היום הבינלאומי לפעולה למען האקלים לקראת ועידת האקלים העולמית
היום הבינלאומי לפעולה למען האקלים הוצע לראשונה ע"י ארגון 350.org ב-24 באוקטובר 2009 על מנת לעורר מודעות בקרב משלחות לקראת ועידת האקלים (COP 15). ומאז מצוין כל שנה ומוקדש להעלאת המודעות לגבי שינוי אקלים ועידוד לפעולה לקראת ועידות האקלים
השנתיות. השנה תתקיים ועידת האקלים ה-29 בין התאריכים 11-22 בנובמבר בעיר באקו בירת אזרבייג'ן.
החל מ 2022 היום הבינלאומי לפעולה למען האקלים מכוון כלפי נוער ותלמידים וארגון חינוכי בשם Take Action Global מוביל אותו ומציע תוכנית לימודים שנמשכת 6 שבועות בה משתתפים 4.8
מיליון איש מ 162 מדינות. סיכום התוכנית באירוע בינלאומי מקוון שיתקיים השנה ב 7.11.24, בו תלמידים ומורים מוזמנים להציג שאלות לדוברים ולהציע דרכי התמודדות עם שינוי האקלים. הארוע המקוון יתרחש השנה ב 7.11.24 וניתן להרשם אליו כאן.
תוכנית הלימודים כוללת את התכנים הבאים - מה גורם לשינוי אקלים? מהן ההשלכות של שינוי אקלים? מהן ההשפעות המקומיות והעולמיות? מהם הפתרונות הפוטנציאליים? התלמידים משתפים רעיונות עם תלמידים אחרים מכל
העולם במפגשים מקוונים ונוקטים בפעולה בקהילה המקומית שלהם. באתר התוכנית מופיעות דוגמאות של עשייה ופתרונות המוצעים ע"י תלמידים מכל העולם. למרות שהיא מכוונת ליום הבינלאומי ניתן להצטרף לתוכנית כל השנה והיא בחינם.
גם בישראל יש תוכניות והכנות לקראת ועידת האקלים - משרד החינוך פרסם לאחרונה הזמנה להשתתף באופן אקטיבי בוועידה, ולקחת חלק בשידורים הישירים שיתקיימו מבאקו. השידורים מיועדים לתלמידים ויהיו מלווים בפעילויות ומערכי שיעור שיתפרסמו בקרוב. בינתיים,
כהכנה ניתן לצפות בשגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות משרד החוץ.
תוכנית בינלאומית הפועלת בישראל (מיועדת לתלמידי ז' עד יא') היא תכנית יעדי האו"ם ISDG הפועלת על ידי משרד החינוך,
משרד החוץ וקרן קיימת לישראל, שהוקמה במטרה לשתף תלמידים מישראל במאמצים הבינלאומיים להשגת יעדי הפיתוח בר קיימא של האו״ם לשנת 2030. התוכנית מאפשרת לכלל תלמידי ישראל להציע בשלב הראשון מיזם שמטרתו לענות על אחד או יותר מ- 17 היעדים של האו"ם. את המיזם
יש לתכנן עבור מדינה מתפתחת המתמודדת עם בעיה מסוימת, ויש לבחור את מדינת היעד מראש. 15 הקבוצות שיעלו לשלב השני יציגו את המיזם שלהן באנגלית לפני הוועדה הממונה. תלמידי חמשת הקבוצות שיגיעו לשלב השלישי והסופי של התחרות, יטוסו לרומא, בירת איטליה, ולמרכז
הארגונים הבינלאומיים בתחום המזון והחקלאות של האו״ם.
ניתן להרשם לתוכנית כאן (מועד אחרון להגשת מועמדות: 22.11.24)
הצעה לפעילות
לבוא או לבוא לועידת האקלים - פעילות
שפותחה לקראת ועידת האקלים ה- 27 בנובמבר 2022 שהתקיימה בשארם א-שייח במצרים
מנהיגות סביבתית - מערך שיעור על בני נוער הפועלים למען איכות הסביבה.
כדאי להכיר - חוברת חינוך לפעולה בנושא שינוי האקלים
בחוברת זו,
שפותחה ע"י מרכז בידינו, מוצגים תיאוריה, רעיונות, מתווים ודוגמאות מהשטח ללמידה הכוללת פעולה בנושא שינוי האקלים. מטרת החוברת לשמש ככלי למורים ומורות בחטיבה ובתיכון הרוצים להטמיע בתחומי הדעת שלהם פעולה בנושא שינוי האקלים, בצורה יעילה, באמצעות פדגוגיה
חדשנית המותאמת למיומנויות הנדרשות במאה ה-21.
החוברת כוללת את הפרקים הבאים:
פרק א - מבוא
פרק ב -מדריך למורה: מתווה יישומי לפעולה בנושא שינוי אקלים בבית הספר
פרק ג - דוגמאות של חינוך לפעולה בתחום שינוי האקלים מחטיבות ביניים ותיכוניים מהארץ
פעולה בנושא שינוי האקלים ( Climate Action ) היא כל מדיניות, אמצעי או תוכנית שמפחיתה פליטת גזי חממה, בונה עמידות בפני שינוי אקלים, או תומכת ומממנת את המטרות הללו.
