הזמנה להרצאה: משאבי המים הטבעיים בישראל: זיהומים ותהליכי שיקום
מחר, ה- 19.2.25 בין השעות 19:00-20:30, תתקיים ההרצאה התשיעית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי בנושא משאבי המים הטבעיים בישראל: זיהומים ותהליכי שיקום מאת ד״ר ניבי קסלר, אגף איכות מים, רשות
המים. קישור לזום
לד"ר ניבי קסלר תואר ראשון בגיאולוגיה ותואר שני ושלישי מהחוג ללימודי סביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בתואר השני שלה פיתחה ד"ר קסלר חיישנים ביולוגיים לרעילות של זיהום אוויר חלקיקי, במסגרת עבודת הדוקטורט, חקרה את יחסי הגומלין בין מיקרואורגניזמים ימיים
ונוטריינטים באבק. כיום ד"ר קסלר עובדת כרכזת בכירה שיקום זיהומי מי תהום באגף איכות מים, רשות המים. במסגרת עבודתה היא אחראית על שיקום זיהומי דלק ו-PFAS במי תהום ועל התווית מדיניות בתחומים אלו.
תקציר ההרצאה
מדינת ישראל נמצאת באזור עם זמינות מים נמוכה יחסית ומאד לא יציבה. עם זאת, גידול האוכלוסייה המהיר בישראל מייצר עלייה מתמדת בצריכת מים. השילוב של שניים מייצר אתגרים רבים למשק המים הישראלי. למרות זאת, ישראל נחשבת לאחת המדינות עם אמינות אספקת מים מהגבוהות
בעולם, ואיכות מים מצוינת. על מנת להמשיך ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים הללו, משק המים המים הישראלי נדרש לנצל את מקורות המים השונים בצורה מקיימת שמבטיחה את אמינותם ואיכותם גם לדורות הבאים. כחלק ממאמץ זה, רשות המים דואגת לאתר זיהומים של מקורות מים ולשקם אותם.
זיהומי מים נגרמים ע"י פעילויות מגוונות כגון דישון, הדברה, פעילות תעשייתית, אספקת דלק ועוד. בהרצאה יפורטו סוגים שונים של זיהומי מקורות מים: איך ואיפה הם נוצרים, איך מטפלים בהם ואיך ניתן למנוע את היווצרותם, תוך התמקדות במזהמים מסוג תרכובות PFAS, אשר
רק בשנים האחרונים עלו למודעות ומהווים אתגר גדול במיוחד למשקי מים ברחבי העולם.
משאבי המים הטבעיים על פני כדור הארץ כוללים מקורות מים מלוחים המהווים את רוב המים על פני כדור הארץ באוקיינוסים ובימים, ומקורות מים מתוקים עיליים כגון, אגמים, נהרות ונחלים, ותחתיים - מי תהום. מי
התהום מספקים לאוכלוסיית העולם כמחצית ממי השתייה וכ-40% מהמים לחקלאות.
משאבי המים הטבעיים ברחבי העולם מצויים בסכנה מתמדת של זיהום מפסולת מוצקה, שפכים, דלקים, חומרי גלם ותוצרים תעשייתיים. זיהום מים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסוימים, אשר אינם מהווים חלק טבעי מתכולת המים עולה. כתוצאה מכך, תפקוד
המערכת האקולוגית ויכולת הניצול של המים על ידי בני אדם נפגעת. זיהום מים מהווה סכנה חמורה למערכות אקולוגיות, פוגע במגוון הביולוגי ובבריאות האדם.
קיימים גורמי זיהום טבעיים של מים, ביניהם הצטברות סחף, הפרשות בעלי חיים, אבק, חול, ופיח. אולם, הגורם העיקרי לזיהום המים הוא האדם.
זרימת שפכים ביתיים ותעשייתיים המכילים חיידקים, וירוסים, מתכות כבדות וכימיקלים וחלחול של חומרי פסולת וחומרי דשן למקורות מים כגון נחלים, נהרות, ימים ומי תהום, משנים את הרכב המים ומשפיעים על היצורים החיים התלויים
בהם, וביניהם גם האדם. תקלות במערכות הביוב ומחסור במאגרי איגום לביוב עלולות לגרום לגלישת מי שופכין לסביבה, ולהזרמת מי קולחין עודפים לנחלים. השלכה של פסולת מוצקה למים עלולה לפגוע בבעלי חיים ואף לגרום למותם, למשל, עקב בליעת שקיות
ניילון או חנק מהן. שאיבת יתר של מי תהום עלולה להביא להמלחתם על ידי חדירת מי ים אל האקוויפר. זיהום תרמי כתוצאה מחימום המים על ידי תחנות כוח ומפעלים עלול לשנות את תנאי המחייה עבור יצורים חיים מימיים ולהביא
לפריחת אצות.
