יום המדע הישראלי הוא אירוע המתקיים כל שנה בחסות ובשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומטרתו לקרב את המדע לילדים ומבוגרים בכל מדינת ישראל.
יום זה מצוין לרוב בחודש מרץ, סמוך לתאריך 14.3 שהוא יום הולדתו של אלברט איינשטיין וגם מוכר כיום הפאי בשל הדמיון למספר פאי (π) בקירוב 3.14 - וזאת, בשונה מיום המדע העולמי ( World Science Day)
המצוין בחודש נובמבר.
בישראל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פועל לקידום מחקר יישומי באקדמיה ומכוני המחקר, באמצעות מימון מחקרים בעיקר בתחומים: בריאות ורפואה, היערכות לשינוי אקלים ובינה מלאכותית. מהלך זה עשוי לתרום ליכולתה התחרותית של מדינת ישראל ולמקם אותה
בחזית הידע והמחקר העולמי בתחומים אלו. כחלק מיוזמה זו, הוקמו בישראל בשנים האחרונות מרכזי חדשנות אזוריים במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים. מרכזים אלו יתמקדו בתחומי הייטק תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגרוטק), מזון (פודטק), אנרגיה
מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת'טק).
חשיבותו ומרכזיותו של המדע בחיינו המדע משמש כבסיס להבנת העולם שסביבנו ולפיתוח טכנולוגיות ופתרונות במגוון נושאים החל ממחלות ועד לשימור הסביבה, במטרה לשפר את איכות חיינו. המועצה הבינלאומית למדע ( International Science Council) פועלת לאיחוד העולם באמצעות מדע, תוך רתימת השפה האוניברסלית של המדע כדי לקדם ידע מדעי ויצירת שיתופי פעולה של מומחיות מדעית לגיבוש פתרונות ודרכי פעולה במטרה להשפיע
בנושאים בעלי דאגה מרכזית לחברה ולסביבה, בתחומי מדעי הטבע, החברה והרוח.
מדע ומחקר בתחום שינוי האקלים למדע תפקיד מכריע בהבנה, תיעוד וטיפול בשינוי האקלים - המדע משמש כבסיס להבנת האינטראקציות המורכבות המניעות את שינוי האקלים ומספק תובנות חיוניות לפיתוח מדיניות, טכנולוגיות ואסטרטגיות לצמצום השפעותיו. שיתופי פעולה בין מדענים, קובעי מדיניות, עסקים וקהילות
חיוניים להתמודדות יעילה עם שינויי האקלים ולבניית עתיד בר קיימא.
מחקר אקלים: באמצעות מחקר וניתוח נתונים, כולל דפוסי טמפרטורה, ריכוז גזי חממה, עליית פני הים ואירועי מזג אוויר קיצוניים, מדענים יכולים לעקוב אחר שינויים במערכת האקלים לאורך זמן ולזהות מגמות הקשורות לשינויי אקלים. מודלים של אקלים: מדענים משתמשים במודלים ממוחשבים מורכבים כדי לדמות את האקלים של כדור הארץ ולחזות תרחישי אקלים עתידיים בהתבסס על מסלולי פליטות שונים. מודלים אלה מסייעים לקובעי מדיניות, לחוקרים ולציבור להבין את ההשפעות הפוטנציאליות
של שינויי האקלים ולפתח אסטרטגיות למתן את השפעותיו. פליטת גזי חממה: המדע מספק את הבסיס להבנת התפקיד של גזי חממה, כמו פחמן דו חמצני ומתאן, בהנעת שינויי אקלים. מדענים מודדים ומנטרים את ריכוזי גזי החממה באטמוספירה כדי להעריך את השפעתם על מערכת האקלים של כדור הארץ. אסטרטגיות הפחתה והסתגלות: המדע פועל לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, אמצעי התייעלות אנרגטית, לכידה ואחסון פחמן ופתרונות אחרים שיסייעו בהפחתת שינויי האקלים על מנת לספק אסטרטגיות של הפחתה והסתגלות.
השקעות במחקר בתחום שינוי האקלים הולכות ומתרבות, כאשר מדינות רבות וארגונים בינלאומיים מכירים בצורך הדחוף לפתח פתרונות להקטנת השפעותיו והתמודדות עמו. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הפרסומים האקדמיים שעוסקים בשינוי אקלים, עם התמקדות בתחומים חדשים
כמו טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת והנדסת אקלים. השיח על שינוי אקלים מתעצם, עם מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר המובילים פרויקטים חדשניים, ומשקיעים בפיתוח טכנולוגיות ירוקות שמיועדות להתמודד עם האתגרים הסביבתיים. תובנות אלו מדגישות את חשיבות המחקר השוטף
והקולקטיבי במאבק בשינוי האקלים והשפעותיו על עתידנו.
הצעה לפעילות מזג אוויר קיצוני ושינוי אקלים - מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי העוסק בכלים בהם המדע משתמש בשביל להבין איך ישתנו אירועי מזג אוויר קיצוני בעתיד ומהי הוודאות שאירועים כאלו ילכו ויגברו ככל שהטממפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות. ודאות בתחזיות ההתחממות - מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי העוסק במורכבות
בחיזוי הטמפרטורה העתידית וכיצד חוקרי אקלים מתמודדים עם אי ודאות במערכות האקלים.
מקורות ומידע נוסף | 
פלטפורמת שיווק
