ביטחון תזונתי הוא מצב בו לכלל האנשים יש גישה פיזית וכלכלית בכל רגע נתון למזון בטוח ומזין לפי הצרכים והעדפות התזונתיות שלהם ובכמות מספקת לצורך הבטחת חיים בריאים ופעילים. 

אי-ביטחון תזונתי, הוא מצב של היעדר גישה למזון כזה, הגורר עמו השלכות נרחבות על התפקוד היום-יומי של האדם ועל בריאותו, הן במישור הפיזי (מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, אנמיה ועוד, כמו גם עיכוב התפתחותי בתינוקות, פעוטות וילדים),  והן במישור הנפשי (מצוקה נפשית, דיכאון וחרדה ועוד). 

שינוי אקלים וביטחון תזונתי - שינוי האקלים מתבטא, בין היתר, במחסור במים, בצורת וגשמים עוצמתיים. טמפרטורות גבוהות, מיעוט גשמים ותקופות ארוכות של בצורת משפיעים על כמות ואיכות המזון שמקורו בגידולים חקלאיים. מאידך, גשמים עוצמתיים גורמים גם להצפות ולנזק רב לגידולים חקלאיים. פגיעה בגידולים מערערת את הביטחון התזונתי של אוכלוסיות שונות ברחבי העולם.

ביטחון תזונתי הוא אתגר עולמי גדול הדורש מאמצים משולבים ושיתוף פעולה של כל בעלי העניין ברחבי העולם תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי למצוא פתרונות חדשניים למיגור הרעב. ואכן, החל משנת 1996, פסגת המזון העולמית (Action of Plan Summit Food World) הגדירה את את הביטחון התזונתי העולמי כיעד מפתח לסלילת עתיד בר קיימא (יעד 2 ביעדי  האו"ם לפיתוח בר קיימא). מדי שנה מתכנסת פסגת המזון העולמית לביטחון מזון. הפסגה שמה לה למטרה לעודד דיאלוג ולקדם צעדים מעשיים לבניית מערכת מזון גלובלית בת קיימא ומיגור הרעב. כנס זה מהווה מוקד משיכה למגוון מומחים, אנשי ממשל ומקבלי החלטות, חברות וארגוני חברה אזרחית והם יקיימו  דיונים בנושא של ביטחון תזונתי גלובלי, יעלו פתרונות חדשניים בתחום אבטחת מזון ויקדמו יוזמות. 

בפתחה של שנת 2024 מנתה אוכלוסיית ישראל מעל ל- 9 מיליון תושבים עם צפי לגידול של בין 13.8 ל- 17.6 מיליון תושבים בשנת 2050. מתוך סקר ביטחון תזונתי שערך המוסד לביטוח לאומי עולה כי, נכון לשנת 2021, שיעור המשפחות שחוו אי ביטחון תזונתי עמד על 16.2% (21.1% אצל ילדים) ואילו שיעור המשפחות שחוו אי ביטחון תזונתי חמור (רעב) עמד על 8.2%. נתונים אלו, בנוסף לנתוני העוני הגבוהים במדינת ישראל בהשוואה למדינות ה OECD,  וכן ירידה במדד הביטחון התזונתי (מהמקום ה- 12 בשנת 2021  למקום ה- 24 בשנת 2024) מצביעים על החמרה של אי ביטחון תזונתי בישראל שיש להתייחס אליה. 

מדינת ישראל נדרשת לחשיבה ולבחינה של תוכנית לאומית ליצירת ביטחון במזון לתושביה, בטווח הקצר והארוך. תוכנית כזו דורשת חשיבה על הצעדים שיש לנקוט על מנת לקבל תכנית בעלת חוסן בפני אי-וודאות תוך מתן מענה לאחד האתגרים הגדולים: לספק ביטחון במזון ולהאכיל את תושבי ישראל תוך שמירה על בריאות, סביבה וקיימות.

