|
זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר מתווספים חומרים כימיים וביולוגיים, שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או לחילופין, שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה. זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום שמקורו בתופעות טבע (התפרצויות הר געש, שריפות טבעיות ועוד), וזיהום אנתרופוגני - מעשה ידי אדם, בשל שריפת דלק מאובנים, חומרי הדברה בחקלאות ועוד.
המילה "זיהום" משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים, במידה זו או אחרת, לחי ולצומח.
בישראל, בשנת 2023 נרשמו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל כתוצאה מזיהום אוויר – מספר גבוה פי שנים מההערכות הקודמות. כך עולה מהערכות בכירי משרד הבריאות עבור המשרד להגנת הסביבה בהתבסס על סטנדרטים של ארגון הבריאות העולמי, המגדירים רמות סיכון
מחשיפה למזהמים כגון חלקיקים עדינים (PM2.5), חנקן דו-חמצני ואוזון. זיהום אוויר גורם לתמותה המוגדת כמוות מוקדם - מוות המתרחש לפני הגיל החזוי לאדם על פי רמת הסיכון לתמותה טבעית בקרב האוכלוסייה הרלוונטית, בחלוקה לקבוצות גיל ומין. מקובל להתייחס למקרי
מוות מוקדם ככאלו אשר ניתן היה למנוע אותם, אילו גורם הסיכון לא היה קיים.
נתוני תמותה מוקדמת ממחישים את ההשפעה הכבדה של זיהום האוויר על בריאות הציבור ועל הכלכלה הישראלית.
קיימים מספר גורמים לתמותה המוקדמת הגבוהה יחסית בישראל: אי העמידה ביעדי צמצום פליטות גזי חממה המזהמים את האוויר. בשל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, האוכלוסייה בה חשופה להסעת אבק מדברי ולריכוזים גבוהים של חלקיקים לאורך מרבית ימות השנה. קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות בישראל תורמים לריכוזים גבוהים של אוזון. ענף הפסולת, המתאפיין בשריפות פיראטיות ברחבי הארץ וביהודה ושומרון, סובל מתת-פיקוח חמור.
תנאים אלו, המשפיעים על הרכבו הטבעי של האוויר בישראל, מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים יותר לעומת מדינות אחרות על מנת לצמצם ככל שניתן את ההשפעות השליליות של זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה. |
ומה בארצות הברית? לאורך השנים, כמות פליטת גזי החממה בארה"ב היא הגדולה ביותר ביחס לשאר מדינות העולם. בשנת 2024, השנה החמה ביותר בכדור הארץ מאז תחילת המדידות, חוותה ארה"ב לא פחות מ-27 אסונות טבע שגרמו נזק של יותר ממיליארד דולר, בהשוואה לשלושה אסונות בלבד ב-1980.
למרות הסכנה לבריאות האדם ולסביבה עקב זיהום האוויר, ולמרות הקונצנזוס בקרב מדענים בנוגע לקשר בין כמות גזי החממה באטמוספרה לבין תופעות שינוי האקלים - התחממות גלובלית ואירועי מזג אוויר קיצון - מרגע שנבחר, הצהיר הנשיא טראמפ כי בכוונתו לשחרר את הדומיננטיות
האנרגטית מכבליה ולהקל ברגולציה על תאגידי האנרגיה ועל השימוש בדלקי מאובנים, וכל זאת במטרה להפחית את יוקר המחיה. הלכה למעשה, מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן הוא הקפיא תקצוב של תוכניות למען האקלים והסביבה שאושרו בקונגרס, הורה על פיטורי מדענים ומחלקות
בממשל העוסקים בנושאים אלה, וקיצץ בסיוע הפדרלי למטרת מעבר מדלקי מאובנים למקורות אנרגיה מתחדשים - שמש, רוח, מים.