בידי האנושות האחריות והיכולת להתמודד עם שינוי האקלים בשני מישורי פעולה:
איפחות (מיטיגציה) - נקיטת פעולות להפחתת כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, למשל ע"י צמצום שריפת דלקים שונים (פחם, סולר, גז) להפקת אנרגיה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת.
הסתגלות (אדפטציה) - התאמת אורח החיים והמערכות היומיומיות לתופעות של שינוי אקלים על מנת להצליח להתמודד עמן ולמתן את השפעתן. למשל, תכנון ופיתוח עירוני תואמי אקלים כגון מערכות ניקוז מים שיכולות להתמודד עם שטפונות, פיתוח זנים חקלאיים
הצורכים פחות מים או יצירת אזורי חיץ על מנת למנוע התפשטות שריפות.
ממשלות וגופים בתעשייה, כמו גם כל אחד ואחד מאיתנו, חייבים לקחת אחריות על שינוי האקלים המתרחש לנגד עינינו ולקדם פעולות לצמצומו. יש לפעול למען עתיד בר קיימא בכדי להשאיר לדורות הבאים תנאים סביבתיים המאפשרים איכות חיים. להלן כמה פעולות אקלימיות שניתן
לקדם הן ברמת המדינה והן ברמת הפרט בכדי להביא לצמצום הפליטות של גזי חממה ולהבטיח עתיד הוגן, בטוח ובר-קיימא לנו ולדורות הבאים:
ברמת המדינה
הגדרת מדיניות ברורה ומחייבת להתמודדות עם שינוי האקלים, כולל מטרות להפחתת פליטות גזי חממה, קידום אנרגיה מתחדשת ושימור משאבים טבעיים.
רגולציה וחוקים המסדירים את הפעילות של תעשיות שונות ומוודאים שהן פועלות בהתאם לסטנדרטים סביבתיים שנקבעו. למשל חוקים המגבילים זיהום, מכתיבים קריטריונים לבנייה ירוקה ומקנים הטבות למיזמים ירוקים.
תמריצים כלכליים כמו מענקים והפחתות מס, לעידוד השקעות בטכנולוגיות ירוקות ואנרגיה מתחדשת או לחילופין מיסים למזהמים כמו מס פחמן.
שיתוף פעולה בינלאומי תוך התחייבות להסכמים בינלאומיים כמו הסכם פריז.
מחקר ופיתוח טכנולוגיות המיועדות להתמודד עם בעיות אקלימיות.
חינוך ומודעות ציבורית באמצעות תכניות חינוך והסברה לקהל הרחב על חשיבות השמירה על הסביבה וההשלכות של שינוי האקלים, מה שעשוי להניע שינויים בהתנהגות הציבור.
ברמת הפרט
גם בסביבה האישית שלנו, כל אחד מאיתנו יכול לתרום לאיכות הסביבה במגוון פעילויות פשוטות לשם צמצום פליטות גזי חממה וזיהום. למשל:
שימוש בכלים רב פעמיים וצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי.
הליכה ברגל, נסיעה באופניים או בתחבורה ציבורית .
צריכת מוצרים מקומיים.
הפחתת צריכת מזון מהחי.
הפרדת פסולת והשלכת אריזות לפח המתאים, כמו גם סוללות ומוצרי אלקטרוניקה.
שימוש בבגדים ואביזרים יד שנייה.
כמובן שהשפעת פעילות הפרט היא מינורית בהשוואה להשפעה של מדינות ותאגידים על פליטות גזי חממה, ועלינו להיזהר ולהימנע מהטלת אחריות אישית על התלמידים כאילו בכוחם לפתור את שינוי אקלים. מסר כזה עלול ליצור תחושות קשות של תסכול, אשמה, דיכאון
משום שהתלמידים נוכחים לגלות שלמעשיהם אין את ההשפעה המיוחלת.
אולם, חשוב לפעול לשינויים בהתנהלות התלמידים משום שפעולות אלו חשובות ותורמות ברמה הערכית, כפעולה למען הסביבה, בהקשר של שינוי עמדות ונורמות התנהגות. פיתוח התנהגות סביבתית עשוי לסייע לתלמידים להגדיל את תחושת הפעלנות (Agency) שלהם וכן לעורר
מוטיבציה לפעולה וצמצום תחושת חוסר האונים. באופן זה התלמידים לומדים כיצד נכון להתנהג, רוכשים נורמות התנהגות שמשקפות את ערכי החברה והפעולה שלהם הופכת להיות חלק חשוב מהחינוך הערכי של בית הספר - כי זה הדבר הנכון לעשות, גם אם לא יתרום לפתרון הבעיה.
פלטפורמת שיווק
