם היא מצוות המרכז, עוסקת בלמידה מבוססת חקר, בפיתוח חומרי הוראה, ועורכת העלון  "סביבתון"  למורים.

נשמח לראותכם! 🙂

 

 

20.5 | יום הדבורים עולמי

 

יום הדבורים העולמי מצוין מדי שנה ב-20 במאי, החל משנת 2018, במטרה להעלות את המודעות לחשיבותן של הדבורים, ולסכנת ההכחדה ההולכת ומחריפה שהן ניצבות בפניה. היום הזה נועד להזכיר לעולם את תרומתם החיונית של בעלי חיים מאביקים כמו פרפרים, עטלפים, ציפורים ובעיקר דבורים, לפיתוח בר-קיימא, לשמירה על המגוון הביולוגי ולהבטחת אספקת המזון העולמית.

הדבורים ניזונות מצוף ואבקת פרחים בלבד, לאורך כל שלבי חייהן. זיקתן לצמחים יוצרת מערכת מורכבת ועדינה של יחסי גומלין בין הדבורים לפריחה – מערכת שהיא קריטית לקיום המערכת האקולוגית כולה.

בשנים האחרונות הוכתרו הדבורים כיצורים החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ, שכן תהליך ההאבקה שהן מבצעות הוא תנאי הכרחי להמשך קיומה של חקלאות יצרנית ולגידול מרבית המזונות שאנו צורכים. עם זאת, הן מצטרפות לרשימת המינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה. מחקרים מצביעים על ירידה דרמטית במספר הדבורים ברחבי העולם – יותר משליש מאוכלוסייתן נעלמה בעשורים האחרונים וחלה ירידה מתמשכת בבריאותן. בין הסיבות המרכזיות לתופעה זו ניתן למנות את הרס בתי הגידול, שינוי האקלים, שימוש נרחב ולא מבוקר בחומרי הדברה, התפשטות מחלות וטפילים, פיתוח מואץ שגורם לצמצום שטחים פתוחים, כריתת יערות, ומחסור גובר בפרחים עשירי צוף – המזון העיקרי של הדבורים. מצב זה של פגיעה באוכלוסיית הדבורים מדאיג במיוחד לאור תרומתן למערכת האקולוגית – דבורים אינן רק שומרות על המגוון הביולוגי, אלא גם משמשות כאינדיקטור חשוב למצב הסביבה כולה.

בשל חשיבותן הרבה, בשנת 2011 הייתה סלובניה מהמדינות הראשונות באיחוד האירופי שהטילו איסור על שימוש בחומרי הדברה מסוכנים לדבורים, והייתה גם מיוזמות ההכרזה על יום הדבורה העולמי.

שינוי האקלים, המתבטא בשינויים בטמפרטורות ובמשטר המשקעים, פוגע בתנאי המחיה של הדבורים. אחד האיומים המרכזיים הוא חוסר התאמה בין זמני פריחת הצמחים לבין תקופות הפעילות של הדבורים, מה שמקשה עליהן לאסוף מזון ועלול לפגוע באופן משמעותי בהישרדותן.

ההיעלמות של הדבורים עלולה לגרום לירידה דרמטית בתפוקות החקלאיות, לפגוע בכלכלת החקלאים, ולהוביל למחסור עולמי בירקות, פירות ומוצרי מזון נוספים שתלויים בהאבקה. כ-80% מהגידולים החקלאיים בעולם תלויים בדבורים. מעבר לכך, מוצרי הדבורים משמשים כחומרי גלם חשובים בתעשיות התרופות, הבשמים, הקוסמטיקה והטקסטיל.

בישראל פועלים כיום כ-510 דבוראים, המטפלים בכ-120,000 כוורות הפזורות באלפי נקודות מרעה צופני ברחבי הארץ. מתוך אלה, כ-80,000 כוורות משמשות להאבקת גידולים חקלאיים של פירות וירקות. תרומתן של הדבורים להיקף הייצור החקלאי בישראל מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקלים בשנה – נתון שממחיש את חשיבותן הרבה לכלכלה ולמערכת המזון המקומית.

הדבורים הן מהמאביקים המרכזיים בטבע – והגנה עליהן היא צעד הכרחי לשמירה על עתיד החקלאות, הביטחון התזונתי והסביבה כולה. למעשה אי אפשר לדבר על מיגור הרעב בעולם מבלי לדאוג לתנאי קיומן של הדבורים והמאביקים האחרים. הכרזת יום הדבורה העולמי היא קריאה לעולם לראות בדבורים מפתח להבטחת עתידנו, ולהתחייב להגן עליהן – ועלינו.

