הניוזלטר הקרוב שונה מהרגיל, הוא מחולק לארבעה חלקים (כל שבוע ישלח ניוזלטר חדש) בהם נעמיק בסיפור מקרה של מנופאוזה מוקדמת. זה נושא רחב שמזמין דיון מעמיק בהיבטים שונים: סוגיות אתיות שעולות מתוך חשד במנופאוזה מוקדמת, הבנה של התהליך האנרגטי, בניית אבחנה סופית ועקרונות עבודה ויחסי מטפל-מטופל המצריכים תשומת לב ייחודית במצבים אלה.
מוזמנים להצטרף למסע איתנו ולהעשיר את הידע אודות גיל המעבר ואתגריו.
למי מכם שרוצה להצטרף למסע השלם לעבר הקיסרות – ב-7 למאי יפתח סמינר שלם ומקיף בנושא גיל המעבר.
מרים וענת.
קראיה מהנה!
חלק א' – תשאול וחשדות ראשוניים
תאריך לידה: 28.1.81, בת 41, בעלת בית קפה/ בר בתל אביב.
- ילדה אחת בת 2 בהורות משותפת. היריון טבעי. עשתה שימור פוריות בגיל 35 שהניב 2 ביציות קפואות, ניסתה להשתמש בהן בגיל 38 ללא הצלחה. בסוף נקלטה טבעי בגיל 38 וחצי.
- כבר בטלפון שואלת אם זה יהיה תהליך ארוך, כי היא לא רואה את עצמה מגיעה לטיפול לאורך זמן.
תלונה עיקרית: מחלות נשימה חוזרות ונשנות בחצי שנה האחרונה, כל מחלה נמשכת כשבוע (חום, שיעול, כאבים בחזה, כאבים בכל הגוף). ב- 3 שבועות האחרונים תחושת ליחה בחזה שלא נפתרת. בחודשיים האחרונים, בעקבות שיעול רב, שכמה
וכתף ימין כואבים ויש הגבלה בתנועה. לפעמים צריכה לקחת נוגדי כאב בלילות.
תלונה משנית: כאבי ראש, בחצי שנה האחרונה יותר מתמיד. סובלת מכאבי ראש כל החיים בגלל נעילת לסתות. בנוסף, פריחה לא ברורה באזור החזה (מגרדת, בא והולכת).
אני שואלת: יש עוד משהו שתרצי שנטפל בו? היא עונה: לא. סה"כ, ביחס לשנה האחרונה אני ממש בסדר (הטיפול שלנו החל כ-10 חודשים לאחר תחילת המלחמה).
המטופלת קצרה במילים, ואנחנו עוברות לתשאול:
עיכול – לא משהו, נפיחות, גזים, יציאות כל יום, מעט רכות.
שינה – הילדה עוד מתעוררת ומעירה אותה וקשה להירדם חזרה.
אנרגיה – די ירודה, עייפות בבוקר בעיקר, קשה להתחיל את היום.
בדיקות דם – אנמית. נטייה לאורך השנים. לא לוקחת כלום כי זה מחמיר את הרגישות בבטן.
סוכר – 102. עלייה משמעותית מבדיקות לפניי שנה.
מצב רוח – אבא נפטר לפניי שנה. שנה של מלחמה. התמודדות עם עסק במלחמה - עצבנות, חוסר סבלנות, התפרצויות, גם קצת דכדוך. לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג, התחילה לפניי כ-10 שנים בעקבות טיפול רגשי שהציף טראומה מהילדות .
היא מוסיפה ואומרת: אני מחכה שהווסת תגיע סוף סוף, ואז העצבים קצת יירגעו. למה סוף – סוף, אני שואלת. כי מתחילת המלחמה לא קיבלתי, אבל אני מכירה את עצמי, בתקופות של מתח וחרדה המחזור נעלם.
אני שואלת, ולפניי השנה הזאת, המחזור היה סדיר?
היא עונה: מאז הלידה הוא לא ממש סדיר, אבל לשמחתי הוא הרבה פחות כואב. היא מוציאה אפליקציה ומראה לי – ניכר בלגן, ווסת גם מקדימה, גם מאחרת.
אני שואלת, אצל גניקולוג היית בשנים האחרונות? כן. לפניי חודשיים, הוא בדק ואמר שהכל נראה בסדר ושלח אותי לעשות פרופיל הורמונלי בין היום ה-3-5 של הווסת. אבל הווסת עוד לא הגיעה.
בנקודה הזאת עולה בי תחושה שמדובר במנופאוזה מוקדמת לא מאובחנת, ולא מטופלת.
אני ממקדת את השאלות שלי כדי להבין עוד קצת:
איך את עם חום / קור? חם לי בטרוף כל הזמן.
מזיעה גם? כן היא עונה. ממש. גם בלילה. זה מעיר אותי משינה, ואני לא נרדמת אח"כ.
אני ממש רוצה להמשיך ולשאול עוד דברים שקשורים לגניקולוגיה (בגלל החשד שעלה בי) אבל היא הגיעה לטיפול במערכת החיסון וגם לתהליך קצר (כך אמרה כבר בשיחת טלפון), אז אני מחליטה להתאפק ורק מציינת בפניה
שאולי שבוע הבא אשאל עוד כמה שאלות לפי התקדמות המצב.
תזונה –מקפידה על הרבה ירקות, פירות, אבוקדו, טחינה, סלטים, דגים (לא אוכלת חלבון מן החי "מעצלנות" להתעסק עם זה).
אורך חיים – פיאלטיס, 3 פעמים בשבוע הולכת לישון סביב 2 בלילה, דואגת להיות עם חברות, רוקדת ועושה קרמיקה עבור עצמה. ללא תוספים או תרופות. אין רקע של מחלות או ניתוחים.
דופק: מחמם אמצעי בעודף משמעותי - טחול וכבד. כל עמדות היאנגיות בעודף. מחמם עליון מתגלגל. מחמם תחתון חלש.
לשון: רעד ניכר, נקודות אדומות, חיפוי לבן עבה.
בטיפול הראשון אני מתמקדת בתלונה העיקרית של המטופלת - ליחה בחזה וכאב בשכמה. עדיין לא כותבת בתיק האישי אבחנה סופית.
מטרת הטיפול: הנעה של צ'י הכבד, פתיחה של המחמם העליון וחיזוק הכליות.
טיפולLIV13 + 14 + LU1 + 6 -
בסוף הטיפול אני ממליצה על שינוי תזונתי קל – להשתדל לאכול רק ירקות מבושלים ולא טריים ולהוסיף לתפריט ציר של עצמות עוף.
שהיא עומדת בפתח הדלת ליציאה אני מוסיפה עוד דבר אחד לשיעורי בית:
"תשאלי את אמא שלך מתי הפסיק לה המחזור החודשי." היא מחייכת ואומרת: קצת הלחצת אותי עם השאלה הזאת....וברגע הזה אני כבר מצטערת שאמרתי את מה שאמרתי!
המשך יבוא...
סיכום חלק א':
הסוגיה הראשונה שרצינו להעלות דרך מקרה זה - זיהוי סימנים מחשידים בטרום גיל המעבר ומנופאוזה, בפרט בגילאים מתחת ל-45, ומה בכלל לנו ולזה?
חשוב להכיר בעובדה כי נשים רבות נופלות בין הכיסאות בכל מה שקשור באבחון טרום גיל המעבר, בפרט במצב בו מעורבת מנופאוזה מוקדמת (לפני גיל 45), גם רופאי משפחה ורופאי נשים מפספסים אבחנה זאת במקרים רבים.
הנה חלק מהסיבות:
פלטפורמת שיווק