נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, התורה מלמדת אותנו שהתולדות הראשונות שלנו הן אנו בעצמנו. אלה תולדות נח: נח. קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים. תקן קודם את עצמך.

יש ספור מפורסם על חסיד שביקש מרבו ברכה שיוכל לתקן את העולם, אך אחרי ניסיונות רבים הגיע למסקנה שהעבודה הראשונית שתוביל גם לתקון העולם היא תיקון עצמי.

הבעל שם-טוב, לימד אותנו כלל, שכל מה שאנו רואים אצל אחרים בעצם קיים אצלנו, וכאשר נתקן את הדבר בתוכנו, שוב לא נבחין בו אצל אחרים. בלשון הבעש"ט: "מי שהוא צדיק ולא פגם מימיו, לעולם לא יזמן לו הקב"ה שיראה או שישמע משהו שאינו טוב אצל אחרים, משום שבו בעצמו אין דבר לא טוב...לכן כל הפוסל, במומו פוסל. אין אדם רואה נגעי חברו אלא מתוך נגעי עצמו.

רמז לדבר יש בפרשת השבוע בפירושו של רש"י על המילה הלכאורה מיותרת  "בדורותיו". "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן, שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".

יש מילה אחת שמבחינה בין הדורשים לגנאי לדורשים לשבח- מרבותינו...הדורשים לשבח, הם רבותינו...ומהם עלינו ללמוד לדרוש תמיד לשבח. "הוי דן את כל האדם לכף זכות".

הנביא ישעיה מכנה את מי המבול מי-נח...זו לא מחמאה לנח. מבארים לנו הפרשנים כי יש כאן סוג של הטלת אחריות על נח על שלא התפלל מספיק ולא השתדל להוכיח ולהחזיר בתשובה את בני דורו. יש כאן מסר לכל הדורות: כולנו ערבים זה לזה. לעם ישראל יש תפקיד עולמי- להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. להיות אור לגויים. לכן אנו נקראים בני אברהם יצחק ויעקב ולא בני נח. אברהם אבינו היה מגייר את האנשים ושרה את הגברים. וכשבורא העולם מחליט להחריב את סדום ועמורה, אף שהיו רשעים, אברהם אבינו מבקש עליהם רחמים. "האף תספה צדיק עם רשע...השופט כל הארץ לא יעשה משפט?". בסופו של דבר הקב"ה החריב את אנשי סדום הרשעים.

בימים אלו שאנו נמצאים במלחמה למיגור ציר הרשע, אנו נדרשים לתפילה על חיילינו ולתקון העולם במלכות ש-די. מדהים תרגום אונקלוס לפסוק" ומלאה הארץ חמס...והנני משחיתם את הארץ"- את המילה חמס מפרש אונקלוס= חטופין. ואת המילה משחיתם-= מחבליהון...

יקוים בנו הכתוב: "כי ה' אלוהיכם הוא הנלחם לכם". שעושה השלום במרומיו , הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל.