האוזון הוא גז הנמצא בסטרטוספירה (החלק העליון של האטמוספירה). שכבת גז האוזון מהווה מגן הבולם את החלק העיקרי של הקרינה האולטרה סגולה המסוכנת שמגיעה לכדור הארץ מהשמש. נמצא שתרסיסים שונים שיצר האדם בעבר והכילו תרכובות CFC ׁ(תרכובות פחמן, כלור
ופלואור) שנפלטו לאטמוספירה, פגעו בגז האוזון, דלדלו את ריכוזו ויצרו "חור" בשכבת האוזון.
היום הבינלאומי להגנה על שכבת האוזון, נקבע לראשונה בעצרת הכללית של האו"ם ב-1987 עם חתימתו של פרוטוקול מונטריאול על ידי 197 מדינות, ומאז מצויין בכל שנה ב 16 לספטמבר. יום זה נועד להעלות את החשיבות בשמירה על שכבת האוזון ולהתריע בפני הסכנה שבדלדולה, ולתמוך במדיניות העולמית המגבילה את הייצור והשימוש בחומרים שהביאו ליצירת החור באוזון.
תפיסה שגויה נפוצה שנובעת ככל הנראה מחוסר הבחנה בין שתי תופעות שונות: החור באוזון ואפקט החממה ומהקשר שעורכים התלמידים בין שתי תופעות אלו, היא שהתדלדלות שכבת האוזון היא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית, המהווה את אחד התהליכים הבולטים של שינוי האקלים.
אולם בפועל לא קיים קשר בין שתי התופעות האלו - בעוד שהחור באוזון הולך ונסגר, הטמפרטורה ממשיכה ועולה.
ראשית, חשוב לציין כי אפקט החממה הוא תהליך טבעי ונחוץ לאקלים הממוזג של כדור הארץ. בלעדיו, הטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ הייתה צונחת ולא היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. אפקט החממה נובע מהשפעתם של גזי החממה, כגון אדי מים, פחמן דו-חמצני
ומתאן, הלוכדים את הקרינה האינפרה-אדומה (אנרגיית חום) הנפלטת מגופים על פני כדור הארץ ובכך מצמצמים את מעבר החום מהאטמוספירה לחלל וגורמים לחימום השכבות הנמוכות שקרובות לפני כדור הארץ.
אולם, מכיוון שישנה פליטה חריגה בהיקפה של גזי חממה לאטמוספירה הנובעת מפעילות אנושית, כמו פחמן דו-חמצני הנפלט בשריפת דלקים מאובנים או מתאן הנפלט בשל גידול נרחב של צאן ובקר, קצב ההתחממות של טמפרטורת כדור הארץ - יבשה, מים ואוויר - גדל והופך לבעיה עולמית חמורה
מאוד.
פרוטוקול מונטריאול נחשב למעשה כהצלחה הגדולה ביותר במישור הסביבתי הגלובלי. הפעולה המהירה והנחושה של ממשלות העולם בהתאם לפרוטוקול זה הביאה לתוצאות בשטח - נכון להיום כל הסימנים מצביעים על התאוששות של שכבת האוזון וסגירת החור. לאור הצלחה זו מתבקשת השאלה, למה הסכמים בינלאומיים להגבלת פליטת גזי החממה, כגון פרוטוקול קיוטו והסכם פריז, אינם זוכים להצלחה דומה?
ניתן לעמוד על שתי סיבות עיקריות לכך: סיבה אחת, הידלדלות שכבת האוזון הוא תהליך ממוקד מאוד, ברור ומובן מבחינה מדעית ועם אי ודאות קטנה יחסית, בעוד שההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים קשורים למערכת מורכבת ומסובכת עם רמת אי ודאות גדולה יותר מזו של הידלדלות שכבת האוזון. אי הוודאות
נובעת מהקשרים המורכבים בין מרכיבי האקלים וללא קשר לקונצנזוס המדעי שהפעילות האנושית היא הגורם העיקרי לשינוי האקלים. סיבה נוספת, החלפת החומרים הכימיים המזיקים, הפוגעים בשכבת האוזון, בחומרים ידידותיים יותר הייתה קלה למדי ובקושי ניתן היה להרגיש שהחליפו את החומרים הללו, למשל, בדיאודורנט או בגז למקרר. בעוד שהגבלת פליטות גזי חממה ומעבר למקורות אנרגיה
חלופיים כרוכה בהיערכות נרחבת, בחינוך ובשינוי התנהגותי ויש לכך עלויות כלכליות והשלכות חברתיות ופוליטיות. דעת הציבור על שינוי האקלים מושפעת מאופן הסיקור התקשורתי של שינוי האקלים ואף מקמפיינים מתוזמרים של הכחשת שינוי האקלים שמטרתם לערער את אמון הציבור
במדע האקלים. קמפיינים אלו יכולים לנבוע מבורות או מאינטרסים של בעלי עניין כגון חברות נפט ועוד. מכחישי שינוי אקלים משתמשים ברטוריקה שיוצרת את הרושם כאילו יש מחלוקת מדעית בנושא - בשעה שאין כזו, וכתוצאה מכך מצליחים להשפיע על קביעת המדיניות ולעכב מאמצים
להפחתתת מידת שינוי האקלים או קידום פתרונות להסתגלות אליו.
הצעה לפעילות מדריך למורה הכולל הסבר, פירוט מהלך הפעילות ותשובון, נמצא במרחב ייעודי למורים ודורש הרשמה לאתר בידינו.
ראשית, חשוב לציין כי אפקט החממה הוא תהליך טבעי ונחוץ לאקלים הממוזג של כדור הארץ. בלעדיו, הטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ הייתה צונחת ולא היו מתאפשרים חיים על פני כדור הארץ. אפקט החממה נובע מהשפעתם של גזי החממה, כגון אדי מים, פחמן דו-חמצני
ומתאן, הלוכדים את הקרינה האינפרה-אדומה (אנרגיית חום) הנפלטת מגופים על פני כדור הארץ ובכך מצמצמים את מעבר החום מהאטמוספירה לחלל וגורמים לחימום השכבות הנמוכות שקרובות לפני כדור הארץ.
אולם, מכיוון שישנה פליטה חריגה בהיקפה של גזי חממה לאטמוספירה הנובעת מפע
מקורות ומידע נוסף | 
פלטפורמת שיווק
