היום הבינלאומי ללא קניות – Buy Nothing Day –  מצוין מדי שנה ב-24 בנובמבר כיום מחאה נגד תרבות הצריכה המופרזת והעלאת המודעות למחיר הסביבתי שלה. יום זה נבחר בסמוך לעונת הקניות העמוסה ביותר בשנה, בתקופה המתחילה לאחר חג ההודיה ונמשכת עד לחג המולד.  Black Friday הוא כינוי ליום שישי שחל בשבוע הרביעי בחודש נובמבר בתקופה זו, ופותח את עונת השופינג ברחבי העולם. 

חודש נובמבר מוכר כחודש המעודד קניות ומבצעים  גם בישראל. בימים אלו מושם דגש על קניית תוצרת מקומית ועידוד התעשייה הישראלית. לכך יש אמנם חשיבות רבה, אולם, עלינו לזכור עד כמה תרבות צריכה מופרזת פוגעת בסביבה בשל דילול המשאבים, זיהום ופליטות בתהליך הייצור והשינוע,  וייצור כמויות של פסולת. 

תרבות הצריכה מתייחסת למגוון רחב של מוצרי צריכה מתחומים שונים - החל ממוצרי מזון וכלה בביגוד. ניקח לדוגמה את תחום האופנה.

מידי שנה, תעשיית האופנה בעולם מייצרת כמאה מיליון פריטי לבוש. ייצור הבגדים מסתמך במידה רבה על דלקי מאובנים וגורם לפליטות נרחבות של פחמן דו חמצני. תעשייה זו  לבדה מייצרת כ-2.1 מיליארד טונות של פליטות פחמן דו חמצני, המהווים כארבעה אחוזים מכלל הפליטות העולמיות.  ללא פעולה משמעותית, תוך עשר שנים נתון זה צפוי עוד לעלות בכ-30 אחוזים. 

לצערנו, המצב כיום בתחום האופנה רחוק מלהיות אידיאלי. באופן מפתיע, למרות האחריות הגדולה של תעשיית האופנה על פליטות גזי החממה, יש ניסיון לצייר תמונה ידידותית לסביבה, למשל, יציאה בהצהרות שפריטי האופנה יהיו בעלי טביעת רגל פחמנית ניטרלית.

על מנת לקחת חלק במאבק כנגד שינוי האקלים, על תעשיית האופנה לנקוט פעולות אקטיביות יותר. למשל, להפסיק להשתמש באנרגיה מפחם במפעלים שלה ובמקביל, להשקיע במקורות אנרגיה מתחדשים, בהעדפה של בדים מסיבים טבעיים על פני סיבים סינתטיים מבוססי פלסטיק (כמו פוליאסטר), יצירת אסטרטגיה עסקית המבוססת על עקרונות של כלכלה מעגלית (גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז, על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה) ועוד.

וגם לנו, הצרכנים והצרכניות, יש מקום לקחת אחריות באימוץ התנהגות צרכנית בת-קיימא! למשל - לצרוך פחות בגדים, להעדיף אופנה תוצרת מקומית, לצרוך אופנה מיד שניה, לקדם מסגרות קהילתיות להחלפה כמו קבוצות ווצאפ בנושא, חנויות יד שניה,  ספסלי נתינה, שוקי החלפה ועוד. 

 

נציג לתלמידים סרטון בנושא תרבות הצריכה (5.5 דקות, בעברית) ונעורר דיון על משמעות הקניות עבורינו והשפעתן על עצמנו ועל הסביבה. נברר מה עמדת התלמידים בנושא והאם יהיו מוכנים לצמצם את הצריכה שלהם, של בני המשפחה  והקהילה וכיצד. נזמין את התלמידים להכין קמפיין הסברה בנושא צמצום תרבות הצריכה. 

יותר חפצים יותר שינוי אקלים - פעילות סביב מאמר בדגש תרבות הצריכה

ניתוח מחזור חיים של החלב - פעילות על מחזור החיים של חולצת טישירט וההשלכות הסביבתיות - פעילות פתיחה (מס' 3) בתוך פעילות סביב מאמר מעובד

"אופנה מהירע"  - חוברת המציעה פעילויות עם תלמידים, הצעה לתוכנית להכשרה בנושא, מדריך להקמת חנות יד שניה ועוד. 

יום שיא: שינוי אקלים, דיאלוגוס

דו"ח: צמצום הקניות לחמישה בגדים בשנה הכרחי להצלת העולם ממשבר - כלכליסט, פברואר 2023

המחיר היקר של הבגדים הזולים - זווית, יולי 2021

סוף העונה -על אופנה, אקלים וחברה - הרצאה מוקלטת, ד“ר מיטל פלג מזרחי, בידינו,  2024

כאמור, צריכה מופרזת של מוצרים קשורה קשר הדוק לשינוי אקלים בשל ההשפעה הסביבתית המשמעותית שהיא מייצרת. קשר זה מחייב אימוץ דפוסי צריכה ברי קיימא, קידום יעילות במשאבים, צמצום ייצור פסולת ומעבר למקורות אנרגיה מתחדשים. על ידי הערכה מחודשת של הרגלי הצריכה שלנו וקידום צריכה אחראית, נוכל לצמצם את ההשפעה הסביבתית ולתרום למאמצי הפחתת שינוי האקלים.

האטה ופשטות מרצון הן תנועות חברתיות שחולקות מטרות משותפות:

כל אחד ואחד יכול להגשים מטרות אלו באמצעות פעולות כגון: ויתור על חפצים, רכישת מוצרים פשוטים, הכנת דברים באופן עצמי, והכי חשוב קידום פעילויות שיספקו יותר אושר מאשר קניית חפצים, כלומר - השקעה ביחסים ובחוויות עם משפחה וחברים, הפסקה מהמסכים והגירויים התכופים והקדשת זמן לדברים שחשובים לנו באמת.

ההבדל העיקרי בין שתי התנועות הוא בהתמקדות שלהן - פשטות מרצון מתמקדת בהפחתת כמות החפצים והצרכים שלנו ותנועת ההאטה מתמקדת בהאטת קצב החיים שלנו. 

תנועת ההאטה, חלק ראשון    תנועת ההאטה, חלק שני