גם בשנה זו אנו ממשיכים בעשייה חינוכית חשובה בנושא שינוי האקלים. צפויות להיפתח כמה קהילות בנושא והשתלמויות. מפגש חשיפה לקהילות מורים בנושא שינוי אקלים יתקיים מחר, יום רביעי ה-9 באוקטובר בשעה 19:00.
בשולי איום הכטב"מים שמשוגרים לישראל, קיים אתגר נוסף - סוללות ליתיום-יון שמספקות את האנרגיה לכטב"מים עלולות להתלקח ולהתפוצץ בכל רגע.
סוללת ליתיום-יון היא סוללה חשמלית נטענת המיועדת לשימושים שונים, בינהם שימושים יומיומיים כגון טעינת אופניים או קורקינט חשמליים. הסוללה משתמשת בתרכובות ליתיום (הליתיום הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות) בצורה של מלחים מומסים המכילים
יוני ליתיום שהם הנשא העיקרי של המטען החשמלי. בסוללה ישנם שלושה מרכיבים עיקריים: אנודה - (קוטב חיובי), קתודה - (קוטב שלילי), ואלקטרוליט - תווך המפריד בין האנודה לקתודה הפועל כתמיסת יונים מוליכת חשמל. הפעולה של הסוללה מבוססת על זרימת אלקטרונים באמצעות
יוני הליתיום מהאלקטרודה השלילית אל האלקטרודה החיובית.
יוני הליתיום הנמצאים באלקטרוליט בגוף הסוללה הם דליקים ביותר, וקיימת סכנה של התחממות והתפוצצות. סוללה הנפגעת מנזק פיזי, קצר או טעינת יתר, עשויה להתלקח במהירות לאש אלימה. בפרט יש סיכון גבוה להתלקחות ולהתפרצות תרמית של סוללת כטב"ם שנפל, התפוצץ או יורט.
"התפרצות תרמית" היא ריאקציה כימית, שעלולה לקרות בתוך תא של סוללת ליתיום, שמייצרת אנרגיית חום שעולה בהדרגתיות ומאיצה את עצמה באופן עצמאי. שחרור החום גורם לתגובת שרשרת כימית שמשחררת אנרגיית חום נוספת וחוזר חלילה.
הטיפול כיום בסוללת הכטב"ם, המתבצע ע"י כוחות צה"ל שעוסקים בפינוי נפלי הכטב"מים, מסתכם בפיצוץ הסוללה באמצעות לבנת חבלה וקבירה בחול. אולם, בדרך זו עלולים חלילה להיפגע חיילים או אזרחים. כמו כן, לא ניתן לדעת האם בפיצוץ מעין זה נשרפו כל התאים של הסוללה.
סוללות הליתיום לא צריכות חמצן כדי לבעור, ובמידה והסוללה לא נוטרלה לגמרי היא עלולה לפתח בעירה גם כשהיא בתוך מים או מתחת לאדמה.
טיפול נכון בסוללת ליתיום כולל הכנסת הסוללה למתקן בטוח שיכול להכיל את הבעירה אם וכאשר תפרוץ, או לחילופין פריקת הסוללה מחשמל כדי למתן את האפשרות של היווצרות ריאקציה כימית ובעירה.
מפגע סביבתי-חברתי
השימוש הגובר בסוללות ליתיום מסוגים שונים לצרכים יומיומיים, כגון, מכוניות חשמליות ומכשירי טלפון סלולרי, מעלה דאגות סביבתיות וחברתיות. רכבים חשמליים אמנם נתפסים כפתרון האולטימטיבי שיסייע בהפחתת כמות הפליטות של פחמן הדו-חמצני מאחר שהמנוע שלהם פועל על סוללות
ולא על דלק. אולם, המעבר ההדרגתי מכלי רכב שמונעים בדלקים פוסיליים לאלו החשמליים עלול לגבות מחיר חברתי וסביבתי גבוה מדי עקב השימוש בסוללות ליתיום-יון. הבעיות שדווחו כוללות בין היתר זיהום כבד עקב חילחול חומרים רעילים לקרקע ולמים, חוסר שקיפות בנוגע לחומרים
שבשימוש ולתהליך הייצור, עוולות בהקשר של זכויות ילידיות כאשר תאגידים כורים מחצבים הנדרשים לסוללות ופוגעים בזכותן של מדינות עניות ונחשלות על המשאבים שלהן, תנאי כרייה מסוכנים ועבדות ילדים.
כדי להתמודד עם הבעיות הללו יש צורך בקביעת נהלים מסודרים ומחייבים בכל הקשור לייצור, לשימוש ולפינוי הפסולת של סוללות ליתיום.
רגולציה על פסולת סוללות
האיחוד האירופי עדכן בשנת 2023 את דרישות החוק לטיפול סביבתי בפסולת סוללות. החוק החדש חל על כל סוגי הסוללות והוראותיו תהיינה מחייבות החל משנת 2025. נוסח החוק מכיל הוראות שיחייבו יצרני סוללות להשתמש בכמה שפחות חומרים מזיקים בעת הייצור, וכן הוראות לאיסוף
ולמיחזור סוללות בסוף השימוש.
בישראל עדיין אין נוהל מסודר ומחייב לטיפול בסוללות ליתיום על סוגיהן השונים. הרגולציה מפגרת בהרבה אחרי המציאות שבה הן הפכו למקור האנרגיה שמניע כמעט את כל מה שזז בסביבה. המשרד להגנת הסביבה, שאמור להיות המנחה הלאומי בכל מה שנוגע לחומרים מסוכנים,
מסיים בימים אלה את כתיבת המדיניות לטיפול והסדרה בנושא סוללות ליתיום לאחר התייעצות בשיתוף עם גורמי המקצוע הרלוונטיים – שירותי הכיבוי וההצלה ומשרד התחבורה, למציאת פתרונות אופרטיביים.
הצעה לפעילות
טיהור מי שתיה זיהום מתכות כבדות - פעילות לתלמידים בנושא של זיהום מים במתכות כגון נחושת, הכוללת מדריך למורה ותשובון, מרכז המורים בידינו.
פלטפורמת שיווק
.png)
