ב-21 באפריל מדי שנה מציינים ברחבי העולם את יום היצירתיות והחדשנות. מועד זה נבחר ע"י האומות המאוחדות, בשל היותו סמוך ליום הולדתו של לאונרדו דה וינצ'י, הממציא הדגול, שחל שישה
ימים לפני כן, ויום לפני יום כדור הארץ. היום צוין לראשונה בשנת 2002.
מטרתו לעורר חשיבה יצירתית המשלבת תחומי ידע שונים, ובכך לסייע לנו ליצור את העתיד שאליו אנו שואפים. יום זה נועד גם להדגיש את החשיבות הרבה של היצירתיות והחדשנות במציאת פתרונות לאתגרים שונים, כמו למשל שינוי האקלים.
בעידן שבו שינוי האקלים כבר אינו תרחיש עתידי אלא מציאות חיה, נדרשת מאיתנו לא רק תגובה – אלא פריצת דרך. המשבר הסביבתי אינו רק איום – הוא גם קריאה להזדמנות: לחשוב מחדש, לדמיין אחרת, וליצור פתרונות שעד לא מזמן נראו דמיוניים. חדשנות ויצירתיות הן המפתח
לעתיד שונה – כזה שנוכל לחיות בו.
יוזמות ופעולות ננקטות במקביל בשני מישורים מרכזיים: מיתון הנזק (מיטיגציה) והתאמה למציאות החדשה (אדפטציה). האחד עוסק בצמצום פליטת גזי החממה – המתרכז בעיקר בהפחתת התלות בדלקים מזהמים ושיפור יעילות תעשייתית. השני – באיך נסתגל לעולם משתנה: איך נתכנן ערים
חכמות שיכולות להתמודד עם הצפות? איך נגדל מזון בתנאי יובש קשים? איך נגן על עצמנו מפני תנודות קיצוניות במזג האוויר?
התשובות לשאלות הללו כבר מתחילות להירקם – והן נולדות מתוך סקרנות, יצירתיות, והרצון האנושי הבלתי מתפשר לבנות עתיד טוב יותר.
בהתמודדות עם שינוי האקלים, קיבוע פחמן הוא תהליך חיוני וקריטי להפחתת ההשפעות השליליות של עליית רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.
נעשים מאמצים למציאת דרכים להאיץ תהליכים תוך חתירה למטרה שאפתנית - קיבוע כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני – עשרה מיליארד טון בשנה – בכדי לבלום את התחממות כדור הארץ.
המחקרים בתחום זה עוסקים בכמה כיוונים חדשים ומבטיחים המבוססים על רעיון מרכזי: ניצול והאצה של תהליכים טבעיים שיש להם פוטנציאל לקדם את קיבוע הפחמן. כלומר, לקחת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ולקבור אותו לפרקי זמן ארוכים, מבלי לגרום נזק לסביבה.
כיוון אחד, מתמקד בהפיכת פחמן אורגני לסלע שנשאר באדמה, בדומה לצמחים מסוימים הפולטים מהשורש אל הקרקע מולקולה, שבשילוב עם חיידקים שונים, הופכת לסלע. תהליך זה מתרחש בטבע, אך לאט מאוד, והחוקרים מנסים למצוא דרכים להאיץ אותו משמעותית. כך יהפוך פחמן שנלקח
מהאטמוספירה לסלעי פחמן אורגני מינרלי שיישאר בקרקע אלפי שנים ולא יזיק לסביבה.
כיוון אחר, הינו השקעת חומר אורגני (כמו גזם חקלאי) בעומק קרקעית אגם בתנאים אנארוביים, שם החומר האורגני אינו מתפרק ולפיכך אינו משחרר פחמן לאטמוספירה. יוזמה בשם Rewind פועלת למחקר וקידום פעילות כזו בקרקעית
הים השחור ובאתרים שונים, כולל במעמקי הכנרת.
