ביטחון תזונתי הוא מצב בו לכלל האנשים יש גישה פיזית וכלכלית בכל רגע נתון למזון בטוח ומזין לפי הצרכים והעדפות התזונתיות שלהם ובכמות מספקת לצורך הבטחת חיים בריאים ופעילים. 

אי-ביטחון תזונתי, הוא מצב של היעדר גישה למזון כזה, הגורר עמו השלכות נרחבות על התפקוד היום-יומי של האדם ועל בריאותו, הן במישור הפיזי - מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, אנמיה ועוד, כמו גם עיכוב התפתחותי בתינוקות, פעוטות וילדים,  והן במישור הנפשי - מצוקה נפשית, דיכאון וחרדה ועוד. 

שינוי אקלים וביטחון תזונתי - שינוי האקלים מתבטא, בין היתר, במחסור במים, בצורת וגשמים עוצמתיים. טמפרטורות גבוהות, מיעוט גשמים ותקופות ארוכות של בצורת משפיעים על כמות ואיכות המזון שמקורו בגידולים חקלאיים. מאידך, גם גשמים עוצמתיים גורמים להצפות המסבות נזק רב לגידולים חקלאיים. פגיעה בגידולים החקלאיים מערערת את הביטחון התזונתי של אוכלוסיות שונות ברחבי העולם.

ביטחון תזונתי הוא אתגר עולמי גדול הדורש מאמצים משולבים ושיתוף פעולה של כל בעלי העניין ברחבי העולם תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי למצוא פתרונות חדשניים למיגור הרעב. ואכן, החל משנת 1996, פסגת המזון העולמית (Action of Plan Summit Food World) הגדירה את את הביטחון התזונתי העולמי כיעד מפתח לסלילת עתיד בר קיימא (יעד 2 ביעדי  האו"ם לפיתוח בר קיימא).

פסגת המזון העולמית לביטחון מזון תתקיים בין התאריכים 26-27 בנובמבר 2024 באבו דאבי שבאיחוד האמירויות, במסגרת שבוע החקלאות והביטחון. הפסגה שמה לה למטרה לעודד דיאלוג ולקדם צעדים מעשיים לבניית מערכת מזון גלובלית בת קיימא ומיגור הרעב. כנס זה מהווה מוקד משיכה למגוון מומחים, אנשי ממשל ומקבלי החלטות, חברות וארגוני חברה אזרחית והם יקיימו  דיונים בנושא של ביטחון תזונתי גלובלי, יעלו פתרונות חדשניים בתחום אבטחת מזון ויקדמו יוזמות. 

בעוד שקיימת הסכמה רחבה לגבי אחריות העל של המדינה לנושא, הטיפול בביטחון תזונתי

בישראל נמצא בידיים רבות ללא ניהול, בקרה, הערכה, תכלול וביטוי של אחריות המדינה,

שהם מרכיבים הנחוצים להבטחת מתן מענה מיטבי בשגרה, בחירום ובשיקום. הגופים  והיוזמות בתחום פועלים ללא הכוונת-על סדורה וללא מעקב והערכה ברמה הלאומית. 

על פי סקר ביטחון תזונתי שפרסם המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2016, כ-18% מהמשפחות בישראל חיו באי-ביטחון תזונתי, מהן כמחצית (8.8%) באי-ביטחון תזונתי ניכר.   על פי הסקר של שנת 2021 המצב החריף - מספרם של החיים באי-ביטחון תזונתי בישראל גדל במהלך משבר הקורונה: כ-15% מבני 21 ומעלה דיווחו כי הם או אחד מבני משק הבית שלהם נאלצו לצמצם את כמות האוכל או את מספר הארוחות שהם אכלו. כמו כן, בעקבות משבר הקורונה חל גידול משמעותי בפניות לסיוע מעמותות העוסקות בחלוקת מזון לנזקקים. בשנת 2021 נאמד מספר האנשים הנמצאים באי-ביטחון תזונתי  ב-1.6 מיליון אנשים בישראל.

מה נדרש לעשות? כחלק מהיות ישראל מדינה סוציאלית ראוי למנות גוף אחד קבוע, מוביל ומתכלל, בעל סמכויות, שיהיה אמון על הטיפול באי-ביטחון תזונתי בשגרה ובחירום. יש לבצע איתור אקטיבי של אנשים הנמצאים באי-ביטחון תזונתי, תוך יצירת אבחנה ברורה בין אוכלוסיות וצרכים שונים בשגרה ובחרום, בין מצב כרוני לבין מצב אקוטי, ובהתאם, לתת מענה למצב שלהם. 

במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי שתפתח בשבוע הבא והרישום אליה עדיין אפשרי (פרטים והרשמה כאן) תתקיים הרצאה בנושא ביטחון מזון  - מדיניות לאומית לישראל 2050 מאת פרופ' אייל שמעוני,  ראש תחום מזון ומים במוסד שמואל נאמן, הטכניון. ההרצאה תתקיים ב- 8.1.25, בין השעות 19:00-20:30. בבסיס ההרצאה יעמוד דו"ח חדש בנוגע לצלחת התזונתית הנשאפת לישראלים בשנת 2050. מסמך זה עוסק  בארבעה אתגרים מרכזיים: יצירת בסיס לתזונה בריאה ומקיימת, צמצום הפער בין ייצור לצריכה לנוכח גידול האוכלוסייה, הגדלת ההתבססות על ייצור מקומי, והתאמה לאגן הים התיכון ולתרבות המקומית - ומהווה בסיס להצבת מתווים ויעדים לאומיים בדרך לגיבוש התכניות הלאומיות לביטחון מזון.

  

שינוי האקלים וביטחון תזונתי - התנסות בהדמיה, אתר בידינו.

בצורת: סוגים, השפעות ודרכי התמודדות - לקט פעילויות לתלמידים ומדריך למורה, פעילות :4 שינוי אקלים, בצורת וביטחון תזונתי, אתר בידינו.

אוצרות דיגיטלית - פעילות לתלמידים, אתר בידינו.

תזונה מקיימת וביטחון תזונתי - פעילות סביב מאמר, אתר בידינו.

מקורות ומידע נוסף
מערך הביטחון התזונתי בישראל - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2021.

פסגת המזון העולמית של האו"ם - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.

ביטחון תזונתי בישראל: מיפוי אחריות ופערים בביצוע - המוסד לביטוח לאומי, נובמבר 2023.

סקר ביטחון תזונתי - המוסד לביטוח לאומי  2021