יתר על כן, ראש הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA), הציג בשבוע שעבר תכנית חדשה שכוללת ביטול או כתיבה מחדש של כללי מדיניות, שהם עמוד השדרה של ההגנה הסביבתית בארה"ב, שרובם
נוגעים במישרין למניעת זיהום אוויר או מים. להלן כמה סעיפים עיקריים בתוכנית: ביטול המגבלות על פליטת פחמן דו-חמצני ממפעלים. כיום דורשת הסוכנות ממפעלים לחתוך את פליטת המזהמים ב-90% עד 2039. הגדרה מחדש של תקנים לפליטת מזהמים מכלי רכב. התקנים הקיימים תוכננו באופן שיבטיח כי עד 2032 מרבית המכוניות והמשאיות הקלות שיימכרו בארה"ב יהיו חשמליות או היברידיות. ביטול המגבלות על מפעלים בנוגע לפליטת כספית, רעלן שעלול לגרום נזק התפתחותי ולשיבושים במערכת העצבים, ובנוגע לפליטת פיח. עד כה היעד להפחתה של פליטות כספית מתחנות כוח מונעות בפחם היה עד 70%. ביטול כלל "השכן הטוב", הדורש מהמדינות לטפל בזיהום הנישא ברוח למדינות אחרות. הפחתה משמעותית בהגדרת "העלות החברתית של פחמן דו-חמצני". נתון זה משחק תפקיד מרכזי בקביעת הרווחים והעלויות של תעשיות שונות בעת הטלת רגולציה סביבתית. כוונה לבטל חוות דעת משפטית של הסוכנות להגנת הסביבה מ-2009 ולפיה פליטת גזי החממה היא סכנה לבריאות הציבור. מהלך שכזה יהפוך כל ניסיון לרסן את הזיהום מכלי רכב, מפעלים, תחנות כוח ובארות נפט וגז לכמעט חסר סיכוי.
שתדלני תעשיית הרכב, הנפט, הגז והכימיקלים בירכו כצפוי על התוכנית, ואליהם הצטרפו גם קבוצות ששמו להן למטרה להכחיש את משבר האקלים ואת המדע שמאחוריו.
מקורות ומידע נוסף |
יום היערות הבינלאומי מצוין מידי שנה ב 21 במרץ. יום זה הוכרז על ידי האו"ם מתוך הכרה בינלאומית בחשיבותם של היערות והעצים במסגרת המאבק בהתחממות הגלובלית למען איכות הסביבה. היום מוקדש
להעלאת המודעות לחשיבותם של כל סוגי היער והחורש ולעידוד פעילויות הקשורות לעצים וייעור ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית, כגון נטיעת עצים. לקיומם של עצים במרחב הציבורי והטבעי תרומה רבה בצמצום תופעות שינוי אקלים: עצים מסייעים בהפחתת הטמפרטורה בסביבתם בעיקר בימי הקיץ, בקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה בתהליך הפוטוסנטיזה, בשימור קרקעות ומניעת מידבור, ובספיגת אבק ותרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום ועופרת. למרות תרומתם האדירה של היערות והעצים, מאז תחילת תקופת המהפכה המתועשת הושמדו כ-50% מהשטחים המיוערים על פני כדור הארץ. זהו אמנם פרק זמן זניח ביחס לגילו המוערך של כדור הארץ, אולם הנזק שהספיק האדם לגרום ליערות בתקופה זו הוא עצום. לפגיעה ביערות ולהתמעטות השטחים המיוערים המשמשים כסביבת חיים למינים רבים של יצורים חיים על פני כדור הארץ יש השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת וקשר הדוק לשני אתגרים חסרי תקדים נוספים העומדים בפני האנושות: משבר האקלים וההכחדה השישית – ההיעלמות המאסיבית של
אוכלוסיות ומינים של חיות בר.
הצעה לפעילות |
יום המים העולמי, נקבע בשנת 1993 על פי החלטה של האו"ם, ומצוין מאז מדי שנה ב-22 במרץ. יום זה עוסק בעיקרו בחשיבות החיסכון במים. בכל שנה מוקדש היום לנושא אחר הקשור במים, לדוגמה: הקשר בין
אנרגיה למים, הערכת מים מעבר למחירם ועוד.
יום המים העולמי לשנת 2025 מתמקד בשימור קרחונים, תוך שימת דגש על הצורך בפעולה גלובלית לניהול מי הפשרת הקרחונים באופן בר קיימא ולהפחתת פליטות, תוך הבטחת משאבי מים חיוניים לעתיד. הקרחונים מפשירים במהירות, משבשים את זרמי מי האוקיינוסים
ומשפיעים על מיליונים באמצעות שיטפונות, בצורת ועליית מפלס הים. הפחתת שינוי האקלים וצמצום אובדן הקרחונים חיונית להגנה על קהילות ומערכות אקולוגיות. |
אחת התוצאות החמורות ביותר של שינוי אקלים הוא מחסור במים הנגרם בשל שינוי במשטר המשקעים (ירידה בכמות שלהם ובתדירות הופעתם), כמו גם בעליית הטמפרטורה העולמית (המביאה להגברת קצב אידוי המים). ניהול לא נכון של משק המים שהינו משאב סופי, שאין לו תחליף, מסכן
את עצם קיום החיים על פני כדור הארץ. מחסור במים מביא לעלייה בתדירות אירועי בצורת הפוגעים באופן ישיר בגידולי חקלאות: צמחים וחיות משק - המהווים מקור מזון עבור האנושות. נהרות ונחלים הנם אחד הביטויים של בתי גידול מימיים - אזורים שמוצפים במים כל השנה או באופן עונתי. בתי גידול אלו בעלי חשיבות אקולוגית רבה בעיצוב הרכב החי והצומח בתוכם ובסביבתם, ולרווחתו של האדם – היום ובעתיד.