הצורך בתוכנית לאומית מקיפה לביטחון מזון נובע מהתמודדותה של ישראל עם אתגרים מגוונים וייחודיים הכוללים גידול האוכלוסייה ועליה בביקוש למזון, תנאים גיאוגרפיים כגון עתודות קרקע לחקלאות, תנאי אקלים ושינוי אקלים ומשאבי מים זמינים, וכן משברים ביטחוניים ואי יציבות גיאופוליטית המאיימים על היציבות הכלכלית והחברתית בישראל. מציאות זו גורמת לתלות, במידה רבה, בסחר בינלאומי וביבוא מזון ממדינות אחרות. תלות זו הופכת את ישראל לפגיעה לתנודות במחירי המזון , לתנאי מזג אוויר קיצוניים ולמשברים גיאופוליטיים, אשר משפיעים על שרשראות אספקת המזון.

דוח חדש של מוסד נאמן במסגרת פרויקט ביטחון מזון, שפורסם ע"י פרופ' אייל שמעוני, סימה ציפרפל, וצוות 'ביטחון מזון' של מוסד נאמן, מציג חזון מאתגר: הצלחת התזונתית לישראלים בשנת 2050, מבוססת על הנחה שלכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון מספיק, בטוח ומזין אשר עונה על הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.

הצלחת מבוססת על המלצות משרד הבריאות אשר במרכזן התזונה הים תיכונית. צלחת זו הינה בסיס לתזונה בריאה ומקיימת, היא משקפת התבססות גדולה יותר על ייצור מקומי נטו ומתאימה לאגן הים התיכון ולתרבות המקומית, ותהיה לה השפעה חיובית על הקטנת הפערים בין היצור לבין צמיחת הצריכה הצפויה לאור גידול האוכלוסין.

הסתמכות גוברת על יצור מקומי טרי תחייב תכנון שרשראות אספקה והפצה יעילות ומתאימות לחומרי גלם אלה. כל האמור לעיל ידרוש גם כלים לחיזוק החקלאות בכלל והחקלאים בפרט. לצד זה, כיוון שאורח החיים המודרני וציפוף המדינה, על פי כל התחזיות, יהיה כרוך בהמשך האורבניזציה, נידרש גם לתעשיית מזון שמקדמת פתרונות שמיטיבים עם הבריאות כגון תחליפים למקורות חלבון מן החי. חלקו של החלבון החלופי בצלחת צריך להיות משמעותי, כדי להפחית את התלות בחלבון מהחי ולהקטין את פליטות גזי החממה.

מעל הכל מרחפת השאלה, עד כמה ישנה הציבור את דרכיו ויצרוך תזונה בריאה? לכך, נידרש לחינוך הציבור ולחינוך הדורות הבאים לתזונה בריאה ומקיימת. 

 

 

שינוי האקלים וביטחון תזונתי - התנסות בהדמיה, אתר בידינו.

בצורת: סוגים, השפעות ודרכי התמודדות - לקט פעילויות לתלמידים ומדריך למורה, פעילות :4 שינוי אקלים, בצורת וביטחון תזונתי, אתר בידינו.

אוצרות דיגיטלית - פעילות לתלמידים, אתר בידינו.

תזונה מקיימת וביטחון תזונתי - פעילות סביב מאמר, אתר בידינו.

מקורות ומידע נוסף
מערך הביטחון התזונתי בישראל - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2021.

פסגת המזון העולמית של האו"ם - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.

ביטחון תזונתי בישראל: מיפוי אחריות ופערים בביצוע - המוסד לביטוח לאומי, נובמבר 2023.

סקר ביטחון תזונתי - המוסד לביטוח לאומי  2021

ביום חמישי האחרון יצאנו לסיור במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, ונהננו מהיום היפה והסברים מקצועיים במגוון נושאים. לאחר סקירה רחבה של מהו משק מודל והפלטפורמות השונות למחקר בו, שמענו הרצאה על מחקר חברתיות בקרב עגלים צעירים ויצאנו לרפת בה למדנו על הזן של פרות הבלאדי המקומיות כאמצעי להתמודדות עם שינוי אקלים במשק הבקר. המשכנו לפארק טיפול בפסולת ולמדנו על דרכים שונות לטיפול בפסולות השונות של משקים חקלאיים והמעגל המחזורי בינהים. משם יצאנו לשדה הגד"ש ללמוד על סחף קרקע וגידולי שדה כאמצעי להפחתת סחף.  

תוכלו להתרשם מהתמונות המצורפות ולקרוא עוד על תכני התחנות בסיכום שהכינה מאיה שדה במהלך הסיור.