יום הקרקע הבינלאומי מצוין כל שנה ב 5.12. יום זה נקבע בשנת 2002 ע"י האיחוד הבינלאומי למדעי הקרקע ונועד לעורר מודעות לחשיבותה של קרקע בריאה ולניהול בר-קיימא של משאבי הקרקע. 

נושא זה מטופל בישראל על ידי החטיבה לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון האמון על שימור משאבי הקרקע, המים והסביבה שהם אבן יסוד בייצור החקלאי.

לקרקע יש תפקיד מרכזי בקיום החיים על פני כדור הארץ. 95% מהמזון שאנו אוכלים מגיע ישירות מהקרקע או בעקיפין, ובה גדלים הצמחים המספקים את החמצן שאנו נושמים. 

בעיני רבים נתפסת הקרקע כמשאב בלתי מוגבל ובלתי פגיע, אך למעשה אין הדבר כך, ואם לא יינקטו צעדים משמעותיים לניהול נכון ובר-קיימא, ולא יינקטו פעולות יזומות לשימור קרקעות על פני כדור הארץ, צפוי כי בתוך כמה עשרות שנים נעמוד בפני משבר עולמי - שלא יהיו מספיק שטחי קרקע בכמות ובאיכות הדרושות לאספקת המזון לאוכלוסיית העולם.

שינוי אקלים, גידול האוכלוסין והתפשטות הבינוי, צמצום השטחים החקלאיים והפתוחים  - מעצימים את האתגר שבשמירה על משאבי הקרקע, האילנות והמים לטובת הדורות הבאים. תמורות אלו מחייבות להגביר את המאמץ של כלל בעלי העניין בתחומים אלו.

פעילות לא אחראית של בני האדם גורמת לשינוי בהרכב הקרקע, ויש לכך השלכות הרסניות על הסביבה - החי והצומח ובתוך כך על הביטחון התזונתי העולמי . 

חקלאות משמרת (Conservation agriculture) מוגדרת כעיבוד חקלאי השומר על מינימום הפרת הקרקע באופן רצוף, מעודד חיפוי צמחי קבוע ושמירה על מגוון המינים. עיבוד קרקע מושכל יבטיח שימור משאבים גם לדורות הבאים. גישה זו מקודמת בעולם על ידי ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) מכיוון שהיא מבטיחה שימור ביכולת היצרנות החקלאית בד בבד עם הפחתה בהשפעות השליליות של הפעילות החקלאית על בריאות הקרקע והסביבה. עיבוד חקלאי בר קיימא הינו בעל פוטנציאל למיתון אירועי קיצון ואף מהווה חלק מסל הכלים הייעודי לריסון תופעת שינוי האקלים.

במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי יתקיים סיור במשק מודל לחקלאות בת קיימא בנווה יער ובחווה החקלאית נהלל, ביום חמישי ה- 2.1.25 . פרטים והרשמה בקרוב.

הקרקעות הן מאגר של פחמן דו חמצני המאוחסן בעיקר כחומר אורגני שמקורו בצמחים מתים, שורשים וחומר אורגני אחר. תהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים בקרקע משפיעים על קצב אגירת הפחמן ושחרורו. שינויים בקרקע, כמו המרתה לשטח חקלאי או בנוי, מובילים לעלייה בפליטות פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, ותורמים להתחממות הגלובלית. לקרקע יש תפקיד חשוב גם  בלכידת פחמן. המערכות הטבעיות הפועלות לסילוק הפחמן הדו חמצני באמצעות מחזור הפחמן (מערכות יבשתיות  והאוקיינוסים) אינן עומדות בקצב פליטת הפחמן הדו חמצני. אחת הדרכים להתמודדות עם עליית ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספירה היא הטמנתו עמוק בקרקע.  

הרצאה בנושא קרקעות - מבט על: חשיבות, זיהומים ודרכי התמודדות תינתן ע"י ד"ר אורי נחשון, המכון לחקר מדעי המים, הקרקע והסביבה, מכון וולקני - במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, ביום רביעי ה- 22.1.25  בין השעות 19:00-20:30.