מי נהרות צלולים הינם קריטיים עבור בני האדם וכדור הארץ, החל מאספקת מים מתוקים לשתייה ולהשקייה ותמיכה במגוון הביולוגי ועד לוויסות האקלים ושמירה על מסורות תרבותיות. אולם, נהרות ברחבי העולם נמצאים בסיכון בשל זיהום מפעילות אנושית בכלל ובשל שינוי אקלים
בפרט. כאשר נהרות נמצאים בסיכון, כך גם העתיד הקולקטיבי שלנו.
היום הבינלאומי לפעולה למען הנהרות ( International Day of Action for Rivers) מצוין כל שנה ב 14.3 במטרה להדגיש את הערך הרב של הנהרות בעולמנו
מתוך שאיפה להגביר את המודעות הציבורית לשמירה על ניקיון המים בהם ולעודד ניהול משופר של כל הנהרות ברחבי העולם. השנה, הנושא המרכז הינו "הנהרות שלנו, העתיד שלנו" - להדגשת תפקידם של נהרות לתמיכה בבריאות כל החיים על פני כדור הארץ.
ומה המצב בישראל? ישראל מאופיינת במחסור תמידי במים, ומספר הנהרות העוברים בה, כגון, הירדן והירמוך, הוא קטן ביותר, לעומת כ-800 נחלים ויובלים ברחבי הארץ.
נחלים, הם עורק חיים חיוני במרחב הטבעי והעירוני בישראל, המהווים מערכות אקולוגיות ייחודיות עבור מגוון צומח ובעלי חיים התלויים באיכות המים. רוב נחלי האיתן של ישראל נמצאים בצפון הארץ (לרבות רמת הגולן ועמק החולה) ולאורך מישור החוף והשרון, ונחלי האכזב בשאר
חלקי הארץ. רובם המוחלט של הנחלים זורם בכיוון מזרח-מערב או מערב-מזרח ואילו מספר מצומצם של נחלים זורם בכיוון צפון-דרום ולהפך. מי הגשמים היורדים בישראל מתנקזים דרך הנחלים לכנרת ולים המלח במזרח, לים התיכון במערב ולים סוף בדרום.
איכות המים בנחלים נמצאת תחת איום בלתי פוסק, ולעיתים טבילה בהם גובלת בסכנה בריאותית חמורה. בשנים האחרונות התרבו התקלות במערכות הולכת השפכים ובצנרת ההולכה של מערכות הביוב, וכתוצאה מכך שפכים רבים הגיעו לנחלים. אי פיקוח ואכיפה על צינורות הביוב הוביל לכך שהמערכות
במצב רעוע ומיושן, אינן אטומות ודולפות. מול אלפי התקלות, כמות האכיפה היא מזערית וחסרת כל השפעה ואינה מונעת או מרתיעה את האחראים לתשתיות אלו לתקנן או לשדרגן. הזרמת מי קולחין לנחלים גורמת לפגיעה חמורה בתפקוד המערכת האקולוגית, במגוון המינים התלויים באיכות
המים ובמאמצי השיקום של נחלים. הם משנים את הרכב המים כיוון שהם מכילים מתכות, שמנים, שאריות של תרופות וחומרי הדברה, אשר גורמים לפגיעה בצומח ובחי בנחלים. בנוסף, הן מסכנות גם את בריאות הציבור, מזהמות את משאב המים ופוגעות באתרי הפנאי והנופש.
נקיטה בתוכנית אסטרטגית ברורה למניעת זיהום מי הנחלים, קידום הצעת חוק המים, הקמת יחידה ארצית להגנה על המים והנחלים ושינוי תקנות מי הקולחין הינם צעדים הכרחיים לשיקום הנחלים בישראל לטובת הטבע, לטובת הציבור ולמען הדורות הבאים.
הצעה לפעילות
|
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק
