בשבוע שעבר אושרה החלטה על הגדלת כמות הנפט שתעביר קצא"א אל מפרץ אילת וממנו, כחלק מרצון החברה הממשלתית להגדיל את כמות הנפט ליותר משני מיליון טון בשנה. זאת על אף התנגדותם של גורמי מקצוע, מדענים ומדעניות, ראשי רשויות באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכן המשרד להגנת הסביבה שמזהירים  מפני אסון דליפה שעלול לשתק את מפרץ אילת עד כדי סיכון ביטחוני ועלול לפגוע בנכסי הטבע ובבריאות תושבי יישובי הנגב הסמוכים לקו הצינור ותושבי אשקלון.

רקע קצר - קצא"א, קו צינור אילת-אשקלון, המכונה גם קו צינור טרנס-ישראל, הוא קו צינור המשמש להעברת נפט גולמי מנמל אילת שבים סוף לנמל קצא"א באשקלון שבים התיכון. בכך משמש הצינור גשר יבשתי בין הימים הללו תוך עקיפת תעלת סואץ. 

מאז הקמתה, סבלה ישראל, למעשה, ממחסור בדלק ומאי נכונות של מדינות רבות למכור לה נפט גולמי ותוצריו. כך שעבור ישראל נחשב קצא"א למתקן אסטרטגי חשוב בשל מרכזיותו במשק האנרגיה הישראלי והיותו מאגר דלק לשעת חירום. 

למשל, בדצמבר 2014 נפרץ צינור כ-20 ק"מ צפונית לאילת, באזור היישוב באר אורה, בעת הנמכת תוואי הצינור, לצורך הקמתו של מחלף חדש באזור נמל התעופה רמון מצפון לאילת. באירוע דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי לאזור שמורת הטבע עברונה וגרמו לנזק סביבתי רב שייקח שנים רבות לשיקומו. במהלך האירוע פונו כ-80 אזרחים ירדניים לבתי חולים עקב שאיפת הגזים הרעילים ששררו באוויר.   בנוסף, קיים חשש מפגיעת רקטה במסופי הנפט או בצינורות בשל איום המלחמה. 

עד כה היתה קיימת החלטה של המשרד להגנת הסביבה להגביל את היקף שינוע הנפט במפרץ אילת לכדי 2 מיליון טון, כמדיניות ׳אפס תוספת סיכון׳. אולם, גורמי הממשלה הפעילו לחץ לאפשר לחברת קצא״א להרחיב  את היקף שינוע הדלקים ולממש הסכמים שחתמה להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט.  מתוך כך, הקים מנכ״ל משרד ראש הממשלה צוות בין ממשלתי שגיבש דו"ח שבחן את התועלות הכלכליות בהרחבת שינוע הנפט, תוך התעלמות מעמדת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. מתוך כך, בשבוע שעבר כאמור  בוטלה מדיניות זו. 

  

היום 17.12  בשעה  19:00 מקיימת החברה להגנת הטבע וובינר עם אלון רוטשילד מנהל הפרויקט "החצי הכחול" שידבר על הפגיעה הצפויה בשוניות האלמוגים באילת ודרכים לשמירתה.  שוניות האלמוגים באילת הן לא רק אתר תיירות יפהפה ופופולרי - יש להן חשיבות מיוחדת בהתמודדות העולמית עם משבר האקלים. להרשמה

הצעה לפעילות 

סוגיה זו יכולה לשמש כבסיס לדיון דילמה או משחק תפקידים עם  התלמידים. יש לחלק את התלמידים לקבוצות שייצגו בעלי עניין שונים (למשל: משרד האנרגיה, משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה, ראשי רשויות, תושבים, ארגוני סביבה). נבקש מכל קבוצה לאתר מידע ברשת ולכתוב טיעונים בעד או נגד היוזמה להרחבת שינוע הנפט ולהציגם בפני שאר הקבוצות.  ניתן להציע לתלמידים  להשתתף או ליזום פעילות אקטיבית כמו חתימה על עצומה, בניית קמפיין, תכנון פעילות בהתאם לעמדתם. 

אסון ידוע מראש: הממשלה אישרה את הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת - שקוף, דצמבר 2024
מטה החירום - עוצרים את אסון הנפט
נדחה הדיון על הרחבת פעילות קצא"א במפרץ אילת, כלכליסט, 4.8.24

מאז המעבר לשעון חורף, ניתן להבחין בשקיעות המוקדמות ובחשכה המגיעה כבר בשעות אחר הצהריים. תופעה זו תלך ותגבר בימים הקרובים ותגיע לשיאה ב-21 בדצמבר. 

ביום זה מציינים תושבי חצי הכדור הצפוני את היום הקצר ביותר בשנה, הנחשב ליום תחילת החורף. מחציתו הצפונית של כדור הארץ פונה הרחק מהשמש, ביחס למחצית הדרומית, כך שתושבי הכדור הצפוני מקבלים פחות שעות אור. 

תופעת חילופי העונות נובעת בשל ציר הסיבוב של הכדור הנטוי בזווית קבועה של 23.5 מעלות בערך. במהלך ההקפה של כדור הארץ מסביב לשמש, משתנה כמות הקרינה שסופג חציו הצפוני של כדור הארץ, על חשבון חציו הדרומי, ולהפך (ראו איור). היפוך חורף מתרחש בישראל ביום שבו כיוונו הדרומי של הציר פונה באופן המרבי אל השמש, בעוד כיוונו הצפוני פונה הלאה ממנה.

כאשר החורף מתגבר בחצי הכדור הצפוני, ניכרת השפעתו על כל עולם החי והצומח. העצים העטופים בשלכת מאטים את מחזור האנרגיה שלהם, הציפורים נודדות דרומה, בעלי חיים נכנסים לתרדמת חורף, ובני האדם נוטים לחוות עליות במצבי רוח דיכאוניים. תופעת דיכאון החורף, אמנם אינה נפוצה במקומות חמים כמו שלנו, אך באזורים עם שעות חשיכה ממושכות יותר, כמו ארצות סקנדינביה, כ-10% מהאוכלוסייה נוטים לסבול במהלך החורף מדכדוך, חוסר מוטיבציה ורצון מוגבר לצרוך מאכלים מתוקים.