תרכובות PFAS, ובשמן המלא - Perfluorinated Alkyl Substances, פותחו על ידי התעשיה בשנות ה-50 של המאה הקודמת ותכונותיהן העיקריות הן עמידות תרמית גבוהה ודחיית שמן ומים. לכן, הם שולבו במגוון רחב של יישומים ובהם חומרים מעכבי בעירה, כגון, קצף לכיבוי
אש, ציפויים למחבתות וסירים, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל ועוד.
מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי תרכובות PFAS מצטברות בגוף האדם ועלולות לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול.
המסיסות הגבוהה של תרכובות PFAS במים, בשילוב יכולת ספיחה נמוכה של חומרים אלו לקרקע ולמסלע, גורמות לתרכובות PFAS להגיע למי התהום ולהתפשט במהירות, באופן העלול לזהם קידוחי הפקת מי שתייה סמוכים. ואכן, מזהמים מקבוצת PFAS נמצאו בשנים האחרונות ברחבי העולם במקורות
מים ובמערכות אספקת מי שתייה, מהם שותים מיליוני בני אדם.
קבוצת מזהמים זו מכונים 'כימיקלים נצחיים' בשל העובדה שהם יציבים מאוד בסביבה, כלומר, אינם נוטים להתפרק, נודדים למרחקים גדולים ממוקדי הזיהום ומצטברים ברקמות ביולוגיות בסביבה ובגוף האדם, ולכן פגיעתם נרחבת ומתמשכת.
לנוכח הסיכונים בחשיפה למזהמים אלה, רבים מהיצרנים והצרכנים המערביים הגדולים כבר נמנעים מיוזמתם משימוש במשפחת חומרים זאת בתהליכי הייצור, ובד בבד מקודמים עדכונים ברגולציות המתאימות. במרבית המדינות המערביות הוקמו במהלך שני העשורים האחרונים מנגנונים המבצעים
באופן שיטתי רישום כלל הכימיקלים, כולל תרכובות מקבוצת PFAS, אשר יש להגביל את השימוש בהם והערכת הסיכונים לגביהם וניהולם.
אמנת שטוקהולם (2004) עוסקת בהגבלת התפוצה של מזהמים אורגניים בלתי פריקים המצטברים ברקמות שומן, בקרקע, באוויר ובמים ויכולים לפגוע בבריאות הציבור, בבעלי חיים ובמקורות שתייה ומזון. בשל יכולתם של המזהמים האלה לנדוד למרחקים, הרחק ממקור
הזיהום, כוננה אמנה בין-לאומית להגבלתם. מטרת האמנה היא הגנה על בריאות הציבור והסביבה מפני נזקי החשיפה למזהמים אלו על ידי הגבלת הייצור, הסחר והשימוש בהם. עד היום אשררו את האמנה 186 מדינות ועיגנו את הוראותיה באסדרה מקומית לשם יישומה. האמנה מתעדכנת מעת לעת ומונה כיום שלושים וארבעה מזהמים.
ומה המצב בישראל? איסוף מידע על נוכחות תרכובות PFAS בישראל, שנערך במשותף ע"י משרד הבריאות, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, מצביע על נוכחותם של מזהמים אלו בקידוחי ניטור מי תהום, בקידוחים להפקת מי שתייה, בנחלים ובשפכי תעשייה.
ישראל חתומה על אמנת שטוקהולם וככלל עומדת בדרישות שנקבעו באמנה, אולם נדרשת אסדרה להגבלה ולאיסור של ייצור, סחר ושימוש במזהמים הנמנים באמנה. כדי לפעול לצמצום חשיפת הציבור למזהמים מסוג PFAS ולעודד שימוש בתחליפים מסוכנים פחות לאדם ולסביבה, הוקם צוות עבודה
הכולל את המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים. הצוות פועל לבניית תמונת מצב ולקידום צעדים לצמצום הסיכון. בנוסף, מתמקדות הפעולות המיידיות לצמצום החשיפה ל-PFAS בעדכון התקנים הישראלים והתאמתם לתקנים המתקדמים בעולם ולדרישות הסביבתיות, ובהגבלת שימוש
במזהמים אורגנים בלתי פריקים.
הצעה לפעילות בנושא זיהום מים
מקורות ומידע נוסף | 
פלטפורמת שיווק