סרט "נשות הדבש"
הבמאי והמפיק רן לוי יממורי מביא לקדמת התודעה שבע קהילות נשים אמיצות ומעוררות השראה מרחבי הארץ, המחברות בין אדם וטבע דרך הדבורים החיוניות לקיומנו. הסרט מציג מסע מרתק של תקווה, שיתוף פעולה וחיבור בין עולמות. לכבוד יום הדבורה העולמי הציבור מוזמן להקרנת הסרט ביום שני 26 במאי 2025, בשעה 18.00, בדיזנגוף סנטר. לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם יוצר הסרט, רן לוי-יממורי, עם יוסי אוד ונשות הדבש.   הרשמה להקרנת הסרט "נשות הדבש"

מקורות ומידע נוסף
הדבורים מצטרפות לרשימת המינים בסכנת הכחדה - פורטל לחקלאות טבע וסביבה, ינואר 2020
הכחדה קטנה גדולה - זווית כתב עת לאקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2019
לאן נעלמות הדבורים? - דוידסון אונליין, ינואר 2014

הצעות לפעילות

 

 

16.5.25 | ל"ג בעומר

 

בעוד ימים ספורים יחול ל"ג בעומר – חג בו נהוג להדליק מדורות. מנהג הדלקת המדורות טומן בחובו סכנות ממשיות להתפשטות שריפות. תנאי מזג האוויר בעונה זו – לרוב חמים, יבשים ומלוּוים ברוחות – מגבירים את הסיכון לכך שהאש תצא משליטה. מדורה שלא הודלקה או כובתה כראוי עלולה להצית בקלות שדות, חורשות ויערות, ולגרום לנזק כבד לצמחייה, לבעלי חיים ולמערכות אקולוגיות שלמות וכמובן עלולה להביא לפגיעה ברכוש ולסכן חיי אדם. בכל שנה מדווחים מקרים של שריפות שנגרמות ממדורות ל"ג בעומר, ולעיתים קרובות ניתן היה למנוע אותן באמצעים פשוטים של זהירות ואחריות. 
מראות השריפה הגדולה שפרצה לא מכבר ביערות הרי ירושלים עדיין ניצבים מול עיננו (ניתן לקרוא עוד על השריפה בניוזלטר הקודם שלנו). 

על מנת לחגוג את ל"ג בעומר בבטחה, חשוב להקפיד על כללי זהירות נוקשים בעת הדלקת מדורה. יש לבחור מקום פתוח ורחוק ככל האפשר מאזורים מיוערים, קווי חשמל, מבנים או חומרי דליקה. חשוב להקיף את המדורה באבנים, לנקות את הסביבה מחומרים דליקים, ולהשגיח על האש באופן רציף. יש להצטייד באמצעים לכיבוי מיידי – דלי מים, חול או מטף כיבוי – ולכבות את האש לחלוטין לפני עזיבת המקום. כמו כן, ילדים חייבים להיות תחת השגחת מבוגרים כל הזמן, והדלקת מדורות צריכה להתבצע אך ורק באישור ובכפוף להנחיות שירותי הכבאות. שמירה על כללי הבטיחות אינה רק חובה – היא תנאי לחג שמח, בריא ובטוח לכולנו.

 

 

מדורות וזיהום אוויר
בשנים האחרונות עולה המודעות לנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנובעים עקב הדלקת מדורות, ובראשם זיהום האוויר החריג שמתרחש בעקבות שריפת כמויות גדולות של עצים וחומרים נוספים.

על פי הערכות מומחים, כמות הזיהום הנפלטת לאוויר במהלך ערב ל"ג בעומר שקולה לפליטות של כ-70 אלף כלי רכב במשך שנה שלמה. ריכוזי המזהמים באוויר בלילה זה עשויים להיות גבוהים פי 4 עד פי 10 מהממוצע הרגיל. השריפה במדורות פולטת לאוויר 'חלקיקים נשימים' – חלקיקים זעירים שגודלם נע בין 2.5 ל-10 מיקרומטרים. בשל גודלם המזערי, חלקיקים אלו חודרים בקלות דרך מנגנוני ההגנה של מערכת הנשימה ומגיעים אל הריאות, שם הם עלולים להצטבר ולגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים.
שריפת חומרים סינתטיים – כמו פלסטיק, ניילון, עץ צבוע או מצופה לכה – גורמת לשחרור חומרים רעילים ומסרטנים לאוויר. ילדים, בשל מערכת חיסונית מתפתחת ודרכי נשימה צרות יותר, נחשבים לקבוצה הפגיעה ביותר להשפעות אלו.

הנזק המשוער מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של מדורות ל"ג בעומר מוערך בכ-43 מיליון שקלים מדי שנה – נתון שממחיש את הצורך הדחוף במדיניות מקיפה ומודעות ציבורית רחבה, שתעודד חלופות חגיגיות ובטוחות יותר לאדם ולסביבה.

הצעה לפעילות

מקורות ומידע נוסף
הנחיות בטיחות אש לל"ג בעומר, כבאות והצלה לישראל

 

 

קהילת בידינו

 

 

 

  Facebook  ​  YouTube  ​  Website  ​  Whatsapp  ​

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק