העלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עקב פליטות גזי החממה מביאה להפשרה מוגברת של קרחונים, בין היתר באזור גרינלנד. קיים חשש גדול שמים מתוקים מהפשרת הקרחונים ימהלו יתר על המידה את המים המלוחים שמגיעים מקו המשווה באמצעות זרם הגולף, יפחיתו את הצפיפות שלהם ויאטו את הקצב שבו הם שוקעים למעמקי הים. כתוצאה מכך, זרימת ה-AMOC כולו תואט ותשפיע על הטמפרטורה ועל משטר הגשמים במקומות שונים בעולם.

מחקר שבדק האם זרמי ה-AMOC נחלשו ביחס לעבר, אסף נתונים על התקופה שבין שנת 400 לספירה לימינו, באמצעות עדויות עקיפות המלמדות על עוצמת הזרימה ובאמצעות עדויות שניתן ללמוד מהן על דפוסי הטמפרטורה באוקיינוס האטלנטי. במחקר נמצא שעוצמת זרמי ה-AMOC כיום היא הנמוכה ביותר באלף השנים האחרונות, אם כי עדיין ישנה אי-ודאות רבה לגבי המגמות ארוכות הטווח של זרמים אלו. 

מחקר נוסף, הצביע על מגמה דומה. לטענת החוקרים, קריסת "המסוע הימי" עלולה להתרחש בכל עת בין 2025 ל-2095 - הרבה יותר מוקדם מהתחזיות הקודמות ולגרום לכאוס אקלימי בכל העולם - התחממות מוגברת באזורים הטרופיים וסערות עוצמתיות באזור צפון האוקיינוס האטלנטי. ממצאי המחקר מדגישים עוד יותר את החשיבות של הפחתה מוקדמת ככל הניתן של פליטת גזי חממה מזהמים ברמה העולמית.

האם שינויי האקלים משנים את הזרמים באוקיינוסים? - דוידסון אונליין, יולי 2021.

תחזית קודרת: "המסוע הימי" יקרוס כבר באמצע המאה - ynet, אוגוסט 2023.

האם משבר האקלים יכבה את זרם הגולף החזק? - הידען, יולי 2024.

חם, חם יותר, קפוא - זווית, ינואר 2022.

מקום לדאגה: מדענים גילו סימנים לקריסת "המסוע הימי" - ynet, פברואר 2024. 

התמונה הכללית של שנת 2024 כפי שפורסמה ע"י גדעון בכר, שגריר ישראל לנושא שינוי אקלים מטעם משרד החוץ, מעידה על המשך החמרת משבר האקלים הבא לידי ביטוי ברחבי העולם, ובכלל זה גם בישראל. רמות דו-תחמוצת הפחמן (CO₂) הגיעו ל-423 חלקים למיליון (ppm), ורמות המתאן עברו את ה-1,915 חלקים למיליארד (ppb)—הגבוהות ביותר בהיסטוריה האנושית. 

נראה כי האנושות אינה נוקטת בצעדים משמעותיים דיים הנדרשים לעצירת המשבר. דו"חות של הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) מצביעים כי הפעולות הננקטות לא מספקות את ההפחתות הנדרשות להשגת מטרות הסכם פריז - במקום הפחתה של 43% בפליטות עד 2030, המדיניות הנוכחית תביא להפחתה של 26% בלבד. לכך, יש השלכות ניכרות בשטח:

התחממות גלובלית - שנת 2024 היא השנה החמה ביותר שנרשמה, עם טמפרטורות פני השטח הגלובליות שעברו לראשונה את רף ה- 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם-תעשייתיות שנקבע בהסכם פריז.

התחממות האוקיינוסים ועליית מפלס פני הים - טמפרטורות פני שטח האוקיינוס הגיעו לשיאים חדשים בשנת 2024, וקצב עליית מפלס הים (בשל התמוססות הקרחונים והתרחבות תרמית של המים) הוכפל באזורים מסוימים בהשוואה ל- 1993, עם השלכות הרסניות לאזורים חופיים ולמדינות איים קטנות.

הסלמה בתדירות ובעוצמת אירועי מזג אוויר קיצון - גלי חום ממושכים ועזים נרשמו באירופה, בארה"ב ובאסיה, ושברו שיאי טמפרטורה מקומיים. שיטפונות קטלניים היכו באירופה ובאסיה הדרומית ובאפריקה, והובילו למיליוני עקורים, ולנזקים משמעותיים בתשתיות ואף גרמו למאות הרוגים. שריפות יער שוברות שיאים פשטו באזורים בצפון אמריקה, במזרח הים התיכון ובאוסטרליה, עם נזקים כלכליים גלובליים שעברו את ה-150 מיליארד דולר . מספר הציקלונים הטרופיים התעצם בשל העלייה בטמפרטורת האוקיינוס, וגרמו להרס נרחב.