זיהום מים יכול להיגרם גם מקורוזיה של מיכלים תת-קרקעיים של דלק וצנרת, ובשל מזהמים המצטברים על גבי כבישים ובהם שמנים, דלקים ושאריות צמיגים. הגשם הראשון היורד על הכבישים סוחף מזהמים אלו אל מי הנגר המתנקזים בין היתר לוואדיות, לנחלים ומשם אל הים.
גורמי זיהום אלו עלולים לפגוע באיכות המים ואף לפסול את השימוש בהם לשתייה ולהשקיה. לכן, קיימת חשיבות גדולה לשמירה על מקורות המים הטבעיים ולניצול נכון של משאבים סביבתיים.
יש להשקיע משאבים מרובים במניעת זיהום מים ובטיפול בזיהומים קיימים תוך שימוש באמצעים מגוונים, החל מטיפול מניעתי וכלה בבקרה, פיקוח ואכיפה.
השמירה על מקורות המים נערכת ב-3 מישורים מקבילים: ניטור מדגמי למיפוי זיהומים קיימים במקורות המים, מניעת המשך זיהום ממקורות מתמשכים ושיקום וטיוב מקורות מים שזוהמו.
שינוי אקלים וזיהום מים
שינוי האקלים בא לידי ביטוי, בין היתר, בהתחממות גלובלית ובבצורת המאופיינת בשינוי במשטר המשקעים. תופעות אלו משפיעות ישירות על מקורות המים בעולם. מחסור במים, עקב מיעוט גשם והתאדות מהירה של המים, יכולים לגרם למקווי מים זורמים להפוך למקווי מים עומדים ומזוהמים.
קיימת גם השפעה על מקורות מים מלוחים. עליית ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספירה מביאה לכך שכמות גדולה של פחמן דו חמצני מתמוססת במי האוקיינוס וגורמת לעליית החומציות שלו, וההתחממות הגלובלית מביאה לעליית טמפרטורת המים ולעליית מפלס פני הים. שינויים אלו עלולים
להביא להגירה של יצורים חיים מבית גידולם ואף לתמותה שלהם, וכפועל יוצא לפגוע במגוון הביולוגי. ההתחממות הגלובלית והפשרת קרחונים מביאה עמה שינוי בזרמי המים באוקיינוסים המשפיעים באופן ישיר על תנאי האקלים.
ומה המצב בישראל?
המקור העיקרי של מים טבעיים שפירים (שאינם מי התפלה או מי קולחין) במשק המים בישראל הוא מי התהום והיתר מגיעים מהכנרת. קיימים בישראל שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום - אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון תנינים (המכונה גם אקוויפר ההר). מקורות המים הטבעיים של
ישראל ובעיקר מי התהום נתונים בסכנת זיהום והמלחה הולכת וגדלה, כתוצאה מפעילות תעשייתית, דלקים, פעילות חקלאית ושאיבת יתר של האקוויפרים השונים, המביאה לירידת מפלסיהם וחדירת מים מלוחים לתוכם.
שינוי האקלים משפיע על ישראל באופן משמעותי. בעשורים האחרונים ניכרת עלייה בטמפרטורות הממוצעות, עלייה במספר גלי החום ואירועי בצורת תכופים יותר, לצד ירידה בכמות המשקעים וחלוקה לא שוויונית שלהם המתבטאת בגשמים עזים הגורמים להצפות.
כחלק מההתמודדות עם המחסור במים, הוקמו בישראל בשנים האחרונות מספר מתקני התפלה. בנוסף, כ-85% מהשפכים בישראל מטוהרים באמצעות תהליכים שונים – לרבות סינון, טיפול ביולוגי, שיקוע וחיטוי – והופכים למי קולחין באיכות המאפשרת השקיה חקלאית.