היום העולמי למען חיות הבר (World Wildlife Day) מצוין בכל שנה ב-3 במרץ במטרה להעלות את המודעות ולעודד את ההגנה על חיות וצמחי הבר - יצורים חיים הנמצאים בטבע, שלא עברו תהליך ביות ואינם מטופלים על ידי האדם. יום
זה נקבע בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 2013 בהמשך לאמנת וושינגטון (משנת 1963) העוסקת בדבר הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה, ולהבטיח כי המסחר הבינלאומי בהם אינו מאיים על עצם הישרדותם.
הנושא המרכז לשנה זו הוא - מימון לשימור חיות בר: השקעה באנשים ובכדור הארץ.
עם למעלה ממיליון מינים המוערכים בסכנת הכחדה, ואשר מתמודדים עם שינוי האקלים המתעצם, מימון חדשני לשימור חיות בר דחוף יותר מאי פעם. יותר ממחצית מהתמ"ג העולמי תלוי בטבע, מה שהופך את אובדן המגוון הביולוגי לאיום משמעותי על היציבות הכלכלית - למשל האבקה של חרקים,
הגברה של מזיקים ע"י עטלפים וציפורים, סינון מים ע"י שורשי צמחים ועוד. כמויות הכספים הנוכחיות אינן מספיקות לממשלות לעמוד ביעדי המגוון הביולוגי הלאומי, במיוחד במקומות שנחשבים כנקודות חמות של המגוון הביולוגי (Hot Spots) בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה עד
בינונית.
יום חיות הבר העולמי 2025 ישמש פלטפורמה להעלאת האתגרים העומדים בפני החברה האזרחית, ממשלות, ארגונים והמגזר הפרטי, ולהצגת הגישות השיתופיות הדרושות כדי להבטיח מימון בר קיימא למגוון ביולוגי, תוך החלפת רעיונות וחקירה של פתרונות פיננסיים חדשניים לשימור חיות
בר.
השפעת שינוי אקלים על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי
ככל שדפוסי מזג האוויר משתנים בשל שינוי אקלים - עליית הטמפרטורה הגלובלית, גלי חום וקור, שיבוש דפוסי גשם אופיינים לאזור, המסה של שלג וקרחונים, עליית מפלס פני הים ועוד - כך גם בתי גידול של בעלי חיים וצמחים, כגון כיפות קרח קוטביות, שוניות אלמוגים ויערות,
משתנים.
מחקרים מצביעים על תנאי אקלים כגורם דומיננטי המשפיע על המגוון הביולוגי של דו-חיים, ציפורים ויונקים.
אירועי מזג אוויר קיצון יכולים לשבש מערכות אקולוגיות שלמות ולגרום להידלדלות מאגרי המים, פגיעה באיכות המים, המלחת הקרקע ופגיעה בפוריותה. נזקים אלו עלולים לגרום לשינוי בזמינות המזון, להגביר את הלחץ על אוכלוסיות בעלי חיים, להפוך אותם לפגיעים יותר
למחלות ואף לאלץ אותם לנדוד או לשנות את מרחב הפעילות ומועדי הפעילות במטרה למצוא תנאים מתאימים בכדי לשרוד. בעלי חיים שאינם מסוגלים להסתגל לתנאים המשתנים במהירות או למצוא בתי גידול אחרים מתאימים, עלולים לעמוד בפני הכחדה. אובדן של מין אחד יכול להשפיע
על הישרדותם של אחרים באותה מערכת אקולוגית. כל אלו עלולים לגרום לדלדול הצומח והחי ולפגוע במרקם החיים הסביבתי.
ומהי הגישה בישראל?
תפיסת השימור של רשות הטבע והגנים, הנוגעת למערכות אקולוגיות טבעיות ולמגוון הביולוגי, מתבססת בראש ובראשונה על שמירת בתי גידול מייצגים הנמצאים בשמורות טבע מוכרזות גדולות בעלות מערכות אקולוגיות מתפקדות. לשמורות טבע חשיבות מעצם תפקידן המכריע במתן מפלט
למינים רבים (בפרט דו חיים וזוחלים) כהגנה מפני תופעות שינוי אקלים. תפיסת שימור זו כוללת גם שמירה על קישוריות בין שטחים פתוחים באמצעות מסדרונות אקולוגיים מתוך כוונה להביא לשיפור משמעותי במצב האוכלוסיות ולטווח זמן ארוך.
ניטור וספירה רב-שנתית של אוכלוסיות מיני חיות בר הם הפעולות החשובות בתוכניות לשימור מינים, שכן הם מעניקים כלים לניתוח מצבן של אוכלוסיות ומגמות השתנותן.
דו"ח העשור של חיות הבר (2020), בהובלת רשות הטבע והגנים, מציג את תוצאות הספירות שבוצעו במשך כעשר שנים וסוקר את מצבם של מינים בקרב קבוצות החולייתנים – יונקים, עופות וזוחלים תוך התמקדות במינים העלולים להיות בסכנת הכחדה, כגון, יעל נובי, צבי ארץ ישראלי, נשר, לוטרה וצבי ים.
ממצאי הדו"ח מצביעים כי מכלול פעולות השימור והממשק המיושם אכן תורמים לשימור המינים, המתבטא בבלימת הירידה בגודל האוכלוסייה וקיומה של אוכלוסייה יציבה, למשל, של יעל נובי ונשרים בישראל. עם זאת האיומים הרבים, אלו הקיימים ואלו העתידיים, מחייבים המשך
פעולות השימור והגברתם.
שבוע חיות הבר במערכת החינוך
משרד החינוך מציין את שבוע חיות בר 2025 בין התאריכים 2-8.3 לכבוד יום חיות הבר העולמי ומציע שבוע של פעילויות השנה בסימן סובלנות לחיות הבר ליד הבית, הכולל - הרצאות זום חינמיות, הרצאות סיורים וסדנאות בתיאום, מערכי שיעור ופעילויות,
התנסות במדע אזרחי בפעילות חוויתית (אתגר חיות הבר בסביבת בית הספר). לפרטים ועדכונים >> https://www.wildlife-il.com
פלטפורמת שיווק
