השבוע נחגוג את חג ט"ו בשבט - חג האילנות. 

לעצים תועלות רבות: עץ אחד ממוצע מייצר 700 ק"ג חמצן, קולט 20 טון פחמן דו-חמצני, סופג כ- 20 ק"ג אבק בשנה, מסנן ומטהר כ- 100,000 מ"ק אוויר מזוהם בשנה. עץ אחד מסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות, בולם רעשים ומפחית את עוצמת הרעש הוא מעלה את ערכו הכלכלי של נכס סמוך. שורשי העץ עשויים למתן השפעות של רעידות אדמה, צמרת העץ משמשת בית גידול למינים רבים והעץ מהווה פינת טבע לתושבי העיר
(מקור: תרומת העצים לסביבה במספרים, קק"ל).

עצים ויערות הם מאגרים של פחמן, והם קולטים ומאחסנים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. בתהליך הפוטוסינתזה הצמחים מפרקים את הפד"ח והופכים אותו לסוכר המשמש כאנרגיה לחילוף החומרים שלו, לצמיחה, פריחה, פירות וכדומה בתהליך המכונה קיבוע פחמן. כשהעצים מתים הם נרקבים ומתפרקים וחלק מהפחמן משתחרר חזרה לסביבה, כך גם במקרה של שריפה. עלים וענפים שנערמים על הקרקע תורמים להצטברות פחמן בקרקע.

בזכות העצים פחות פחמן דו-חמצני נמצא באטמוספרה ויותר פחמן מאוחסן בעצים ובקרקע. לפיכך יש הטוענים שאם ניטע יותר עצים, נסיר יותר פחמן מהאטמוספרה ונצליח לעצור את התחממות כדור הארץ. 

אולם, לא לכל היערות יש השפעה דומה על האקלים. ההשפעה תלויה באזור הגיאוגרפי, במיני העצים, בגיל היער ובממשק הייעור. יער טבעי משמש כמחסן מוצלח לפחמן דו-חמצני, אולם יערות שמנוהלים לצורך אספקת עץ, שמוציאים מהם את העצים ואת רוב החומר הצמחי שנמצא ביניהם, אוגרים הרבה פחות פחמן. 

ליערות יש תרומה לאקלים גם בהקשר של שיעור החזרת קרינה אלבדו - הם מחזירים או קולטים את קרינת השמש בהתאם לצבע המשטח. משטחים בהירים מחזירים יותר קרינה ממשטחים כהים. יערות מחטניים כהים יותר מיערות רחבי עלים, וצבעם נשאר כהה לאורך כל השנה משום שאינם נשירים. לכן האלבדו שלהם נמוך יותר, והם מתחממים יותר. לגבי יערות שניטעים באיזורים מדבריים - האלבדו של היער נמוך ביחס לסביבתו ובעצם גורם להתחממות. באזורים מדבריים, מחסור במים מקשה על העצים לקרר את עצמם והם פולטים חום לאוויר. ספציפית ליער יתיר בישראל נמצא שההשפעה שלו על הסביבה היא מחממת, אולם ההשפעה המקררת של קיבוע הפחמן תגבור על החימום בתוך כ-50  שנה מנטיעת היער.

לשתול או להציל עצים?
בטו בשבט נהוג לטעת עצים.  חשוב להבין שהשתילים הזעירים שאנו שותלים יגדלו ויספקו את כל התועלות שלהם רק בעוד עשרות שנים. לעומתם,  היערות והעצים הבוגרים שנטעו לפני שנים רבות  נמצאים בסכנה. בישראל, נכרתים מדי שנה מאות אלפי עצים ותיקים על מנת לפנות מקום לאספלט ובטון.  העצים הבוגרים במרחב העירוני ושטחי היער חשובים לנו. במצב החירום האקלימי שבו אנו נתונים, חשוב ביותר לשמור על יערות ועל עצים בוגרים, הן ברחוב העירוני והן ביער האמזונס בדרום אמריקה.

שינוי האקלים מחייב אותנו  לקשר בין המסורת של ט"ו בשבט לבין השמירה על מאות אלפי עצים בוגרים בישראל שנמצאים בסכנה, וזאת בנוסף לנטיעות בערים וביישובים.  האחריות על שמירת העצים הבוגרים מפני כריתה מופקדת על פקידי היערות של משרד החקלאות - חל איסור מוחלט לכרות או להעתיק עצים ללא אישור לכך מפקיד היערות. 

באתר מעירים  ניתן לבדוק ולעקוב אחר רשיונות כריתה של עצים בוגרים ע"י הכנסת שם עיר או כתובת ואף לפנות תוך 14 יום בבקשת ערר כנגד הכריתה. עד כה ניצלו מאות עצי בפעולה זו.

נבקש מהתלמידים לבדוק בעזרת האתר מעירים האם ישנם עצים המיועדים לכריתה באיזורם. התלמידים יצאו לבדוק את העצים ומצבם, את הסביבה והסיבה שבגללה התקבלו רשיונות הכריתה. במידת הצורך יעוררו מודעות לכריתה הצפויה בקרב התושבים בסביבה, יגישו ערר ויציעו חלופות להצלת העצים הבוגרים. ניתן לבקש מהתלמידים לחפש באינטרנט דוגמאות של מאבקי תושבים להצלת עצים, להיפגש עם פעילים ולקבל השראה מהם. התלמידים יוכלו לבדוק עם נציגי הרשות המקומית האם קיימת קרן של הרשות המקומית הגובה מס על כל כריתת עץ ומפנה את הכסף שהתקבל לנטיעת עצים חדשים. הם יוכלו לגבש הצעות כיצד לשמור על העצים הבוגרים ולהגיש את ההצעות לרשות המקומית, למשל לפתוח קרן לשמירת עצים, לתלות שלטים על העץ לפני הכריתה כדי לתת לציבור הזדמנות להגיש ערר ולהעלות את המודעות ועוד. 

נטיעת עצים - פעילות של נקיטת עמדה בעד ונגד ניטעת עצים ברחבי העולם כפתרון להתמודדות עם שינוי אקלים

פעילות סביב מאמר שרידות יער אורנים, מרכז בידינו.