פרשת שמות מציגה בפנינו שרשרת של נשים אמיצות שפעלו בניגוד למציאות הקשה: המיילדות העבריות, שפרה ופועה (שהמדרש מזהה כיוכבד ומרים), שסירבו לציית לגזירת פרעה להרוג את הבנים והצילו את הילדים שנולדו. יוכבד, אמו של משה, שהעזה ללדת ולהציל את בנה למרות הסכנה. מרים, שעל פי המדרש השתמשה בתבונתה והביאה לאיחוד המחודש של הוריה ולתקווה להמשך הדור. בת פרעה, שבחרה להציל תינוק עברי בניגוד מוחלט לצו אביה פרעה, ובכך גידלה את מנהיגם של ישראל. כל הנשים הללו פעלו מתוך אמונה עמוקה ותקווה לעתיד טוב יותר, גם כשהמציאות נראתה חשוכה ביותר. הן לא התייאשו ולא נכנעו לפחד, אלא פעלו בנחישות ובחכמה.
"בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא ע"ב). הנשים ראו מעבר למציאות הקשה של השעבוד והאמינו בגאולה העתידה. שנזכה בימים מורכבים אלו לראות מעבר למציאות, להתפלל לה' שיוציאנו מן המצרים הנוכחיים ושנרגיש את פעמי הגאולה. |