על פי השירות המטאורולוגי של ישראל, שנת 2024 הייתה השנה השנייה החמה ביותר שנרשמה במדינה. הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-1.7°C  מעל הממוצע של 30 השנים האחרונות (1991–2020), כאשר הקיץ האחרון היה החם ביותר מאז החלו המדידות והיה חם ב- 2 מעלות מעל הממוצע. גם עומסי החום בקיץ 2024 היו הכבדים ביותר שנרשמו עד כה. גלי חום ממושכים ועזים הפריעו לחיים היומיומיים, העלו את הביקוש לחשמל והחמירו את הסיכונים לבריאות הציבור.

עוצמות גשם חסרות תקדים גרמו להצפות בחוף הצפוני וגרמו לנזקים לקרקעות חקלאיות, בערים ולתשתיות. במקביל להצפות, בצפון הארץ ארעו דפוסים לא סדירים של גשם, עם משקעים נמוכים מהממוצע, מה שמגביר את החשש ממחסור במים והשפעתו על החקלאות.

לפי הצהרת רשות המים - חורף 2024 הוא היבש ביותר בישראל במאה השנים האחרונות, לצד חורף 2009. לפי השירות המטאורולוגי, ינואר 2025 היה השחון ביותר בצפון הארץ בעשורים האחרונים - ברמת הגולן, אצבע הגליל והגליל העליון, אזורים שהם בדרך כלל הגשומים ביותר, ירדו מילימטרים מעטים של גשם, אם בכלל. מזה שנים, שבחודש ינואר לא נרשמה גאות ממשית בנחלי ישראל – והתופעה הזו בימים אלו מעידה על היובש הקיצוני.  ברשות המים מעריכים כי אם לא יחול שינוי ממשי בכמויות המשקעים בישראל, עד סוף שנת 2025 יתקרב מפלס הכנרת לקו האדום התחתון (213– מטר) כפי שקרה לפני חמש שנים. 

ירידת המפלס הצפויה נובעת לא רק ממיעוט המשקעים אלא גם מהצורך להוסיף ולספק לירדן את כמות המים השנתית המגיעה לה (100 מיליון מטרים מעוקבים), וכן לספק מים לצרכים חקלאיים וליישובי אגן הכנרת. גורם נוסף לירידה הצפויה במפלס הכינרת הוא עיכובים בהקמתם ובהפעלתם של שני מתקני התפלה גדולים באזור אשדוד וראשון לציון. הפעלתם בזמן היתה יכולה לצמצם את היקף שאיבת המים מהכנרת. 

היעדר גשמים מורגש גם במדינות אחרות השוכנות בקווי רוחב דומים לאלו של ישראל משני צידי הכדור, ובהן ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה, קליפורניה ודרום אפריקה. לדעת כל המומחים, החורף החריג קשור לשינוי האקלים, שגורם בין היתר לשינויים בדפוסי המשקעים. 

למרות יישום מדיניות איטי, האנרגיה המתחדשת התפשטה באופן משמעותי ב-2024. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) דיווחה כי אנרגיה מתחדשת מהווה כעת 39% מייצור החשמל הגלובלי, עם התקנות שיא של אנרגיית שמש ורוח באירופה, סין וארה"ב, ומכירות רכבים חשמליים גלובליות עברו את רף ה-12 מיליון יחידות, מה שמעיד על התקדמות בתחום מעבר התחבורה לרכבים חשמליים. הצפי הוא כי השימוש בדלקים מאובנים יגיע לשיא עד 2030, ולאחר מכן תחל ירידה ככל שההשקעות באנרגיה נקייה יגברו. 

בנוסף, טכנולוגיות אגירת אנרגיה התפשטו ברחבי העולם, עם עלייה של פי ארבעה בקיבולת אגירת הסוללות ב-2024 לעומת 2020. 

שנת 2024 מדגישה את הדחיפות שבהתמודדות עם שינוי האקלים בקנה מידה גלובלי. בעוד שהושגו הישגים בתחום האנרגיה המתחדשת והחידושים הטכנולוגיים, הרי שהישגים אלו אינם מספיקים כדי להפסיק את העלייה המסוכנת ברמות גזי החממה ואירועי מזג האוויר הקיצוניים. יש לנקוט בפעולה החלטית להפחתת פליטות, להגן על קהילות פגיעות ולהבטיח עתיד בר קיימא לכלל האנושות על כדור הארץ:

בצורת: סוגים, השפעות ודרכי התמודדות - לקט פעילויות לתלמידים

רשות המים: החורף הנוכחי הוא היבש ביותר במאה השנים האחרונות, לצד חורף 2009 - הארץ, פברואר  2025.