בחורף 1971 נחתמה בעיר רמסר (Ramsar) שבאיראן אמנה בינלאומית לשימור בתי גידול לחים המייצגת מאמץ כלל-עולמי לשיתוף פעולה לשימורם. כיום חתומות על אמנת רמסר 163 מדינות, כולל ישראל. לציון אמנת רמסר מציינים בכל שנה ב 2 בפברואר את "יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי"
במטרה להעלות את מודעות הציבור לחשיבות שמירתם של בתי גידול לחים.
תפקידם החיוני של בתי הגידול הלחים לבתי גידול לחים תפקיד חשוב בצמצום ההשפעה השלילית של אירועי מזג אוויר קיצון. חלק מבתי הגידול הלחים "סופחים" אליהם פחמן דו-חמצני ובכך מסייעים להקטנת ריכוזו באטמוספירה. בנוסף, בתי גידול לחים במעלה אגן ניקוז פועלים כספוג טבעי: בחורף הם סופגים עודפים של גשמים
ובכך מצמצם את נפח השיטפונות במורד הנחלים, ובעונה היבשה בתי הגידול הלחים משחררים בהדרגה מים ובכך עשויים למתן אירועי בצורת ואת פגיעתם.
ניהול לא נכון של מערכות רגישות אלו עלול לשנות את כדור הארץ ללא היכר ותהייה לכך השפעה ישירה על עתידנו. ההשפעות של אובדן בתי גידול לחים הן עצומות, ואת חלקן אי-אפשר לצפות מראש. מלבד פגיעה במקורות המים העולמיים ייכחדו מערכות אקולוגיות, חלקן ייחודיות,
וייעלמו מיני בעלי חיים וצמחים. ההיכחדות תפגע בנוף, במקורות המזון של האדם (למשל במקורות דיג), ואף תתרום לשינויי האקלים המתרחשים היום.
בתי גידול לחים ושינוי אקלים שינוי האקלים משפיע באופן משמעותי וחמור על הסביבה מערכות אקולוגיות בכלל, ועל בתי גידול לחים בפרט. העלייה בטמפרטורה עלולה להשפיע על תהליכים ביולוגיים חשובים, כגון רבייה, תזונה והתרבות. טמפרטורות גבוהות יכולות לגרום להחמרת תנאי הקיום עבור
מינים מקומיים וחדירה של מינים פולשים. שינוי במשטר המשקעים עלול לגרום להצפות או יובש. באזורים שבהם המשקעים יורדים בצורה לא סדירה, הדבר עלול להשפיע על זמינות מים ולפגוע במערכות האקולוגיות המקומיות. עליית מפלס הים עלולה
להוביל להצפת אזורים חופיים ולפגיעה בבתי גידול לחים כמו ביצות חוף. עלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה גורמת גם לעלייה בחומציות המים. זה עשוי לפגוע ביצורים מימיים, כגון, צדפות ושוניות אלמוגים, אשר רגישים לשינויים בחומציות.
שינוי האקלים עלול להביא לתמותה של יצורים חיים ולפגוע במגוון הביולוגי. מינים שונים עלולים להיכחד במידה ולא יצליחו להסתגל לשינויים או למצוא מקלט במקומות אחרים.
הגנה על בתי גידול אלו היא קריטית לשמירה על האקולוגיה והמאמצים לשמר את המגוון הביולוגי. המאבק בשינוי האקלים והגנה על בתי הגידול הלחים דורש פעולה מתואמת ברמה המקומית והגלובלית, כולל מדיניות סביבתית, חינוך והגברת המודעות הציבורית.
בישראל, מרבית בתי הגידול הלחים נהרסו בגלל פיתוח ובנייה מואצים, ובתי הגידול שנותרו, סובלים מקיטוע ומתפקוד לקוי. שאיבת מים מהנחלים או משכבות מי התהום המזינות אותם, והזרמת שפכים ומי קולחין לנחלים פגעו גם הם בבתי גידול רבים כגון מקורות
הירדן, עמק החולה והכנרת.
הצעה לפעילות
מקורות ומידע נוסף | 
פלטפורמת שיווק
.png)