ישראל כמובילה עולמית בתחום קיבוע הפחמן
ישראל, עם המוחות היצירתיים והרוח היזמית המאפיינת אותה, נמצאת בעמדה מצוינת להוביל בתחום קיבוע הפחמן, עם פורום הכולל כ-300 חוקרות וחוקרים מכל מוסדות המחקר בישראל תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, העסקי והציבורי. הפורום מהווה דוגמה מצוינת לשילוב של מחקר
אקדמי מתקדם, יחד עם יזמות טכנולוגית ותמיכה ממשלתית, יצירת התעניינות בקרב חברות עסקיות והעלאת הנושא לראש סדר העדיפויות של העוסקים באקלים, וכל זאת כדי לפתח פתרונות יצירתיים לקיבוע פחמן.
דרכים יצירתיות וחדשניות נוספות להתמודדות עם השלכות שינוי האקלים באות לידי ביטוי בתחומים נוספים. כך למשל, בחקלאות - חקלאים מאמצים טכנולוגיות של חקלאות מדייקת, המאפשרות לצרוך פחות מים, לייצר מזון באופן יעיל יותר, וזאת, מבלי לכלות את
המשאבים. גם תחום השימוש באנרגיה נקייה ממשיך להתרחב ולהתייעל - כיום עיקר המאמץ מופנה לפיתוח פאנלים סולאריים יעילים יותר, טורבינות רוח בעיצוב חדשני, ופתרונות לאגירת אנרגיה שיכולים להאיר ערים שלמות.
חשיבה יצירתית יכולה להתבטא גם בטיפוח שיתוף פעולה בין ממשלות, עסקים, אקדמיה וחברה אזרחית, בניית חוסן קהילתי להתמודדות עם השפעות של שינוי אקלים (למשל באירועי מזג אוויר קיצוניים או מחסור במים) ובהשקת קמפיינים יצירתיים ותמריצים.
יום כדור הארץ (Earth Day) מצוין מדי שנה ב־22 באפריל ברחבי העולם, במטרה להגביר את המודעות לסוגיות סביבתיות ולהדגיש את הצורך הדחוף בהתמודדות עם משבר האקלים העולמי. בין הנושאים המרכזיים שנדונים ביום זה: התחממות גלובלית,
זיהום אוויר, השימוש הגובר בפלסטיק חד־פעמי ועוד.
הרעיון לציין את יום כדור הארץ נולד בעקבות אסון סביבתי בשנת 1969, כאשר שלושה מיליון גלונים של נפט דלפו מאתר קידוח מול חופי קליפורניה וגרמו למותם של כ־10,000 בעלי חיים ימיים, בהם עופות, דולפינים וכלבי ים. ביום כדור הארץ הראשון בשנת 1970, יצאו כ־20 מיליון
אמריקאים לרחובות במחאה ובקריאה לפעולה סביבתית, ודרשו טיפול בבעיות כמו זיהום, כריתת יערות, דליפות נפט והכחדת מינים. ההדים של אותו יום הובילו לחקיקת חוקים חשובים, ביניהם החוק לאוויר נקי, החוק לחינוך סביבתי והחוק להגנה על מינים בסכנת הכחדה. בהמשך, הפך
יום זה ליום בינלאומי רשמי.
בישראל, ארגון "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה – מרכז את הפעילויות לציון היום, בשיתוף פעולה עם "מגמה ירוקה", הפועלת לקידום אקטיביזם סביבתי. ברחבי הארץ מתקיימות יוזמות מגוונות של רשויות מקומיות, שמטרתן להעלות את המודעות לשמירה
על הטבע, חיסכון במשאבים, עידוד שימוש חוזר, וקיום אירועים ירוקים במרחבים הפתוחים.
מערכת החינוך בישראל נוטלת אף היא חלק ביום זה, תוך הקצאת שיעורים מיוחדים להעמקת ההבנה בנושאים סביבתיים כמו שינויי אקלים, אנרגיות מתחדשות והגנה על הסביבה.
פלטפורמת שיווק
