ועידת האקלים העולמית (COP - Conference of the Parties) מתכנסת מידי שנה, כבר למעלה משלושה עשורים, החל מפסגת ריו ב 1992 והשקת אמנת מסגרת העבודה של האומות המאוחדות בנושא שינוי האקלים (UNFCCC -United Nations Framework Convention on Climate
Change), במטרה לקבוע יעדים, לזהות ולהעריך אמצעים להתמודדות עם שינוי האקלים וההשפעותיו ולקדם פעולה קולקטיבית גלובלית. ועידת האקלים מפגישה בין מומחים מובילים ממדינות שונות כמו קובעי מדיניות ונציגי תעשייה, אנרגיה, פיננסים, חברה אזרחית ונוער.
השנה, ועידת האקלים העולמיתCOP29 תחל בשבוע הבא ותקיים בבאקו, אזרבייג'ן, בין ה-11 ל-22 בנובמבר. הועידה תתמקד ביישום החלטות קודמות בהקשר של שינוי אקלים והגברת השאיפות המשותפות
להפחתת פליטת גזי חממה, בסיוע למדינות מתפתחות, ובעידוד עשייה עולמית משותפת, תוך מתן דגש על הצורך בהאצת הפעולה המעשית בנושא הפחתה, הסתגלות, אובדן ונזק ומימון אקלימי מתוך גישה כוללנית שלא שלא מותירה איש מאחור.
על סדר היום בועידה עומדות סוגיות הדורשות הסכמה גלובלית:
מימון אקלים - סכום כסף שמעבירות מדינות עשירות למדינות מתפתחות שנועד לשמש למימון פעולות הפחתה (מיטיגציה) והסתגלות (אדפטציה). השאיפה היא הגדרת יעד קולקטיבי כמותי חדש למימון אקלים שיהיה גבוה מסכום היעד הקודם שעמד על 100
מיליארד דולר בשנה.
הפעלת הקרן לטיפול באובדן ובנזק (Loss and Damage) - הקרן שנוסדה ב-COP28 נועדה לסייע למדינות שנפגעו מאסונות אקלימיים כמו הוריקנים ושיטפונות. השאיפה כעת היא לוודא שהקרן אכן תופעל ותספק מענה כלכלי לאותן המדינות.
סחר בפחמן (סעיף 6 של הסכם פריז) - סוגיה זו עוסקת בשווקי פחמן דו-חמצני בינלאומיים ובמנגנוני שיתוף פעולה בין מדינות לשם עמידה ביעדי פליטות של גזי חממה. השאיפה היא להסדיר את הנושא ולהגיע להסכמות ברורות בנוגע לאופן השימוש בשווקי פחמן.
מדינה שעומדת ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה בשטחה, תוכל למכור זאת כ"קרדיטים" למדינה אחרת כדי לקזז פעילות מזהמת שנעשית בה. לישראל יש עניין רב בהפעלת הסעיף הזה בשל היותה מדינה שבה מתפתחים פתרונות מעשיים רבים לתפיסה ולקיבוע של פחמן דו-חמצני.
העלאת השאיפות הלאומיות - המדינות המשתתפות צפויות להגיש יעדים מחמירים יותר להפחתה של פליטות גזי חממה לאומיות, על מנת לעמוד ביעד להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס. העברת חוק אקלים בישראל לפני קיום הועידה תסייע
לשפר את תדמית ישראל בעולם בהקשר זה. כזכור הצעת חוק האקלים עברה באפריל 2024 בקריאה ראשונה בכנסת. החוק מציע מסגרת חוקית מחייבת לצמצום פליטות גזי חממה והיערכות למשבר האקלים, בדומה לנעשה במדינות רבות בעולם. אולם בעקבות לחצים של משרדי ממשלה,
בראשם משרדי האוצר והאנרגיה, סעיפים קריטיים רבים הוסרו מהצעת החוק והפכו אותה להצעת חוק חלשה למדי.
ישראל הוכחה כשחקנית פעילה בועידות האקלים הקודמות וכבעלת שאיפות לקחת חלק במאמץ הגלובלי למאבק במשבר האקלים ולעידוד שימוש בטכנולוגיות אקלים. המשלחת הישראלית הנוכחית כוללת 20 חברות אקלימטק ישראליות פורצות דרך המגיעות מתחומים מגוונים כגון
אנרגיה מתחדשת, מים, חקלאות מתקדמת, בנייה ירוקה, תחבורה חכמה, סביבה, מחזור וסילוק פחמן דו-חמצני. כולן מציגות פתרונות חדשניים להתמודדות עם משבר האקלים העולמי. החברות תצגנה את הפתרונות בביתן הישראלי במוקד המרכזי של הכנס, ותדגמנה את השפעת החדשנות הטכנולוגית
הישראלית על הקהילה הגלובלית בתחומי האקלים. יוצגו פתרונות כמו טיהור שפכים, טכנולוגיות לחיסכון במים, התפלה, מניעת אובדן מים, אנרגיות מתחדשות, חקלאות מותאמת שינוי אקלים, פתרונות מבוססי טבע, בנייה ירוקה, פיתוח חומרים חדשים כמו תחליפי פלסטיק
וחומרים שיצורם דורש פחות פליטה של גזי חממה ותחליפים לחלבון מן החי. הביתן הישראלי עשוי לשמש מקום לקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים, לחתימה על מזכרי הבנות והסכמים וכמובן לפגישות ולאירוח משלחות רשמיות ומבקרים.
העצמה של ילדים ונוער לפעלנות בהקשר של שינוי אקלים
אחד הנושאים החשובים ועידה זו תעסוק בו, הוא העצמה של ילדים ונוער לפעלנות בהקשר של שינוי אקלים תוך הדגשת אמצעים של חינוך, הכשרה וגישה למידע, שיתוף והעלאת מודעות ציבורית, כמו גם שיתוף בינלאומי.
ישראל לוקחת חלק פעיל גם בעניין זה - משרד החינוך מפרסם הצעה לפעילות עם בני נוער כהכנה לועידה ובמהלכה, וכן להיערכות של ועידת האקלים של הנוער בישראל.
פלטפורמת שיווק
